אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סו

סימן סה

לכבוד הה"ג אבדק"ק טאשנאד יצ"ו. ע"ד העובדא אשר בעלי מלאכות יי"ש של החרצני' משמרי' לא ידעו מטיב הגעלה כל היורה והקנים מיי"נ ויין כשר שצרי' מי אפר לויג מתחילה כמ"ש בט"ז ומרן חת"ס וא' מהם יש לו שלאנגען יורה ההולך סביב סביב בעקלתון כידוע נעשה כמו ב' מאות ליטער ומעכ"ת הביא דברי הנוב"י מהדו"ת סי' נ"ח בא' שעשה כמ"כ בלא הגעלה ודן להקל אם יש ששי' בהחבית א' נגד הקנים אם כי הקנים שמקבלים זיעה של היי"ש אין בו ששים נגד הזיעה מ"מ בהצטרף בהחבית כיון דפסק הרמ"א בסי' צ"ב דבלח בלח לא אמרינן חנ"נ ה"ה דאפשר לסוחטו א"כ מצטרפי' רק אם מערבין יחדיו אח"כ כמ"ש הרמ"א סי' קי"א ולפי אשר העתקתי תוכן דברי הנוב"י לא ידעתי מאי קשי' לי' דהא יסוד ההיתר שלו הוא משום דטעמ' דאוסרין אינו אלא דאין בתוך הכלי ששים נגד הכלי והא בכולא משערינן א"כ מה שהוא בתוך היורה והקנים מיין כשר אין בו ששים נגד היורה בזה אמר שפיר דהא חרצנים ושמרים דרכן לערב עם מים דבל"ז א"א להוציא מהם היי"ש א"כ אי"צ לשער נגד החרצנים כול' רק נגד החצי דהא גם מן המים הוא לכה"פ חציו א"כ אין נבלע בתוך היורה כולי' באיסר רק חציו אסור ונגד זה בודאי ששים בהיתר שיעשה לאח"כ כמ"ש באחרונים דעכ"פ שלשים ישנו נגד הכלי וכאן אי"צ רק נגד חצי הכלי אלא ששוב הקשה לעצמו דהא הזיעה אינו עולה רק מן החרצני' ושמרים דזיעת המים אינו כלום וא"כ בבליעת הקנים שעליהם עולה הזיעה כולה באסור ע"ז בא לאמור דנגד הקנים ודאי יש ששים בהחבית אם כי הכלי שמקבל הזיעה כלו' הלייטער שמקבלין בו היי"ש הוא קטן ואין בו ששים מ"מ כיון ששופכין ממנו לחבית פעם אחר פעם ובחבית ודאי יש ששים א"כ אדרב' הכל מתערב בחבית אחת וכבר נתערב ממש ובת' בית שלמה בעובד' דידי' שהיו היי"ש גם אח"כ בכלים קטנים ובזה דן ג"כ לבטל ע"י צירוף ודעתו דמ"ש הרמ"א דצריך להתערב הכל היינו לכתחלה אבל בדיעבד אין כאן אסור והנה לענין הלכה כבר כתבו האחרונים בפרמ"ג וכן בת' בי"ש הנ"ל ג"כ בשם הש"ע תניא דבדיעבד מהני הגעלה גם בלא אפר וכן ראיתי בס' מעדני שמואל האוסף כל הדעות בה"פ וכתב בשם שד"ת דבדיעבד מהני הגעלה אפי' בלא אפר א"כ הי' מקום להתיר גם הב' מאות ליטער שאין בהם ששים אלא שכבר הארכתי בתשו' א' דבהגעלת שלאנגען אין הגעלה כלל להקנים כי אינם מתמלאין ממי הגעלה כלל מזיעה שהוא כמלא צירציר וגם כי אינו רק כמו פושרין ע"י הקיהלפאס וכמ"ש כת"ה ג"כ א"כ אין בב' מאות ליטבר ששים נגד השלאנגען ראוי' לאסרן אך ורק ראיתי בפ"ת יו"ד סי' קל"ז סק"ד בשם ת' שב יעקב סי' ל"ג דבא לדון בדבר חדש דהך כללא דביי"ש לא שייך דין מעל"ע לענין נטל"פ היינו בכלי חרס וכלי עץ אבל בכלי מתכות הוה שפיר נטל"פ ועשה עובדא להתיר בא' שעשה יי"ש של שמרי' ביורה שנעשה בתוכו' יי"ש מיי"נ שהיו אחרי מעל"ע וא"כ לדידי' הי' ראוי' להתיר' אלא שלא ראיתי באחרונים להיות מסכימי' עמו להתיר אפי' בהפ"מ כמ"ש בת' ש"י ומדברי חת"ס סי' ק"כ הנ"ל אין ראי' דאמרי בחמץ ומפני שיורי בצק ועיסה וכמו שראיתי בימים ההם שהיורה והקנים היו מדביקים בו בצק של חמץ שאור והיו כול' מלא חמץ שאור ועוד לענין חמץ ודאי יש להחמיר ואפשר דלענין יי"נ סתם יינם הי' מיקל ג"כ, מ"מ כיון דבנדון זה יש ג"כ ספיקא שהיו עושים לפני שנים יי"ש של חמץ וגם הוא שלאנגענקעסעל ואפשר שהוא מלא זוהמא וממשות של השמרים וגם כי שכתב מעכ"ת שלא עשו שום נקיון להמישער ראוי' לאסרו אפי' בדיעבד וגם כי למגדר שלא יהא קל בעיניה' עניני הגעלה וע"כ נוב הורו המורי' ובשארית ישראלי' אשר לפ"ד מעכ"ת ישנו ששים ואין בהם חששות הנ"ל יש להתיר בדיעבד בפרט בסתם יינם וגם דהוה מב"מ מה"ט ברובא בטל כידוע וגם כי בלא"ה החרצנים אינ' כולן יי"נ דהא חזינן דלאחר י"ב חדש מותרין ובתוס' מ' ע"ז ד' נ"ה וכן בש"ע סי' קכ"ג חשבו לאינ' מינם גבי היי"נ לענין בטל, ובענין הגעלת הקנים של השלאנגען כבר הארכתי בת' אחת להגאון דטאקאי ז"ל והנה בענין מ"ש מעכ"ת ליתן אבן מלובן עפ"י החלל א' ולמלאות בתוכו רותחין ודאי הי' הדבר כשר אבל כמדומה שקשה מאוד להעריך הקנים באו"ז ושמעתי משמי' דהגאון ר"ח אב"ד דליסקא ז"ל שהי' נותן אבנים מלובנים לתוך הכלי שנקרא ליווא אשר ידוע שיש לו קנה קטנה בשוליו שעי"כ מריקין משקאות לתוך החבית ותוחבין קנה קטנה הנ"ל לתוך פי חלל השלאנגען ושופכי' רותחין לתוך הליווא שבו האבנים מלובנים וירדו המים הרותחין לתוך קנה השלאנגען וצריך לעיין אם זה חשוב ככלי ראשון ואפשר אם המים רותחין כ"כ שע"י האבנים מלובנים ועלי' רתיחו' בתוך הקנים של השלאנגען הוה לי' רותחין ע"י אור האש ממש וכאן אצל איש אחד שהשלאנגען אינה רק עגול א' אלא שהוא גבוה וארוך מאוד והייתי מריק הקיהלפאס ממימיו והעבירו אש יקיד גדולה בתוך התנור תחת הדוד עד שעלו רותחין לתוך כל קני השכאנגען ונתמלאו היטב ג"כ ומ"מ עשיתי ג"כ הגעלה ע"י ליווא הנ"ל בת' בית שלמה ראיתי בת' פ"ז הנ"ל כנראה שנוהגין במדינת גאליציען להכשיר הקנים ע"י לבון ממש וזה מן המובחר. ידידוש"ש הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה