לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן עה
לכבוד הרה"ג חו"ב מו"ה ישראל וועלץ נ"י אבדק"ק טיניע יצ"ו. ראיתי מ"ש בשאלה מצורב' דרבנן ע"ד שנשא בתולה וראת' ד"פ ובתוכ' פ"ג לא מצא' אך הבעל מצא על כתונת שלו והיא מצאה בתוך עונה גם בחלוק שלה אם יש לצרף מ"ש הבעל שלא יהי' הפסק עונה אחת לפימ"ש המחבר ססי' קפ"ז דאם הפסק פ"א אין מחזיקים מדם בתולים ודני' בי' משום רואה מח"ת והנה כל עצמ' לענין להבא אם תרא' עוד דלעת כזאת ממנפ"ש אם אומרים דמציא' שלו הוה כמו מצא' היא א"כ אין כאן הפסק ואם לאו א"כ עוד אינו מוחזקת בג"פ דאין כאן רצופי' כמ"ש ברמ"א שם וגם המחבר בריש הסימן והנה הלכה זו תלי' באשלי רברבי מקולי לחומרי ומחומרא לקולא דה' בת' פמ"א ח"ב סי' קכ"ז פשיטא לי' דל"ג בכתם בבגדי הבעל בין לענין דלא הוחזק' רואה מח"ת וגם לטהרה ובסד"ט הביאו בסי' קפ"ז וסי' ק"צ עיי"ש ובפ"ת סי'ק"צ הביא בפ"ת בשם הגאון מרה יחיאל ז"ל שהביא תוספת' מפורשת נגד דברי הפמ"א דאיתה שם מצאה כתם בחלוק בנה ששוכב אצל' טמא' משום כתם ולא בנו לבד כן בכל אדם אלא שדברי החכמים בהוה וכן בס' לחם שמלה סי' ק"צ ס"ק ד' בשמלה תמה עלי' מה בין זה לסדין דאמרינן בכ"מ שמצאו עליו טמאה משום כתם וה"נ כן ובפ"ת עוד הניח בתימ' דהא כמו שתולי' בבעלי' ובנה לקול' אם יש להם מכה או מלוכלכ' דמים כמ"ש בסי' ק"צ סעי' י"ט ה"נ נימא לחומרא וגם שארית ספרי אחרונים חולקים אדברי פמ"א עיין ת' הר המור סי' ח"י ות' מהרש"ם מסיק להקל כדברי פמ"א ועיין בספרי בס"ד סי' קי"ז מ"ש בפי' דברי התוספתא וא"כ נ"ז ג"כ חלוף הדברים מקול' לחומרא דאם כדברי פמ"א דאין מחזיקי' מגוף לגוף וטהור' לגמרי אם כן ממילא הוה כמו לא נמצא כלום והוה הפסק ולדברי החולקים עליו הוה להיפך ומ"ש דמי מקור מדמי בתולי' לענין לתלות זב"ז ועוד הא בטעמי' דמטהרי' בנמצא על בגדי איש שתולי' בשוק טבחי' ולא אדעתי' כמ"ש בסד"ט ה"נ נימא הכא אך לפימ"ש בת' הר המור בפלפול עמוק ועצום לחלק דלענין שלא להחזיקו רוא' מח"ת כיון דהוה לא שכיח שהתשמיש יגרום ראיי' כמ"ש בב"י תולי' ג"כ במידי דלא שכיח דילמא עבר בשוק של דמים ולאו אדעתי' אבל לענין לטהרו על ראיי' זו תצטריך ז' נקיים וטבילה כיון שדמים מצויי' באשה לא תלינן בשוק של טבחי' וא"כ יש כמעט ק"ו בנ"ז דהא ודאי דם בתולי' מצויי' ג"כ וראיי' מח"ת לא שכיח ועוד בפרט דהוה לה וסת ונמצא שלא בשעת וסת' ודאי יותר יש לתלות במכ' משנאמר להחזיקו ט' מח"ת שלא בשעת וסת' בזה אפשר לכ"ע מודי' לשיטת המרדכי וכמ"ש בנוב"י אם כי בלו"ש הביא דברי מהרמ"ק דממנו לקוחי' דברי הרמ"א להחמיר שלא בכאב ושם איירי בהי' לה וסת מ"מ בנ"ז שגם הוא מחמיר שלא כדברי פמ"א גם הוא יודה לצרף שיטת המרדכי וכש"כ שהרגישו כאב וגם מצא' אח"כ בחלוק (ומעכ"ת לא ביאר אם בדקו כתונת שלה מיד או לא דיש נ"מ כמובן) ועוד דהא ודאי חזינן דבגמ' אמרינן שתולים במכה של בעלה ובנה והא דם בתולי' ג"כ נקרא מכה כמ"ש בגמ' עד שתחי' המכה ואם הפמ"א סובר איזה חלוק בין מכה לדם נדות עכ"פ בזה שנקרא מכה ומוציא דמים יותר יש לתלות כמובן דבמכה הדם לפנינו משא"כ לענין ראיי' וכש"כ שתהי' ראי' מח"ת שלא בשעת וסת' נגד החזקה אורח בזמנו בא כנלענ"ד. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: