לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן נז
שלו"ט וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבור הרה"ג כש"ת מו"ה ישראל וועלין נ"י אב"ד ק"ק טיניע יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד כי בעתים הללו יקר המציאות חלב כשר והגוי' אינ' רוצי' לחלב בכלי של ישראל ועי"כ יש לחוש לגודל הפריצי' ח"ו האם יש התירי' לקטנים ומניקו' ויולדו' אם חשובי' כחולי' שאיב"ס להתיר כמו בשאר אסורי' דרבנן דהא מצינו לענין תענית מקילי' בהם ועד"ז הביא מעכ"ת דברי שה"ג על המרדכי בשם מהר"י ניקולא ז"ל במה שיצא להקל עפ"י הגמ' שנאמ' במס' חולין פ' גה"נ דא"ר מקולין טבחי ישראל ברוב' אזלינן בתר רוב טבחי ישראל ולא בתר רוב גוי' שדרי' במקומן וה"נ ידוע כי רוב מוכרי' חלב החולבים בהמותיה' אינ' חולבי' מבהמה טמאה והולכי' אחר החולבי' ובזמן הש"ס הי' רוב חולבי' מבהמה למען החמאה והנה ודאי מצינו ראשוני' וגדולי אחרונים שמקילין מה"ט עיין בת' חוט המשולש סי' ל"ב ח"א נכדו של התשב"צ שלמד התיר' במקומו שאין גמלי' מצוי' וגם אם מצוי' הוא ביוקר רב מחלב טהור' הביא בשם זקינו התשב"ץ להתיר מה"ט כי סוסים וחמורים אין דרכם לחלוב שנמאס בעיניהם וגם מזיק לבהמה הנ"ל וגוי חס על בהמה' כמ"ש בגמ' מ' ע"ז גוי חס על בהמתו שלא תעקר לענין הרבע' וכן הביא בשם כמה גדולים ה"ה ס' וכן א' מן החסידים מפורסים נהג היתר מהם ודברי הפר"ח ופ"ת ות' הרדב"ז ידועי' ומ"ש בפ"ח להתיר בעיר שאין בהמה טמאה מצוי' פירשו ג"כ בת' מרן חת"ס יו"ד סי' ק"ז היינו שאין גמלי' מצוי' דהא כתב על עצמם שכן עשה מעשה אצל הספרדים בק"ק אמסטרדם וכי בכל עיר גדולה לא הי' בהמה טמאה מצוי' וכמה רוב ב"י ובעלי עגלה להם סוסים וחמורים אלא פשיטא דעל חלב הגמלים כוונתם ועיי"ש בחת"ס במה שחדש דאדרבא אם הלכה כדעת המקילין כלומר דחלב לא נאסר' במנין כשאר אסורי' מאכלי גוי' מ"מ כיון דאיכא לדעת רש"י ורמ"א דהו' כשאר מאכלי גוי ואנו קבלנו כדעת פוסקי' המחמירי' קרוב הדבר דהוה נדר דאורייתא ואין לו היתר' כמ"ש במג"א סי' קנ"א ניהו דמקילין בו כמו בשאר אסורי דרבנן מ"מ לעבור עלי' עבר אסור דאורייתא, והנה על ראיה המהר"נ בשה"ג מהאי ברייתא דמ' חולין דאזלינן בתר רוב טבחי י"ל דהא גם בזה קיימ"ל לאסור כמ"ש בש"ע סי' ס"ג והוא דעת הרמב"ם ומקורו מהירושלמי פ"ז מ' שקלים עיי"ש בדגו"מ במ"ש בטעמי' לאסור משום בשר שנעלם מהעין עיינתי בירושלמי דלא משמע כן רק שראו חכמי' עובדי' דגוי הי' מקטע מבהמה ומוליכים לשוק למכור וכן נתודע שישראל מכר לגוי נבלה ומכרו לישראל עיי"ש ועד"ז מסיק בירושלמי דהא בהנמצא ביד גוי מותר ברוב טבחי ישראל בשראו אותם יוצא ממקילי' של ישראל כשר א"כ אין מראי' זו לנד"ז. ולענין הלכה לענ"ד לקטנים מצורך מאכל' דמבואר ברמ"א סי' שכ"ח דהם בכלל חול' שאיב"ס מתירי' אסור' דרבנן וידוע כי הקטנים שרגילי' בזה כמעט ס' סכ"נ למנוע מהם וכן ביוכד' תוך שלשים כמ"ש במ' שבת ס"פ מפני' אבל לשארית אנשים ונשים אין בידי ולפימ"ש כת"ה דעיקר הדיוק כי הגוי' אינם רוצים לחלוב בכלי של ישראל הא בזה הרמ"א מתיר בדיעבד סי קט"ו ובמקום צורך גדול ודאי כדיעבד דמי וגם בקל יש להביט בכלים שלהם אם נקיים וידוע כי בזה אנקיות קפדו והא החלב אינ' עומד בכלי שלהם מעל"ע ועיין בש"ע החדשים היאך דלא היו בתחילת החליב' וכמה פעמים באו אלי בשאלה זו וכך השבתי להם שיעמדו אצל החכיב' ויבינו בכלים שלהם אם אין בהם שיורי חלב ומתיר להם בצורך כזה וד"ל והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: