אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן צד

סימן צג

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כ' הרב הגאון מו"ה בצלאל נ"י אבדק"ק טשאבא יצ"ו. ע"ד שברצון אנשי ק"ק לבנות מקוה סמוך לבאר ראיתי במ"ש בבארות הנ"ל החשש שבשעה שחופרי' אותו וכן כאשר מנקי' אות' ע"י דלה דלה בלא שלים מנוקבים בל"ס שנפלו לתוכ' ג' לוגין מים שאובים וכבר נפסלו והנה כן הביא בפ"ת יו"ד סי' ק"כ ס"ק ד' בשם משכנות יעקב שראה במהרי"ל להזהר מלטבול כלים חדשים בהבארות מה"ט ועיין בדרכי תשובה סי' הנ"ל שהביא ג"כ פסק אחרונים לאסורי ואם בטבילת כלים חששו לזה שהוא רק מ"ע כש"כ לענין טבילת נשים שיש חששא דאסור כרת חלילה לעשות מעשה לבנות מקוה אצל הבאר כזה, וראיתי כי כת"ה דייק מדברי מהרי"ק שורש נ"ה ונ"ו דאית לי' סברת האגודה מה שדן לפני רבותיו דהיינו להוציא מלוא' ועוד ע"י שאיבה ודליי' מדלא פיר' שצריך לפקפוק וכסתם נקבי הנביעה ומפני זה תלה על הרמ"א שלא הביא דברי מהרי"ק הנ"ל לתקן כן מקוה מעיין שחשש לשיטת השאלתות, ולא אדע היאך נלמד כן מדברי המהרי"ק הרי מפורש ויוצא מדברי' בסי' נ"ה שמ"ש לשאוב עד שלא ישאר ג' לוגין מהמים וכו' וכוונתו מכול' מים כלומר מהמים שנפסלו בכל המקוה שהרי כתב בפיר' לנקות' ולהוציא מימיו מכל כל עד שלא ישאר ג' לוגין מים, עכ"ל הרי כוונתו בפיר' נאמר שלא ישאר מכל המים שנפסלו ואם כדברי כת"ה שכוונתו על המים שהי' בעת חסרונה ונפסלו מה זה שאמר מכל כל אלא פשיטא כי דברי' שנאמרו כמו שנוהגי' עתה לנקות המקוה מעיין שאי אפשר לסתום נקבי הנביע' כידוע ורק שואבי' בכלים מנוקבים במרוצה ע"י כמה שואבי' ששואבי' יותר ויותר מהרבוי שבאו מהמעיין עד שלא ישאר ג' לוגי' מכל המים כלומר שהמים הנשארים בהמקוה אין בהם שיעור ג' לוגי' א"כ בטח כי יצא מפסול' שהרי פשיטא שאין כאן ג' לוגי' כלל וז"פ. ושוב ראיתי מ"ש כת"ה לענין המקוה שנמשך ממנו כלומר מהבאר ההוא והביא דברי הש"ך ס"ק מ"א מ"ש בשם רי"ו דיש מחמירי' תמה אני כי כת"ה משוה הנושאי' שאינה דומי' זכ"ז כלל דברי הש"ך במקוה כשרה שהי' בה מ' סאה ורבה עלי' מי שאובי' שאינה נפסל מכל מימות השואבי' ונשאר בהכשר' בזה מביא רק יש אוסרי' אם הלכו למקוה חסר אבל במקוה שנפסל כלומר שהיתה חסר' ונפסל ע"י ג' לוגי' מאן דכר שמי' וכי כח' עדיף במקום אח' פשיטא דפסול ועיין בנוב"י תניינ' סי' קמ"א ות' מרן חת"ס סי' רי"ב והדברי' עתיקי' ועיין בספרי בס"ד סי' קמ"א ד"ה והנה, ע"כ לענ"ד דצריך לשאוב מהבאר ההוא ע"י כלים נקובים כעדשה וע"י הרבה דולי' בזה אחר זה בכפליים עד שלא ישאר ג' לוגי' ובספיק' להכשיר ע"י יין אדום או חלב עד כי התהפכ' מראה המים ליין אדום או חלב כנהוג כמ"ש בת' אבני צדק ובשאר ספרים ואח"כ יכסו הבאר בכסוי עבה ולנעול ע"י מנעל שלא יפסלו עד שיגביהו המים די צורך וכן נוהגי' במקומות שנעשה מקוה באופן זה. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן צ"ה להנ"ל הנה כת"ה חוזר על הראשונים לסתור מ"ש בפיר' דברי המהרי"ק דאז נאמר כי כוונתו לשאוב מהמקוה לגמרי עד שלא ישארו ג"ל למה צוה לשאוב בכלי' נקובים ואם אפי' יאמר כי הדקדוק עצום עכ"ז צריכי' אני למשכני נפשי' לתרץ דברי הרמ"א והש"ך וכל האחרונים שלא מצא תקנה זו רק כמ"ש התה"ד ויתר תקונים, ועכ"ח לומר לרווח' דמילתא אמר כן שלא להרבות בחשש שאובי' ועוד לענ"ד הדבר פשוט דהא קאי גם באם לא נודע אם אפשר או לא אפשר מפני התגברות המי מעיין וזה לא יודע רק בהתחלת או אמצע השאיבה שעי"כ מתגבר מי מעיין כידוע ואם אי אפשר הא מתיר לסמוך על הפוסקים דמעיין לא נפסל בג' לוגין ולמה יוסיף הוספה לפסול ע"י ג' ל' והא בזה הוה כלכתחילה דהא ודאי אפשר עכ"פ לשאוב ע"י כלים נקובים ואם יראה כי א"א אז הוה לי' כדיעבד לענ"ד וזהו דעת המהרי"ק ועוד י"ל תירוצים שונים בנ"מ לענין צרוף השאובי' בפחות ג"ל ואין להאריך. ומ"ש ע"ד הש"ך סעי' מ"א והיינו להחמיר אפי' בדיעבד גם לדברי הרמ"א ולא אדע מה כוונתו בזה דודאי לדעת ר"י יש להחמיר אבל לדעתי הא מעיין אינה נפסל בג"כ והוה כמו מקוה שלמה אבל לדידן דמחמירי' כדעת המהרי"ק פשיטא דמחמיר בלא דברי מהרי"ק וכבר רמזתי לו ע"ד הנוב"י סי' קמ"א ואם דעת כת"ה דלא כס' הנוב"י ולא בשיטת החת"ס מי ימחה בידו וגם כי הש"ך קאי אדברי המחבר דמפרש להדיא דמעיין אינו נפסל בג"ל. ומ"ש כת"ה דיש להמציא שע"י שזוחלי' למקוה יש יותר להכשיר דנכשרה ע"י המשכה וגם בדעתי הי' כן אם יש ג' טפחי' מבאר ההוא עד עוקת המקוה אלא שיש לעיין במ"ש הש"ך ס"ק ק"ט דאם נמשכו מתחילה השאובי' לתוך המקוה ואח"כ מי גשמים דפסול כמ"ש הרמ"א ודעת הש"ך דאפי' נמשכו אח"כ למקוה אחרת פסול ומעתה אם נבא לחששא דמים שאובים דילמא בעת נקיון הבאר לא נשאר רק ג"ל מים שאובים ולא מהני המשכה ושוב ראיתי בג"ט ולו"ש חולקי' על הש"ך בזה אם כן במחלוק' שנוי' ועיין בלו"ש ס"ק ע"ה מה שהביא בשם התשב"ץ וצ"ע בחת"ס שהביא כת"ה. וראיתי מ"ש להכשיר המקוה ע"י שיניחי' לזחול מהבאר לתוך עוק' ואח"כ לשאוב מהעוק' ושוב בכפלי כפליים עשות כן דודאי יצא ממנו מלוא' ועוד דבר חכמה דבר ועיין בחבורי בס"ד סי' קל"ח אלא שצ"ע בדברי המהרי"ק סי' כ"ה שנתן עצה במקוה הנ"ל לעשות חפירה אצל המקוה שנפסלה ולהמשיך כל מי מקוה לתוכה ולפי מ"ש דס"ל כי מי מקוה לגמרי וכמו שנראה ג"כ בלשונו בעצה זו ואמאי לא סגי שיצא מלוא' ועוד דהוה ממילא וכמ"ש כת"ה ואפשר כיון דיש חששא שנפלו ע"י דליי' וכשפכ' שוב למקוה לא נודע כמה הוה מלוא' ומי יודע כמה לוגין שאובין נפלו לתוכה ועיין בש"ך ס"ק נ"ז והנה אם דעת כת"ה לעשות כן ולשער היטב כי יצאו כולן וגם כי חומרא בעלמא היא במעיין אם יסכים אתנו עוד גדול ההוראה הנני כונשיב' למכשיר' מ"ש כת"ה כי יש מפקפקי' על הכשר יין אדום וחלב מלשון הרמ"א הוא מס' הרז"ה וכבר הארכתי בס"ד סי' ק"ס והבאתי דברי ת' שערי צדק שדחה דברי' ולענ"ד בנ"ז ודאי יש די סמיכה עיי"ש. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ה"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה