לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ק
לכבוד הרב המאוה"ג אבדק"ק סערענטש נ"י. ע"ד עשיות המקוה ע"י תיב' מ"ש קאסננען כידוע ומעכ"ת מסתם סתים לן אם הוא בקביעות לארץ ומשוקע לתחתית המים או תלוי באויר וידוע החלוק שביניהם כמ"ש בת' מרן חת"ס סי' ר"ו בת' בית אפרים סי' נ"ג ובס' דברי חיים שנדפס על הלכות מקואות וכן הביא בפ"נ מכמה תשובות שלא חלקו בזה וכן נראה מדברי ת' אמרי אש סי' פ"א פ"ב פ"ג עיי"ש ומ"ש כת"ה במה שמחמירי' באחרוני' לעשות בו נקבים וא' כמוציא רימון ולמה גם הנקב הפתוח בשעת הטבילה לא יהי' ג"כ כמוציא רימון והנה המעיין בב"י וד"מ אות י"ב יראה כי הטעם לחלק עפ"י דברי הרא"ש ורבינו ירוחם כי כל הנקבי' המבטלי' בכלי' היינו מתורת שאובי' כלומר שאם באו למקוה מתוך כלים הנ"ל אינ' פוסלי' משום שאובי' אבל מ"מ אין לטבול בתוך כלי זה עד שינקוב נקב המטהרו. וכן דברי הרמב"ם וש"ע שנקט לשון הנ"ל נקב המטהר' וע"כ נקב הנ"ל מהני לכ"ע לבטל מתורת שאובי' או לחבר מקוה למקוה דהוה חבור אבל לטבול בתוך כלי בעי כמוציא רימון דטבילה בתוך כלי לכ"ע מה"ת ובב"ה הביא הב"י דברי הריטב"א מ' מכות דיש סוברים כן ממ"ד בירושלמ' בים שעשה שלמה המלך ע"כ שהי' רגלי שוורים נקבים כמוציא רימון ועיין בתוס' פסחים דף ק"ט ע"ב והביא' בפנים מאירות וכן בת' בית אפרים סי' נ"ג ובת' אמרי אש הביא בשם הרוקח דהיינו טעמי' דצריך כמוציא רימון שלא הי' הים משוקע במים ורק מי עיטם באו לתוך הים ובזה מתרץ מ"ש משיד' ותיב' וקסטלי' בים די כשה"נ דהם בתוך המים וא"כ כשעושה נקב כנ"ל כבר בטל מתורת כלי לכ"ע גם בשל עץ ורק שיסתום בצרורות או בסיד שאינה סתימ' מעלי' רק בצרורות וסיד אם כן כבר בטל מתורת כלי גם ע"י נקב זה אך מ"ר דאפי' אינ' כלי לענין קב"ט אבל לענין שאובי' הא גם כלי גללי ואבנים והבאי' במדה ג"כ פוסלי' המקוה ע"י שאובי' וקבעו ולבסוף חקקו הא לא מהני לדעת הנוב"י סי' קמ"ב כידוע ע"כ עושי' נקב שני כשפה"נ ג"כ והוא פקוק בפקק של עץ ובשעת הטבילה פותחי' אות' ואינו כלי לדעת הביז"ל וחת"ס ולזה מהני ג"כ פקק של עץ ועיין בספרי סי' קמ"ט שם ביארתי בקצר' אמרים בס"ד והנה ראיתי בדברי' דברים תמוהי' במ"ש דכמוציא רימון הוא י"א טפחים על י"א ט' אפשר דט"ס וצ"ל טפ"ח על טפ"ח כי כן כתיב בש"ע תניא ובלחם ושמל' הביא בשם גדולי טהרה שהוא כראש של קטן וגם מ"ש לסתום הנקב ע"י צעמענט חששני שהוא כמו סיד וצרורו' דהוה סתימ' מעלי' ואיני בקי היטב במהות הצעמענט עכ"פ חזינן מהודק דהוה כאבן ממש ועוד לענ"ד א"א לשום אומן לסתום נקב בכלי של עץ ע"י צעמענט שאינ' רק בדברי' המתגבלי' בבנין לארץ ואם הי' שומעי' לעצתי בס"ד אנשים יישוב הנ"ל לעשות המקוה כמו מקוות הראשונים אשר ראיתי בק"ק ברעזאווא יצ"ו שהית' גם כן עמוקי מאוד ונעשה גשר (איבערבריקען) דהיינו מקוה ע"ג מקוה דהוא ע"י נסרים עבי' ועמודים ולהגביה גשר הנ"ל עד כי שלא יהי' עומקו כ"כ וגם ישאר די למקוה העליונה שיעור' למ' סאה וגם שיעור' דטבילה וזה מעשה מלאכה קלה ודרך זול דמים יותר מעשיות תיב' הנ"ל כמובן והנה מדת המקוה כתב כת"ה ק"מ צעכטי"מ אורך וק"כ רוחב וכאשר ביארתי בספרי בס"ד מקבלת מרן חת"ס זי"ע דשיעור טפח הוא י"א צעכטי"מ לפי חשבוני יעלה האורך כ' אצבעו' והרוחב מ' אצבעות ולפי חשבון כפול (מולטיפליציערן) יעלה הרביע וקוואדראד:
ב' אלפים אצבעות ואם יהי' גוב' המים רק כ"ד אצבעות יעלה סך הכל (עם הקובק מ"ח אלפים אצבעות ושיעור מקוה מ' סאה ידוע שהוא מ"ד אלף קי"ח וחצי אצבע א"כ יש די והותר לשיעור מקוה ושיעור טבילה דהיינו זרת למעלה מהטבור שחשב כת"ה ג' טפחים כמ"ש בת' הרשב"א ובאה"ג וראיתי בת' הגה"ק משינאווע זי"ע שהביא בשם אביו הגה"ק בעה"מ ת' ד"ח שדי אם מגיעי' המים עד שטח מה שקורין הארצגריבעל וזה אינ' תלי' במדידה והכל לפי ראות עיני המורה ולדבר עם האומן ולהבינו בכל הנ"ל באר היטב שיהי' מכוון כנ"ל וגם ייטיב להעמיד על חשבוני אם לא טעיתי בחשבון הנ"ל וידוע כי אם נעשה ע"י גשר הנ"ל שיהי הנסרים חלקים (געהא- בעלט) בלא עכבית מים ויהי' נקבי' בנסרי' כדי שיעלו מתחתית המים וראיתי דברי' הנחמדים בפלפול לזאת יסלח כי אין אתי פנאי להשתשע לבד מ"ש ע"ד הנוב"י סי' קל"ז בהשיג' על ש"ע סעי' מ"ח שלא התנה ע"ד הסלונות העוליכי' המים רק שיהי' קבועי' בקרקע ומת' הרא"ש משמע שמצריך שיהי' עשוי' ג"כ לשמש' הקרקע ודוקא אז אימ"ט והוה הווייתו ע"י טהרה והביא ראיי' ממ' שבת ד' נ"ח דזוג של בהמה ועשא' לדלת עדיין מק"ט וק"ל דהא איכ' לחלק דדוקא משום דעשא' בפירוש לבהמה אבל בסתמ' איכ' למימר דדי בקביעות לקרקע והנה בת' גדולי טהרה סי' ט' הביא בשם התוספת' דבאומן שעשא' סתמי אזלינן בתר רוב הקונים אם לתלוש או לחברו לקרקע אם כן כל כהאי ודאי הוה לי' לפרשו בש"ע ג"כ. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד וצ"ו: