אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן צג

סימן צב

להרב הגדול מו"ה ר' שמואל שווארטץ נ"י ע"ד אשר נדברנו יחדיו מ"ש ע"ד חו"י סי' קפ"א שאוסר לנהוג מנהג נשים לטבול פעמיים בליל ש"ק הטבילה ב' לא הוה במצוה ולא דחינן שבת מפני זה, ושפיר חזית מ"מ לא הביא דברי הש"ך סי' קצ"ז סק"א ובנקו"כ באריכות אדרבה ממנ"פ אם טהורה היא ליכא שום תיקון, ואתה מוסיף ומביא עלינו ממס' ביצה בסוף הסוגי' דטבילת כלים דמטבילי' מגב לגב ומחבור' לחבורה וכיון דאינו רק חומרא בעלמא לא שייך בי' תיקון, ודבריך מכוונים במ"ש המג"א סי' שכ"ו סק"ח גבי טבילת קרי וטבילת מומר כיון שאינו רק מחומרא בעלמא לית בי' משום תקון גברא. ועתה באת להצדיק צדיקים דמעיקרא דאזיל בשי' אביו הגאון בעהמ"ח שו"ת חוט השני סי' פ"ב דאוסר טבילת נשים בשבת עפי"ד תה"ד סי' רנ"ה וכן הוא דעת מהרי"ל, וכעת באת' לאמור עפ"י מ"ש בב"י ססי' ר"א בדעת הרמב"ם שפסק התוס' בטובל פעמים ה"ז מגונה ומשמע לי' אפי' אינו מצומצם מ"ס משום דנראה שטבל להקר דל"ל לטבול פעמים א"כ י"ל דמשו"ה אסור לטבול בטבילת נשים פעמיים דמחזי להקר משא"כ שם במ' ביצה שטובל רק פ"א מוכח דטובל לשם מצוה. והנה אם כי דבריך מחודדים לחלק בין הנושאים מ"מ נראה כמערכה מול מערכה דבתה"ד סי' רנ"ה הנ"ל הסברא להיפך דהא מביא הך דביצה דאדם מותר לטבול לב"ה לכ"ע משום דאינו נראה כמתקן רק כמיקר, עכ"ז לדידן שנוהגין אסור לרחוץ להקר יהי' איזה טעם שיהי' (עיי' במג"א סי' שכ"ו הנ"ל משום סחיטה או מעביר) ומעתה אם יטבול מוכח דמשום לטהר טובל ומחזי כמתקן והאיך נאמר ההיפך דמשום טבילת ב' פעמים יאסור משום דמוכח דלהקר דממנ"פ לשי' הרמב"ם גם בחול אסור ולשיטת תה"ד הלא משום אסור להקר בשבת לא הי' אוסר דהא לא מצא טועם לאסור רק כיון שהעולם עכ"פ נוהגין שלא לרחוץ וזה יורד למרחץ עכ"ח יהא מוכח דלטבול ולתקן ומחזי כמתקן ושם בביצה לענין טבילה מגב לגב וכו' בלא"ה הא איירי בכלים ושם אין חלוק בין פ"א לב"פ, אלא לפמ"ש בת' חוט השני סי' פ"ב שהשיג ע"ד הש"ך במ"ש ממנ"פ דאם טהורה ליכא מתקן עד"ז הביא דברי הפוסקים שאסרו כל רחיצה וליכא ממנ"פ, א"כ יש מקום לדבריך דב"פ מוכח דלהקר וכשרוחצת בעלמא מחזי טפי לאסור, אלא דדברי מג"א סי' שכ"ו מסכימים לדברי הש"ך, ובלא"ה בפנ"י וסד"ט הקשו לדברי תה"ד דס"ל משום מנהג אסור של רחיצה אפי' להקר מחזי כמתקן א"כ אפי' טבילה בזמנו יאסור כמ"ש בתוס' דמשום טבילה בזמנו לא נתיר תקון גברא, ולזה נלענ"ד לתרץ עפ"י מ"ש האחרונים דמה שבטלו הגזירה בימי הש"ס אין בידנו לחדש הגזרה אפי' נשתנה הטעם ויותר מזה הביא הגאון מהר"י ב"ב בספרא הנפלא על הרי"ץ גאות הנקרא מאה שערים מירושלמי מ' שבועות בדבר שהתירו חכמים אפי' אסור גמור כמו הדלקת נר בשמן של ת"ט שהתירו בעת משלחת זאבים אפילו לישראל, כיון ששוב לא מצינו שגזר' בעבר' המשלחת לא חזרה לאסורא א"כ ה"נ כיון דבזמן הש"ס לא גזר' משום תקון גברא משום דנראה כמיקר אפי' בזה"ז דלא נראה כמיקר מ"מ לא חזרה הגזרה כמקדם וע"כ לעת צורך מצוה חזר להתיר' הראשון ובאפשר לטבול מקודם ושלא לצורך מצוה אסרו באסור בעלמא כמו תקנות הגאונים ושארית מנהגים אבל לא אסור גמור כמו טבילת כלים וכיו"ב כנלענ"ד. וראיתי מ"ש ע"ד הכו"פ סי' קפ"ח ע"ד מנ"י, וק"ל דזה קושי' התוס' מס' שבועות דף ח"י, והנה הלא צוה לעיין בסי' קפ"ד ושם תי' קושי' התוס' די"ל ניהו דארגשה והיינו כגון פתיחת פה"מ וכיו"ב דבזה אמרי' ר"ש הרואה דמשו"ה לאחר זמן פטורין דאימא הרגשת שמש הוא וא"כ עכ"ח קושי' הח"צ כיון דאמרה נטמאת כמ"ש בסוגי' היינו שברי לה כן דיודעת ששפעת דמים וא"כ בזה ודאי שפיר ק"ל, אבל המנ"י ס"ל דרק בהרגשה בעלמא איירי, והיינו דדייק בכו"פ הרגשת הח"צ כמובן. ומ"ש ע"ד השיעור כתם, כבר דברנו מזה פא"פ כי קבלה מידי ממ"ו הגאון המובהק ז"ל דשיעור' כמו אלט זעקסערל, והגאון מלאדאני ז"ל אמר לי כי הוא משער בשיעור צ"ל הנהוגים בזה"ז תו אין בידי בענין זה, אוה"נ דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה