אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סה

סימן סד

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג חו"ב

יו"ש מו"ה יוסף הלוי נ"י דומ"ץ ק"ק האלמין יצ"ו ע"ד עובדא אשר ב"י עשה יין כשר באופן כי אינה ישראל לוה לו מעות לזה על חצי ריוח וכן עשה והישראל החתים חבית יין במגופ' בשתי חותמות שוים ומחוברים זל"ז ע"י שעוה, ובמקום הברז' שהי' הפקק שוה לשטח דופני החביות וכתב בר"ת שמו וכמה זמנים שהי' היין במרתף של גוי הנ"ל וגם המפתח בידו. ונשאר היין רק בחותמות הנ"ל, והנה מ"ש מעכ"ת משו"ת נובי"ת סי' ע"א דב' חותמי' שוים הוה רק כחותם אחד הנה בהגה' אמרי ברוך סי' קי"ח הביא בשם מהרמא"ש בס' אור הגנוז שכתב להדיא דהוה מ"מ כמו חב"ח וגם בס' דברי יוסף מצדד להקל בזה וכן ראיתי בדר"ת סי' קי"ח שהביא בשם ערוך שלחן שפסק כדברי אמרי ברוך לבד מזה הא אם חוזר ורואה חותמו ידוע שיטת ראשונים דל"צ חב"ח כמ"ש הנוב"י שם ובת' חת"ס סי' קט"ו מסיק להדיא דאם מכיר בטביעת עין צורת החתימה עימ"ש השעוה (זיעגעללאק) באופן מה נתפשט בעגולי ופשוט' דמהני במטהר יינו של נכרי ואין בו חומרא הנ"ל דחותם לבד וט"ע לבד ע"כ משו"ה ודאי מקום להקל בנ"ז. אך מ"ש במקום הברז' ב' אותיות כנ"ל אין כאן שום חותם לפי פשטא הלכה, ומעכ"ת הראה לתשו' מראה יחזקאל דפקק על עץ מהודק היטב עד שצריך להוציא' הוה כחותם ומביא ראי' ממ"ש בגמ' ובסי' ק"ל כלי מהודק ע"ג חבית הוה כחותם אלמא דתליא בטרחא וכן ראיתי בתשו' צ"צ סי' פ"ז דאם הפקק של עץ סמוך לדופני החבית ומהודק היטב הוה כחותם והנה באמת כן מבואר בתשו' הרשב"א שהביא הב"י סי' ק"ל בסוף הסי' ויליף לי' נמי מדקולי ע"ג חבית מהודק דאיכא טרחא רבה להסירה הה"ד פקק הנ"ל ותמי' על התש' שלא הביא' ועיין בדברי יוסף שהביא ג"כ דברי ת' הרשב"א הנ"ל אך דא צ"ע דהא במטהר יינו של נכרי צריך עכ"פ ב' חותמות אפי' לדעת הב"ח שמתיר אפי' בשתי' ובהפ"מ ומעכ"ת כתב בפשיטות דסגיא בחותם א' לדעת הרמ"א בדיעבד לא אדע על מה נתכוון לבד מ"ש הרמ"א ע"ד המחבר דאם הישראל דר באותה עיר והבית אשר בתוכו היין פתוח לרה"ר ומעכ"ת לא ביאר זה אם עובדא זו הכי הוה ועוד הא בלילה לא מהני פתח פתוח ומ"ש מסי' קכ"ט סעי' ט' בנמצא עכו"ם בבית שיש בו יינו ש"י ויש לו מלוה עליו ועשא' אפותיקי ומשכון דאיתא בש"ך דהוה כמטהר יינו של נכרי וסגיא בחות' א' לדידן באמת לא הבנתי ג"כ דברי הט"ז והש"ך הנ"ל על מה נתכוון וצ"ל דשם הוה מסתמא דירת הישראל ג"כ שם והא אז אי"צ אפי' חותם א' כמ"ש בסי' קל"א שוב ראיתי כי בהגהות רמ"א בש"ע החדשים עמד בזה ואפשר דשם גרע דבמטהר יינו של נכרי שרצונו של הנכרי להיות היין כשר לישראל ע"כ מרתת משא"כ שם להיות משכונ' כדילי' מנ"ל דהנכרי ברצונו שיהי' היין כשר וגם איירי שאם הישראל מוציא למכור אינה מעכב עליו דלדעת המחבר בסי' קל"א צריך מפתח וחותם והגיה ג"כ הרמ"א שם דלדידן סגיא בחותם א' והנה להלכה בנ"ז כיון שכתב כת"ה דהכי הוה בנ"ז דיכול הישראל להוציא' וגם כי אינו מטהר יינו של נכרי ממש דהא רק עשו יין אצל נכרי אחר וגם כי זקפן עלי' במלוה א"כ יש להתיר בחותם א' כנ"ל וגם כי הא כתב שם הנוב"י דדעתו שאם הגוי מוציא הוצאות על שמירת היין להיות כשר הוה כמו עובדא דר"ת רק דלא החליט להתיר' דעובדא דר"ת הי' שלא מכרמו של נכרי משא"כ במטהר יינו בכרם הנכרי והא בנדון זה ג"כ לא הי' היין מכרמו של נכרי זה והא הביא בש"ך בשם הב"ח דאם נהוג להתיר גם בחותם א' בעובדא דר"ת נהוג א"כ ודאי הוה סניף להתירא ועוד ראיתי בס' דברי יוסף דאם הי' אפי' בכרמו של נכרי אם שכרו של ישראל הוה חצי ריוח נוטה לומר דהוה כשותפות וכתב בלשון לכאור' והיינו בכרמו של נכרי והא בנדון זה אינו מכרמו ודאי פשיטא לי' דהוה כשותפות ולדעת הש"ך נראה דמותר אפי' בחותם א' לדידן ואפי' בביתו של גוי שותפו ולדעת הט"ז בביתו ש"נ אחר ועכ"פ יש לנו כמה סניפים להתיר לפימ"ש כת"ה דלא מעכב עליו הגוי להוציא' וגם הוה הפ"מ לפימ"ש בסוף מכתבו וגם כי כתב דהוה הפקק שוה ממש לשטח דופני החבית לענ"ד דזה לכ"ע הוה רק כנסתום בחבית של עץ דעד כאן לא אתיא עלה רק אם עכ"פ בולט קצת אבל אם הוה שוה ממש כיון דבדיעבד לא חיישינן דהוציא יין בין הנסרים כמ"ש בסי' ק"ל א"כ מ"ש פקק זה מנסר דעלמא דהא בסכינים חריפי' וכיו"ב בכלים כגון קורדם וגרזן ג"כ יכול בתחבולכ' להוציא מבין הנסרים וכן משמע מדברי הש"ך בסי' ק"ל מ"ש בס"ק ב' בשם המ"ב בחתיכות הברזות דסגיא בדיעבד ועכ"ח כנ"ל והנני לסיים בכחא דהתירא. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה