לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן סט
שלמא רבה לגבר' רבה יד"ע ומר ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה שבתי איש ליפשיט"ץ שליט"א דומ"ץ מקרי' ארשאווא והגליל יצ"ו בעה"מ ס' ברית אבות ושאר ספרים יקרים. אחרי מודים דרבנן פני הדר"ג הנני במודע כי יק"מ בא לידי מאשר ענוותנות' הרבני להשיב בדבר הלכה בחומר' נמני' וידעתי' כי לא צריך לדידי ולמטלאתי ורק בגדולת ענוותנותו והנני בדבר עובדא באומן ישראל לכסוי גגי' ע"י בלעך וכן קבל עלי' לעשות מלאכ' זו על הקלוסטר ולא ידע שיש נדנוד אסור בדבר ונתן קאווציאן ב' אלפים כתרים ועתה כי שמע דאסור לעשות כן לבתי תפלה שלהם שואל ומבקש ע"ד כי אם לא יקיים קבלנות' יאבד מעות הנ"ל כדרכ' והנה כת"ה הביא דברי שו"ת אחרוני' ובמחלוקות שנוי כי בתשוב' טו"ט חשיב גג כתשמיש לע"ז כמ"ש בס' דרכ"ת ושו"ת מנחת שי חשיב לי' כתשמיש דתשמיש ותלי' במחלוקת רש"י ותוס' כמ"ש הטור בסי' קמ"ג ולולא דמסתפינא הייתי אומר לפי משמעות התוס' דף ט"ז ע"ב ד"ה בימוסיאות דשם הביא דברי רש"י ז"ל דזה הוי אבן שעליה מקריבי' לע"ז ובונין עמהם משום דהוי רק תשמיש דתשמיש ועד"ז מקשי' אפי' הוי רק תשמיש דתשמיש וכי הוא סבר' לבנות עמהם מקום שעומד במחתו להקריבו לע"ז וא"כ נראה להדי' דרק משום טעם זה פליגי דאין שום סברא לומר כן ולשיטתיי' אזלי' מ"ש בדף ד' דאין מוכרי' להם שום דבר לצור' ע"ז אפי' ספרי פסולי' משום לת' דכ"ע לת"מ וה"נ מזבח לע"ז למען הקרב ועוד נוסף אסור' דהא תקרובו' ע"ז אסור' חמור מע"ז לענין שאין לו בטול כידוע והא בד' י"ג פליגי ר"י ור"ל דר"ל ס"ל נהנה אסור משום לא ידבק ולא מהני ור"י ס"ל ק"ו אם נהנה אסור כש"כ מהני ואמאי לא נימא כמ"כ לענין תקרובו' לע"ז דמהני ק"ו מנהנה וכמ"ש ראיתם בן פוטי זה שפטם עגלי' וכו' אלמא דאיכא אסור' להיות מהני בתקרובו' אבל תשמיש דתשמיש דלא שייך בי' תקרובות כגון חצר לטרקלין שלדעת הרמב"ם הם תשמיש דתשמיש נראה דגם התוס' יודו דמותרי' וזה שאמרו מהסבר' דרק מסבר' אין להתיר תשמיש דתשמיש כזה וכהנ"ל ומ"מ לא אמרו בפשיטות דתשמיש דתשמיש כתשמיש וע"כ כהנ"ל זה הנלענ"ד וחדוש בעיני שלא העיר' בזה בשו"ת האחרוני' ולא במפרשי ש"ע והנה בתשו' מהרש"ם ח"ג סי' ע"ב ג"כ נוטה להקל בתשמיש דתשמיש אלא בעובד' דידי הי' במלאכת הרצפה דודאי הוי כמו בית ורק באם הפסל הועמד על עמוד גבוה י' ורחב ד' דהוי רשות לעצמו כמ"ד בכמה מקומות לענין ביהכ"נ ואה"ק בט"ז רפ"ד כידוע בזה נוטה להקל והנה לענין גג נראי' מדברי הש"ס בכ"מ דאינ' בכלל בית וזכר לדבר במ' עירובי' ר"פ כל הגגות דקיימ"ל כר"ש דלהוציא מהגג לגג וכן לחצר וקרפיפות מותר להוציא בלא ערוב ואינן בכלל בית בכלי' ששבתו בהם דאינו תשמישן תדיר ובמ' בב"ב ר"פ המוכר את הבית דף ס"א לא מכר הגג בזמן שיש עליו מעקה י' טפחי' וידוע כי הגגות בזמן הש"ס הי' התקר' עצמ' עם העזיבה ולא כגגות שלנו משופעי' כמ"ש במ' בב"מ דף קי"ז ועיי' מ' מגילה דף ח' שום איגר ועיי' במ' תענית דף ו' ובמ' פסחים דף ח' שם ברש"י ז"ל גג הציע פירש דשאר גגי' שלהם לא הי' משופעי' ועיי' בש"ע סי' תל"ג סעי' ה' וא"כ נראה בפשיטות דגגין כעין שלנו הוי כגג עם מעקה י' טפחים וחולקי' רשות לעצמו ואינו בכלל בית וא"כ כרשות בפני עצמו ואפשר כי השו"ת טו"ט עם ת' מנחת ש' לא פליגי דבית תפלה שלהם ג"כ בעיירות גדולו' בוני' כך דהגג עם הוועלבונג של התקר' כאחת הם ועד"ז צריך דו"ח היאך הבנין של הקלוסטור זה דאם הוא כאחת מסתבר' כדברי טו"ט ואם הגג כגגות שאר בתים מסתבר' כשיטת מנחת שי לבד אם הפסל עומד על עמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' שיטת ת' מהרש"ם ג"כ להקל הנה בנ"ז שכבר נתן קאפציאן ואם לא יגמר מלאכתו אבד כספו ואפשר לדמות מ"ש בבריית' ד' י"ג הולכי' ליריד לקנות עבדים וכו' ומעלה בערכותיה' ופירש רשיז"ל אע"ג דהוי להו לתפאר' מ"מ כיון דאינו רק להציל את שלו מותר אלא דזה אינו דמהני חמור דהא ר"י דס"ל מהני אסור מוקים בברייתא בקנה מבע"ב דלא נתן מכסי אלמא דלענין מהני לא יועיל מציל מידם כמובן אלא דהא יש עוד תקון כמ"ש במ' ע"ז דף ע"א לענין יי"נ שצריך ליתן להשר מותר לומר לגוי פלטני מהעוצר דדוקא תכנס במקומי אסור דהוי מהני דאפי' ע"י גוי אסור אבל פלטני לא נהנה מיי"נ א"כ לענין זה שכבר נתן קאפציאן שפיר י"ל דיאמר לגוים בעלי מלאכ' זו פלטני מהעוצר כלומר מהפסד זה וכ"ת דלא אמרינן רק לענין הנאה מאיסורי הנאה אבל לענין ע"ז עצמ' לא מהני אלא שמצאתי בת' מרן חת"ס סי' קל"ג לענין הדלקת נרות ביום אידם דיש לחוש לרשעת הגוים דיזרקו לתוך בית אבנים ובלסתראו' דיאמר לשכרו גוי פלטני מהעוצר וידלק בחלונו ש"י אלמא דגם לענין לת' דע"ז מהני, וראיתי בת' כת"ס סי' פ"ד שפקפק ע"ד תשוב' אבא מרא ז"ל דשם בענין הנאה מיי"נ לדברי רש"י ז"ל הי' מקו' לפטרי' ע"י דמים ואפי' לדברי תוס' אם כי ס"ל דגם בא"א מ"מ צריך להיות צד מה עכ"פ אפי' ע"י דחק להציל' ע"י ד"א והביא דמיון לזה מה דאיתא בירושלמי לענין פורע חובו של חברו בהלוה יכול לומר מפייס' הוינ' לי' וא"כ בנ"ז אם בפרעון חוב דהוי ממון של מלוה ממש אמרינן דילמא הי, מהני פיוס כש"כ בנ"ז דהוי רק כעין קנס ואסמכת אפשר דבקשה ותחינה לפניה' הי' מהני כנלענ"ד, אם יסכים הדר"ג אתנו. ושנית ע"ד הסאמבאדניקעס לתן להם דרך בשדה לבית תפלה שלהם משום מסייע ידי ע"ע הנה כפי מה ששמעתי הסאמבאדני. קעס אינו מאמינים בשום ע"ז ואינו דומי' לכת קאפיצינער שהביא במהרמשי"ק דאם כי שאין להם שום צור' מ"מ עבודתן ע"ז כלומר שמאמינים בנוצרי מ"ש אבל הסאמבאדניקעס כאשר שמעתי במדינת זיעבענבירגען שהי' לפני זמן רב ישראלי' ויהי' מן האנוסי':