אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן סב

סימן סא

שוכ"ט על ראש ידי"נ חמדת לבבי חתני כבני ה"ה הרב הגאון הגדול חו"ב צדיק ונקי כקש"ת מו"ה יוסף צבי שליט"א אב"ד ור"מ ק"ק גאלאנמא יצ"ו, כעת אבדק"ק חוסט. ראיתי אשר ענותונות' הרבני להציע לפני שאלה נחוצה על דבר עובדא אשר כמה אנשים שעושים יי"ש מפירות כנהוג על יורה הקטנה ובינה לבינה שלא יעמוד המלאכה בטלי עושים ג"כ משמרים יין של נכרים יי"ש ושוב נעשה חלילה יי"ש מפירות הנ"ל ושאלו עד"ז למורה א' והשיב להם בלאו והן ורפי' בידם עשו כן והביא כת"ה דברי פר"ח מ"א ות' שב יעקב סי' ל"ג (אינ' תח"י רק מ"ש היד אפרים בסי' קל"ו הדברים דס"ל דניהו דביין לא שייך מעל"ע לענין נטל"פ היינו בכ"ח וכלי עץ ובכלי מתכית ה"ל לפגם וע"כ התיר בבשול יי"ש מתבואה לאחר בשול יי"ש משמרי של יין סתם הנ"ל) וכבוד הדר"ג מדברי' נראי' כי חשבו לראקי לפגם ואם כי אח"כ נעשה יי"ש לשבח מ"מ על כלל כלו יצא דכל מאכל שנתקלקל מאכילת אדם ל"מ מה שנתקן אח"כ וכ"כ בחוו"ד ע"ד כו"פ ומחלק בין פגם רבה לפגם קצת ועיין בחת"ס יו"ד סי' צ"ח שקראו בפגם קצת שלכד"ה ובזה מיושבים ד' הכו"פ כמובן והעיר עליו מדברי הפר"ח דסופו להשביח אסור ובלא"ה לענ"ד כל שדרכו בכך לא שייך לומר מפגם לשבח וכיו"ב כתב בח"צ לענין משקה היוצא מהפירות מעופצי' ממאלץ שאי"ר רק כמשקי' היוצאי' וכעין זה כמדומה כתב בת' מהרשי"ק לענין שפיריטוס אם כי אינה ראוי' לשום ברי' רק בתערובות מים כיון שדרכו בכך לא שייך לומר דה' לפגם ונשבח מעיקרא וחרצנים וזגי' גופו יוכיח שחשבו בגמ' שא"ר לאכילה גבי נזיר משו"ה הוה חדוש ועכ"ז פשיטא ופשיטא מה שנתהוו' ממנו אסור מאסור ראשון לכל אדם וא"כ ה"נ בהך ראקי שעושי' ממני היי"ש כיון שכל עצמו של היי"ש כך מעשהו ודרכו בכך לא שייך לומר דבא מפגם לבד מה שנעשה כעפר' בעלמא כמ"ש בגמ' לענין אפרוח טרפה אימת כי גבול כידוע ועיין מהרמ"ש סי' רי"ח, והנה לענין פגם דמל"ע הביא ג"כ בשם שבו"י ח"ג סי' ע"ג דנפגם כמו שאר משקי' עיין בדר"ת סי' קל"ה. וראיתי מ"ש בשם הנוב"י מהדו"ת סי' כ"ח שמצדד להתיר דיש ג"כ חלק מים בשמרי' הנ"ל ול"צ ס' נגד כולו וכתב עליה הדר"ג שאי"כ דרק השמרי' באין לתוכ' והנה אם מ"ש בעובדא זו טרעבערן היינו מ"ש בגלילות אלו טערקעל דרשתי אצל עושי יי"ש בבית ר' ישראל מאנדשיין נ"י ואמרו ברור כי עכ"ח צריכין למים ולמשל היורה שלו מחזיק שש מאות ליטער צריכין לשפוך לתוכו י"א פוטין מים וזה ודאי כמו ב' מאות ליטער וא"כ שלישית מים שידוע כי גם כן מעלה זיעה ונתהוה ונתערב ביין שרף הנ"ל ועוד הא החרצני' וזגים אינה כולו אסור דהא רק משום יין שנשאר בתוכה דהא לאחר י"ב מותרי' משום דמפיג כל לחלחות וטעם יין א"כ לענ"ד פשיטא דאי"צ לשאר רק נגד חצי בלוע של אסור והא דעת הפרמ"ג בהנהגות או"ה דיש שלשים בתוך הכלי נגד הכלי וא"כ ממילא הפירות שנתבשלו אחרי כן ודאי יש בהם בלוע מפליטת היורה בכולו כי גם הפסולת הנשאר עכ"פ בעת העלות רתיח' מפליט ממנו וכבר נתבטל בפירות בשיעור ששים כהנ"ל ואפשר כי בעובדא זו שמרי יין היינו מ"ש לאגער השיב' כי כי גם בזה צריך למים רק לא כ"כ כמו בטערקעל. וראיתי מ"ש הדר"ג חתני כ"י ע"ד הנוב"י מ"ש ע"ד בשול יי"ש שנית אם אמרינן בי' חענ"נ בדרבנן עיין כת"ס סי' נ"ב ועד"ז השיב דברים נכונים דאם גם נאמר בשאר אסורים ג"כ חענ"נ מ"מ אין נחשב לגוף האסור בכולו ולא אמרינן כמו הימל"א דאפי' בב"ח מחלוק' הט"ז והש"ך בסי' ק"ה לענין בלוע בלא רוטב מחל"ח ובשאר אסורים גם הש"ך מודה ועוד ראיות מוצקות וא"כ ה"נ ודאי הבלוע ואם כי נפלנו מ"מ ודאי אינה מעלה הזיעה ויתהוה יי"ש ורק הפירות המתבשלין הוא המעלה זיעה ומתהוה ליי"ש א"כ כבר נפרד ההיתר לגמרי ולא שייך נעשה אסור כלל בשאר אסורים זהו ודאי סברא אמיתית וראוי לכבודו וכן צריך לפרש בדברי התוס' בסוגיא דטיפת חלב בד"ה חלב נ"נ מ"ש על הרשב"ם אלא דהאחרונים דייקי' להו דדוקא משום דבשאר אסורים חענ"נ מדרבנן והקשו עליו בסתירה מפ' גה"נ שהקשה שם למ"ד דבשאר אסורים ג"כ חענ"נ היאך הגעילו יורה גדולה משמע דהוה מה"ת וכמ"ש במהרי"ק דילפינן מבב"ח עי"ש ועכ"ז בנפרד לגמרי ממנו לכ"ע נעשה היתר לדעת הטור פשיטא דהוה כן. עיין בתוס' חולין ד' קי"ב ד"ה תרי דס"ל להדי' כן ועיין באחרוני' דס"ל דחוזר להתיר' וגם לדעת הרשב"א הא אסבר' במג"א סי' תס"ז משום דנשאר בתוכה יותר וא"א לסוחטו לגמרי עכ"ז לענ"ד יש להעיר דניהו דאינה מעלה זיעה והבל מעצמו מ"מ הזיעה והלחלוחית שיש בו רתיחה בתכלית רותח וחמימת בולע עכ"פ מטעמי' של הבלוע ואפשר דבזה לא נאמר נ"נ כיון דהוה כדבר חדש ואינה דומה לבב"ח וידוע דברי חו"ד דבב"ח לא שייך לומר משקי' היוציא' כלומר מהבשר לבד ומחלב לבד להיות אוסרי' זא"ז א"כ שוב אין לאמור בי' חענ"נ כמובן, והנה לענ"ד ג"כ לסמוך על התשובות הגאוני' להתיר' וכן סמך בזה בטו"ט מהדו"ת הביאה בדרכ"ת סי' קל"ה ביו"ד וכן ראיתי בתשורת שי מהדו"ת סי' קנ"ה שסמך על דברי הנוב"י לשער רק נגד ההוט והקנים ושיש בזה שיעור ששים בדיעבד בפרט בהפ"מ, ועוד נלענ"ד יש סניף להתיר דהא ודאי טערקעל או לאגער יי"ש אינה שוים בטעמן עם יי"ש של פירות שקורין שליגאוויטץ, והא איתא בב"י סי' תמ"ז מ"ש לר"ת על מי תותים של נכרים שמבשלים בכליהם שאינה מיוחדים לפסח והשיב להתירא וחד טעמי' דכל שתיי' ששות' ממנו אינה טועמים טעם חמץ ואם כי הד"מ כתב שם שאין סומכין עד"ז אפשר דרק משום חומרא דחמץ כמ"ש שם לראיי' מיין מבושל וחומץ דהוה רק חומרא דביו"ט אחרון דמדרבנן מקילין בי' והא בת' הרמ"א סי' נ"ד כתב בעצמו טעם זה לענין שמן זית דהיה החששא דמושחין החביות בשומן ד"א ג"כ כתב דעכ"פ השת' לא נשמע מהכותיי' דיש בהם טעם ד"א ואפי' לדעת האגור שאין לסמוך על הכותיי' בטעימו מ"מ עד עתה היינו אוכלי' ושותין שמן זית ולא נרגש בי' טעם ד"א ועיין בת' יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ב כיו"ב לענין קאפעה ועיין מהרש"ם סי' קפ"א וא"כ בנ"ז ג"כ דעד עתה שנהגו היתר לבשל יי"ש ביורות הנ"ל ובל"ס שתו ממנו הרבה ישראלי' נשאל להם אם הרגישו טעם טערקעל או לאגער יי"ש ע"כ גם דעתי מסכמת להתיר בדיעבד וליתר שאת אם אפשר לבטל עוד ביי"ש מפירות שבשלו מקודם בשולי' הנ"ל ברובו מה טוב בפרט משום גדר שלא יזלזלו בזה לכתחילה כמ"ש משו"ת האחרונים שהיה נקל בעיני עם לבשל ביורות כנ"ל בלא הגעלה ולכתחילה ודאי יש להחמיר להגעיל כהלכה מתחילה באפר ומים מ"ש לאג ואח"כ במים פשוטים כמ"ש בחת"ס לענין ש"פ עפ"י דברי הט"ז כידוע וכ"ד התשורת שי דלכתחילה צריכה הגעלה כנ"ל. חותנו אוה"נ כבני הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה