לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן עב
להרב הגדול חו"ב מו"ה יואל כ"ץ נ"י ק"ק נעגרעשט יצ"ו חתן הגאב"ד נ"י. ע"ד השפארקאססא שרובו של אקצינער והמנהיגי' ומנהלים יהודים ובבא זמן הפרעון חוב של ח"כ פעלליג [וקורין אותו בלשון הגרי (אואטאלאש) אשר מעריכין פני הערכאות ובלא רשות בד"צ וגורמים כמה הוצאות לזה ישראל ולדעתו צריכין רשות בד"צ והביא דברי קצוש"ע מ"ש ע"ד שו"מ לענין היתר רבית בשפ"ק הנ"ל במה שסמך בשו"מ על שאין ה' מלוה מבורר וע"י שליח ובטול ברוב וברירה והנה כבר העריכ' במהר"מ שיק סי' קנ"ח וכן בת' הרי בשמים סי' קט"ו שהוכיח ממ' מגילה גבי מכירת ביהכ"נ על תנאי לר"מ דאוסר למכור לחלוטין ופריך בגמ' היאך דיירי בי' דהוה רבית ותי' בגמ' דסבר כר"י צד א' ברבית מותר אלמא דגם בכלל קהל ואין המלוי' מבוררים ושותפות בכלל מ"מ שייך בי' רבית ע"כ עצתי לתלות בשפ"ק הנ"ל לוח היתר עסקא שע"כ סומכים השפ"ק עיי"ש מ"ש ג"כ דלא שייך ברירה בעומדים בשותפות ועיין בשבילי דוד סי' קס"ט סעי' נ' אשר בפלפול' העצום מבאר דשייך בטול וגם ברירה ומסקנתו דברוב אקצינער נכרים יש לסמוך על התירא הנ"ל ועיין בת' מנחת אליעזר ח"ב סי' כ"ד פלפול עצום ג"כ בזה ודעתו בהסכמת גדול א' דאם בפירוש מתנה דמה שיגיע חלקו הוא ממעות נכרים אמרינן בי' ברירה והנה באין ברירה למדו הגנ"י זכות על עם ישראל לצוק העתים ורבות עסקי' לסמוך על סברת רש"י ז"ל דהוה ע"י שליח וגם לאוסרים וחולקים על שיטת רש"י ז"ל מ"מ כ"ע מודים דאינה אוסרים רק מדרבנן ובדרבנן אמרינן יש ברירה, ויש להעיר דלא מצינו ברירה בחלק השותפים רק בחפצי' שיש הקפדה לבעלים עליהם כמ"ש בכ"מ רוצה אדם בקו שלו, אבל במעות דלא שייך קפידא כמ"ש במרדכי פ"ב דמ' קדושין דמקדש בכסף ע"י שליח יכול השליח לקדש בכסף של עצמו והביאו בב"ש סי' ל"ה מה זו ברירה דהמעות שלו שכן הוברר למפרע הלא אין בזה נ"מ או מעות אחר ועיין בש"ך סי' קצ"ב בח"מ ס"ק ח' ע"כ לא זכיתי להבין מה ברירה שייך בזה לענין ממונות והא דאמרינן במ' יומא דף נ"ה לשקול די זוזי וכו' שאני התם דקדושה חל על המעות עצמו כמו על השקלים וגם יש בו אסור' ושייך שפיר ברירה אבל בנ"ז על המעות אין שום אסור בעצמו רק על הבעלים המלוה ולא נימא ברירה רק על דבר שבממון ע"כ אמרתי במטבעות ובאנקנאטען וכיו"ב לא אדע טעמי' דברירה ואחין שחלקו הוא בקרקעות או חפצי' ובמעות לא מצינו ועיין בב"מ דף ס"ט זוזי כמאן דפליגי וכן קיימ"ל בח"מ ר"ס קע"ה גבי אחי' יכולים לחלוק בזוזי' שוי' וכן שותפו' בסי' קע"ו ע"כ אין מובן לענ"ד הענין ברירה דכאן, והנה לא באתי לפקפק על התיר' של גדולי ישראל ח"ו בפרט בזה דשוי' בי' רבי' וישראל אם אינם נביאים ב"נ וכבר הבאתי בספרי לב"מ בס"ד מ"ש בחת"ס ח"ו סי' כ"ו מה שיש לתקן בהא- באנקען ע"י אמצעי' נכרי והלא מרן חת"ס כתב שמצוה לפרסם. והנה בנ"ז מ"ש כת"ה ע"ד המשפט בערכאות יש לעיין בי' טובא דבסי' כ"ו סעיף ד' הביא המחבר תשו' הרא"ש דאפי' בהתנה בשטר שידונו בדיני ערכאות לא מהני וברמ"א שם דאם הלוה אלים ולא ציית מותר לקובל עלי' בדיני ערכאות ואיתא ביש"ש הביא' ג"כ בהגה' רע"א ח"מ סי' י"ד דכהגוו"נ לא צריך רשות ב"ד עכ"פ אבל מ"מ הלוה אי"צ לשלם הוצאות המלוה ומעתה בנ"ז פשוט כיון שלכל באנק ישנו תקנות קבועות וע"ד זה הלוי לוין ודאי כי שם כתוב וחתום היאך יתנהג עם הוועק- סעל שהוא פעלליג ובל"ס שכן נכתב לילך לערכאות ואפשר שזה הוה כהותנה כיון שידוע לכל ומעתה משום אסור משפט ערכאות ליכא ולדעת הסמ"ע בסי' כ"ו וסי' ס"א אם יש למלוה איזה זכות יותר בדיני ערכאות גם ב"ד של ישראל ידונו לו בזכות הנ"ל וכמ"ש הרמ"א בסי' שס"ט יותר מזה דאפי' בשטר גוי שיש לו על ישראל ומכרו הגוי לישראל ידונו זכותו שיש לו בדיני ערכאות אך דא עקא דהא ידוע שהערכאות מחייבי' ללוה כל ההוצאות ובדיני ישראל פטור ובזה צריך רשות ב"ד כמ"ש הרמ"א בסי' י"ד הנ"ל וכמ"ש גם היש"ש הובא בת' רע"א דבלא רשות ב"ד אין הלוה צריך לשלם ההוצאות וא"כ שלכ"ד גורמים היזק' ללוה ופשיטא דאם המנהיגים ומנהלים ישראלי' אינה רשאים לעשות כן ואם כי לענין גרמ' בנזקי' יש לעיין אם מחוייבי' שוב לשלמו דאין מתכוון להזיק וכמ"ש בשם מאירי היכא דאינה מתכוון להזיק פטור מ"מ ודאי אסור' איכא ע"כ לענ"ד דבכזה צריכין רשות ב"ד וכמ"ש מעכ"ת דעכ"פ לא יעשה מעשה אסור בגרמ' זו וכמ"ש לעיל דאין דינו כמסור שמבורר בסי' כ"ו אם מסבב ואפי' רשות ב"ד ל"צ בהתנה אבל גורמי' היזיקא הוה ושוב נזכרתי מ"ש בכסף קדשים ות' דברי חיים ח"ב סי' מ"ו דהמסרב אם כי לא נטלו רשות ב"ד אינה דינו כמסור לשלם הפסד' ע"י ערכאות מ"מ ראוי' לטול רשות משום מ"ש לעיל להנצל מאסור גרמ' ולענ"ד בזה אין חלוק בין רוב נכרים או רוב ישראל וכי גם בזה שייך בטול או ברירה דודאי המנהלים קובלין לפני הערכאות בכללית הבאנק ואין בזה שייכת חלק כחלק כנלענ"ד ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: