אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן עב

סימן ע

שוכ"ט לכבוד הרבני הנגיד החריף ובקי יו"ש מתנהג

בחסידות הנדבן מו"ה ר' יוסף פנחס פישמאן נ"י בישוב יאסקאראיענע יצ"ו. יק"ם בא לידי ע"ד שאלתך במי שיש לו אקציען מבאנק אשר מביאי' לו כמה פערצענט ורוצה למכרו לחברו עד ג' שנים ובזמן יהי' חייב לו להחזירו האקציע ברצון המוכר שיחזיר לו מעותיו אם יש בזה משום רבית, דהיינו בתוך זמן הנ"ל שיהנה הלוקח רווחי' של האק. ציען ודמה כ"ת להא דתנן במ' ערוכין בבית ערי חומה שיש בו משום רבית למאן דל"פ כר"י דצד א' ברבית כידוע וא"כ ה"ה בנ"ז לדידן דלא קיימ"ל כר"י, והנה אם כי שפיר חזי' עכ"ז אין לפסוק מתוך שקיל ותרי' שלא במקומה והנה במ' בב"מ דף ס"ה מכר לו בית או שדה ואמר לו המוכר אם יהי' לי מעות תחזיר' לי אסור כשיהי' לך מעות אחזירו לך מותר עיי"ש בגמ' במה דמתרץ רישא לסיפא החולק בין שמתנה המוכר דאסור וכשמתנה הלוקח ויש בזה מחלוק' בין פי' הרמב"ם והרא"ש, ועתה נבא לידי הפסק שפסקו הש"ע יו"ד סי' קע"ד וביותר באור בש"ע ח"מ סי' ר"ז סעיף ה' וי ז' ושם סתיר' מסעיף ה' לסעיף ו' דבסעיף ה' פסק דבמתנה המוכר אני מוכר לך על תנאי כי אם בזמן פלוני תחזיר לי וכן עשה המקח קיים ומותר והפירות שאכל הלוקח אינו רבית ובסעיף ו' פסק הא דינ' דמ' בב"מ דף ס"ה דבהתנה המוכר כך אסור משום רבית ותירץ תסמ"ע בס"ק י"א דהחלוק הוא דבסעיף ה' הוה בקביעות זמן והוה כשאר מתנה עמ"ל דהמקח שריר וקיים ואין כאן הלואה משא"כ בסעיף ו' איירי שהתנאי הי' על כל זמן שירצה המוכר ביהי' לו מעות א"כ הקנין לעולם תלוי ועומד בדעת המוכר ובהזמנת מעות אין כאן שום מכר רק כדרך הלואה ע"כ אסור, אבל ראיתי במחנה אפרים בה' רבית אות י"ג ובחוו"ד סי' קע"ד וכן בנתיבות סי' ר"ז הנ"ל שאינו נראה להם חלוק' של הסמ"ע מה לי קביעות בשנים או בהזמנת מעות אך החלוק היא בלשון הקנין לחלוטי' לעולם רק שמתנה תנאי זה שצריך להחזיר וזה מילתא אחריתא כשאר תנאי דעלמא וע"כ צריך בקיום התנאי של החברה קנין ממש ליד הנותן ולא שהקנין ממילא בטל או ממילא חוזר רק בין הנותן ובין המקבל כל א' נותן בקנין לעולם והחזיר ג"כ בקנין ממש וא"כ אין כאן שום הלואה רק מכירה ומקח ממש משא"כ אם לא אמר ע"מ שתחזירהו לי אלא כשתחזירהו לי וכלשון הגמרא כשיהי' לי מעות תחזירם לי היינו במשמעות שממילא יבא לידו בחזר' הרי אין כאן מכיר' או מקח דמכיר' או מקח קיים ביד לוקח והיינו שמחלק במחנה אפרים בין בית בערי' חומה דהוה כרבית לדידן משום דשם ממילא חוזר הבית למוכר בלא שום קנין דהא אפי' בעכ"ח יכול לתן לו פדיון ע"כ בטל המקח ממילא והמעות בתורת הלואה הוה גבי' משא"כ בזה במתנה ע"מ להחזיר ומה"ט מחלק ג"כ ברשב"א לענין פדיון הבן וכן קיימ"ל בסי' ש"ה דכשאמר לו הילך ה' סלעי' ותחזירהו לי לא הוה פדיון אבל במתנה עמ"ל בנו פדוי עיי"ש עיי"ש וכמו דאמר בגמ' מ' קדושין דף ו' ע"ב דכללא היא מתנה עמ"ל שמה מתנה והה"ד מכירה. ומעתה בנדון זה ג"כ תלוי' באמירת התנאי דאם מתנה בפירוש אני מוכר לך אקציע ע"מ שתחזירו לי אחר ג' שנים בסכום מעות זה ולאחר הזמן מקנה לו האקציע למוכר בקנין וכמו שקנה ממנו אין כאן משום רבית וצריך לזהר בזה ועוד יש תקון בזה בסי' קע"ד סעי' ב' דאם מקנה לו בסתם מכירה ולאחר שנגמר המקח עושין שטר חיוב שהלוקח מתחייב עצמ' להחזיר אפי' באותו יום לאחר שעה שנעשה המקח מתחייב הלוקח ע"י קנין וחזקה להחזיר לו המקח מותר אבל לפני המקח או בתוך המקח אסור וזה לפימ"ש הגה"א בב"מ דף ס"ה הנ"ל בשם ר"ח שזה פירוש הסיפא מדעת הלוקח ועיי' שם בצ"צ הובא בפ"ת שכן יכול לעשות במטלטלי' וכן הובא במחנה אפרים הנ"ל, והנה דיני האקציען לא אדע אם יש להן דין שטרות וצריך קנין כתיבה ומסירה כמ"ש בח"מ סי' ס"ו וגם יש לעיין אם מה שמביאי' לו רבית היינו רווחי' של הבאנק ניהו דכבר כתבו האחרוני' התירי' בבאנק עיי' בת' מהר"מ שיק סי' קנ"ח שם נראה דעתו שאין בידו למכור ובאמת עינינו רואות בפשיטות מוכרי' ונותנין בהני אקציען כשאר מטלטלי' ועיי' בסי' ס"ו שם בש"ך ס"ק ק"ז שדעתו שא"א להקנות הרבית שבשטר וא"כ ה"נ אפשר דלא שייך בי' קנין כלל מה שעולה לרבית לכל אקציע ועיי' במהר"מ שיק סי' קנ"ט בהני פערצענטיגע פאפיערען ואפשר דשייך בהו קנין מצד דינא דמלכותא דינא וע"כ אין בידי דבר מהני טעמים ניהו מצד קנין הזמן הי' בידי לאמור שני דרכי' שכתבתי בתחיל' בס"ד אך מטעם אם שייך בזה קנין כלל אין בידי כעת לדבר ברור. ידידו"ש הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה