אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סג

סימן סב

שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך חריף ובקי עצום יו"ש מו"ה ישראל אברהם אלטער לאנדא נ"י אבן יקר ק"ק קערעסטור יצ"ו. ראיתי ע"ד הלכה הרבני להציע לפני בענין עובדא אשר גויים חתרו במרתף של שליין וגנבו משם פלאשען קארב יין והיו שם כ"כ חביות פקוקות [בשנואפפער] מה הוי עליהם לענין היתר שתיי' ומעכ"ת העל' פלפול עצום בשיטות הפוסקי' בעטור קושי' ופירוקי ברב חילו, ומתחיל' הביא דברי הרמ"א סי' קכ"ט מ"ש בשם הריב"ש דבפקוקות כלומר סתומה מותרות ופתוחות אסורות אם יש בהם ריעותא אבל בלא ריעותא ושהי' פתוחות מותרות ומתחילה נו"נ בדברי הרמ"א בפירוש סתומות אם הוא סתומות ממש מ"ש בש"ס סתומות דהיינו מגופ' בטיט וסיד או חותם או פקוקות בפקק דחוק דלכמה תשו' אחרונים חשוב כחות' או אפי' פקוקות כמ"ש אפי' בניקל להוצי' כמו עובדא זו והביא דברי התשב"ץ סי' נ"ו דסתומות ממש שהביא בדרכ"ת ג"כ והנה דברי הריב"ש שהביא הרמ"א והם בסי' תכ"ד ג"כ איירי בזה בעובדא דילי' ושם שהי' פקק פשוט מ"מ כיון שהי' עלי' ג"כ קני' השומר חשבו כסתומו' ממש משום דכל טעמי' של האוסרי' בפקפק פשוט משום דכן דרכן להחזיר הדבר כמ"ש מקדם וזה טעמי' של התשב"ץ הנ"ל אך כיון שהי' ג"כ קני השומר עליהם כולי האי לא עבדי להקפיד להחזיר כמו שהי' אלא דאח"כ מהדר להתיר אפי' אי הוה כפתוחות ממש משום דס"ל דגנבי' הוה כבולשי' שאין פנאי לנסך ובגמ' ד' ע' דלא שרי רבא בעובדא דגנבי דפתחו חביתא טובא רק משום דרוב גנבי ישראל היינו דייקי דפתחי כלומר שהי' סתומות ופתחו דאיכא ריעותא אבל בהי' פתוחות דליכא ריעותא ג"כ מותרות ופלא בעיני ע"ד ס' דברי יוסף שהשיג על הרמ"א דבפתוחו' לא התיר הריב"ש ומ"ש דגם בפתוחות מותרות היינו בבולשת דא"כ למה לו להריב"ש לפרש ולתרץ הך עובדא דגמ' דפתחו היינו שהי' סתומות ופתחו הא הך עובדא בפירוש בגנבי מיירי, ולא בבולשי ולא הי' צריך לשום תי' וע"כ דברי הרמ"א מדויקי' היטב בדברי הריב"ש, והא בתשב"ץ בח"א סי' נ"ו בזה גופ' פליג ומביא עובדא דהך גנבי ופי' דמ"ש ופתחו חביתא היינו עובדא הכא באורחא דמילתא אבל בלא"ה נמי הי' אסור מפני טעם הנ"ל דדרכם בכך ועכ"ח ס"ל דבפתוחות ממש ודאי אסור אפי' בלא ריעותא והרמ"א פסק כהריב"ש זה לענ"ד ברור ומי שמעיין בדברי הריב"ש התשב"ץ ימצא ע"נ כמ"ש. אלא דלענ"ד י"ל דגם לדעת התשב"ץ התירו של הרמ"א קיים דהא בגופ' דעובד' של התשב"ץ בסי' נ"ו התיר אפי' במונח אבן על כל פי חבית מפני שהגנב הי' ישמעאל ואין דרכם לנסך ודינו כגר תושב דאמרינן בגמ' ד' ס"ד ע"ב דמייחדים אצלם יין לפי שעה ואין מפקידים אצלם יין וזה הוה רק כמייחדין אלא שאח"כ מברר דבריו שאם הי' גנבי עכו"ם לא הוה זה סתימה וא"כ כיון שפסק רמ"א בכ"מ דבזה"ז אינ' עע"ז ולא מתאוים לנסך ומה"ט בסי' קכ"ח בש"ך ס"ק ד' כתב שאם יחדו אצלם יין בדיעבד עכ"פ מותר ובסעי' ד' הגיה' הרמ"א ע"ד המחבר דבזה"ז אפי' לא נתפס עליו כגנב אם אין לחוש שנגע משום הנאת שתיי' או דרך מתעסק מותר ועיין בסי' קכ"ט בש"ך ס"ק י"א אהא דכתב המחבר דאם החביות פקוקות ויש עוברי דרכים מותר משום דמתיירא מפני ע"ד ותמה הב"ח על הרמ"א דלא הגיה עלי' דאפי' בפתוחות מותר לשיטתי' בסי' קכ"ח סעי' ד' הנ"ל, והש"ך מיישבי' דודאי לדידי' גם בפתוחות מותר רק דסמך עצמו מ"ש בעיקרי הדברים בכמה מקומ' אטו כרוכל' וכו' וא"כ שוב לא גרע בענין גנבי בפתוחות כיון שאין לחוש לתאות נסוך ולא לשתי' בפרט בכאן שהי' להם קארבפלאשען הלא גנבו דיים לשתי' למה יטריחו בשתיי' החביות כנלענ"ד בפרט בפקוקות. וראיתי מעכ"ת מ"ש בחבית דידן דהנקב צר וצריך למינקת יש התירא בפשיטות בהפ"מ עפי' דברי ט"ז שהביא בשם ת' מהרי"ל דשאיב' במינקת הוה כמגע ע"י ד"א וטייפת יין שבפיו היורד בטל בששים אלא שכת"ה בא עליו בטענה דהוה ב' קולי בהפ"מ דמגע ע"י ד"א לא שרי בזה"ז רק בהפ"מ וביטול ששים לדעת הש"ך ג"כ אינו אלא בהפ"מ וגם כי לדעת הש"ך והמהרי"ל דלא אסרו משום נצוק הוה גם כן משום הפ"מ והא דעת הט"ז בסי' צ"א דתרי קולי בהפ"מ לא אמרינן וזה הערה נכונה וסיים דאפשר בסתם יין גם תרי קולי מקילין בהפ"מ ושפיר קאמר לפימ"ש ברמ"א סי' קכ"ו לענין נצוק דבסתם יינם לא שייך כ"כ לומר הפ"מ למכור לגוי דזה גופא התירא אינה ברור כ"כ ג"כ רק בהפ"מ א"כ למה נתיר לו למכור ולאסור השתיי' מפני זה אלא דבמ"ז קיהה בטעם זה ומסיק דטעמא קמא עיקר דמקולי יין שני כאן ועיין בנקוה"כ מ"ש עכ"פ יש מקום לסברת כת"ה דגם תרי קולי מקילין בהפ"מ לכל הטעמים וראיתי בת' נטע שורק סי' י"ד ביו"ד דכלל זה דתרי קולי לא מקילין אינה אלא מדרבנן א"כ בלא"ה י"ל דשם בסי' צ"א לענין בליעת איסור או אפי' בב"ח אם לבסוף יבשלנו הוה לתא דאורייתא אבל באסורי דרבנן י"ל דלא גזרו דרבנן אטו דרבנן, ועיין פלפול עצום באחרונים סי' נ"ה לענין נשבר עצם סמוך לגוף דחשש הרמ"א משום איעכול ניבי' בהפ"מ ושרי בפרמ"ג שפתי דעת ס"ק י"ד דבלא בדיקת ניבי' הוה כמו תרי קולי ושאין אנו בקיאין ובתפארת ישראל על המשניות פלפל בזה דלא מצינו תרי קולי רק בדבר א' ועדות מכוונת כמו תרתי לריעות' בריאה אבל בתרתי לריעות' בתרי ענינים לא מקרי תרי קולי דכל חד וחד לפני עצמן דיינינן עליו עיי"ש שהביא דברי התוס' מ' נדה ד' ס"ז במ"ש התוס' בשם ר"ת דחל י' ז' ע"ש ויראה מפני הגנבים לא מקילין לחוף בע"ש ולטבול ביום השבת דתרי קולי לא מצינו להרחיק החפיפה ולטבול ביום נגד גזרת סרך בתה דהיינו נמי חד ענינא בענין הכשר טבילה והראה התפ"י הנ"ל מקורו במ' תמורה ד' כ"א וכ"ב דשם מחלוקת רש"י ותוס' בחטאת שנאבד' ונמצא בעל מום דהוה תרתי ריעותא משו"ה אינה רועות עיי"ש כי התוס' חולקי' ואין משם ראיי' והנה רוב האחרוני' מקילין בזה כדעת התפ"י עיין בד"ת שם והכא בנ"ז ג"כ מגע ע"י ד"א ובטול בששים הא הוה שני ענינים ולא שייך ב' קולי בהפ"מ ואפי' לדעת הנקו"כ דשיי' בי' נצוק מ"מ הא ברמ"א חשבו לנצוק כמו תערוב' לבטל בששים והוה ג"כ תרי ענינים ועכ"פ בנ"ז לענ"ד כחא דהתירא עדיף ועיין בת' הר המור סי' י"ד שמיקל ג"כ בכגון גוונא זו. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה