אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ע

סימן סט

להרב הגדול מו"ה עקיבא בלוי וע"ד הלכה ולמעשה בענין אם יש היתר ע"י שנותן מעותיו לבאנק והנו לוי' לאחרים גם ישראלים ועי"כ מתרב' הרווחי' לבעל עס קאמטער, והנה איני בקי בענין זה היטב וגם ממכתבו לא המצאתי דבר על בריו וכמדומה שהנותן הוא ג"כ ערב, ועי"כ צירף מע"כ התיר' דבאנק ע"ד שו"מ ומהר"ם שיק ועם ישראל ההיתר עסקא, והנה מ"ש שאינו דומה למ"ש בסי' קס"ח סעי' כ"א דאם יש מעות פקדון של ישראל ביד הנכרי והנכרי מלוה אותן לישראל ברבית דאם יש האחריות על הנכרי מותר וא"ל אסור עיי"ש בש"ך ובאה"ט שאין זה פקדונ' כי כן על מעות אחרים נושא ונותן הבאנק ואינו יודע במה שיש לחלק ביניהם בין פקדון א' או יותר ועיין בח"מ סי' רצ"ב סעי' ז' בנותן מעות לשולחני או לבעה"ב שעוסק ברבית כיון שמותר להשתמש בהם לכן אפי' קודם שמוש אי"צ להחזור לו אות' מעות דוקא כמ"ש הש"ך סק"ח עיי"ש, ומ"מ הוה לי' כפקדון. ומ"ש מע"כ בשם מהרי"ט סי' קט"ז כללא כייל כיון שהמעות משועבד לנכרי בעסק ומו"מ שלו תו אין שם ישראל עליו ומותר לכ"ע והנה בנדון דידן אפשר גם כן שהמעות משועבד להבאנק להלוות וכיו"ב והמה כלוין ושוב אין על ישראל שום אחריות, אפשר כי כן הוא בתקנות שלהם וכבר כתבתי שאינ' בקי בזה אבל אם כן הוא פשיטא דשייך היתרי' הנ"ל, ומ"ש בשם הפ"ת שמותר לקבל שכר ערבות והנה כן מבואר בת' חות יאיר סי' ק"צ אבל הוא בב' תנאים שלא יהי' דעת המלוה להנות לערב דא"כ רבית גמור הוא והכי אפשר כי דעת בעלי הבאנק להנות לערב שעי"כ ירבה ערבי' להיות המעות בטוח ופשיט' שדעתם כן ועוד התנה שאם בא זמן הפרעון ומפייס לערב בשכרו להיות עוד בהמתנת המעות ג"כ יש בו משום רבית וזה ודאי יזדמן ג"כ אצל הבאנק, והנה הכלל מונח לפ"ד דברי מהרי"ט ומהר"ם שיק גבי באנק ישנו מקום היתר. אבל מ"ש מע"כ דכנגד הישראל ישנו היתר עסקא לא אדע אם המעות משועבד לבאנק שוב האיך שייך כאן היתר עסקא כלל הא כל ההיתר מה שכתבו דהיינו הוא נותן לו למחצית שכר ומחציתו הפסד גם עליו רמי' ורק כי הלוה לא יהא נאמן רק בשבוע' חמור' ועפ"י עדים ולפטור מזה נותן לו כך וכך. אבל בנדון דידן שמקבל המעות מהבאנק והמ' הלא נותני' לו בהלואה גמורה ומה להם בהיתר עסקא וכ' התנאי של עסקאמטער מהני נגד הבאנק, ע"כ לא אדע כלל האיך שייך כאן היתר עסק' דממנ"פ אם נתפוס היתר' של מהרי"ט שוב לא שייך היתר עסק' ויען כי כבר כתבתי שאיני בקי במהות ענין זה ע"כ אין בידי לומר היתר או אסור. ומ"ש משום שטר ולחוש לדברי הרא"ש. והנה כבר כתבו בעצה לכתוב על השטר עצה"ע ועיין בסוף ספר חתן סופר שם נוסח שטר היתר עסקא בקצרה והוא ארוך:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה