אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן נו

סימן נה

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הנ' החו"ב מו"ה מאיר ליב אבדק"ק נ' שוראן יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי בעת הייתי בחד כרעא עלי דרך לנייפעסט ואתמול כאשר באתי עיינתי קצת בדבר העובדא ישראל שהוא מחללי שבת בפרהסיא ואוכל דברים אסורים ולו עדר בהמות וישנם ג"כ בהמות טמאות בעדרו והוא אמר שא' מב"ב עומד על החליבה וקונים ממנו החלב על סמך אמירתו ומעכ"ת פלפל בחכמה כמעט לא הניח מקום להתגדר ובעיקר ספיקו של כת"ה במ"ש ברמ"א בשם או"ה דאם יש לישראל בהמות בדיר שלו מותר אפי' לכתחילה אפי' באין ישראל עע"ג או יוצא ונכנס היינו באין דבר טמא בעדר אבל בלא"ה אסור ובאמת יש להסתפק בזה ולא מצאתי בספרי אחרונים גלוי' הלכה בו ובאמת יש לדייק מלשון הרמ"א שהוסיף ע"ד או"ה ואין לחוש לדבר טמא מותר מדכתב מותר ובסוף שיהי' תנאי בדבר זה דדוקא בכה"ג מותר וכיון שיש דבר טמא בעדר פשיטא דיש לחוש דמה חששא אחרת יש לחוש, וכן יש לדייק מדברי ש"ך סק"ג מדקאמר דוקא בחולב לצורך ישראל מותר בחלב של גוי ביושב ישראל בצד עדר והש"ך דייק דיקדוקין באין דבר טמא בעדר אבל בלא"ה יש לחוש דחולב מדבר טמא וא"כ ה"נ יש לחוש בזה אלא שיש שוב לדקדק דהא כל הטעמים משום דמרתת בכל שעה שיבוא הישראל וא"כ באין דבר טמא בעדר למה צריך לרתיתה זו וצ"ל כמ"ש הפ"ח דיש לחוש דילמא הביא מעיקרא חלב טמא ממקום אחר ומ"ש כת"ה דעכשיו בזה"ז אין חלב טמא מצוי' בינינו כלומר שאין מצוי' לחלוב מדבר טמא והנה כן הביא בש"ג אשר סביב המרדכי דגוים בזה"ז אנקות' קפדי וחלב טמא נמאס ביניהם וא"כ לכאורה אם כל החליבה הוא כסחורה ללוקחים ממנה אין הסברא מספקת להתירה דמאי איכפת לי' בהפסדת אחרים אם יערב בחלב דבר מה. ומ"ש מעכ"ת דלפי פסק הש"ע סי' קי"ט ובש"ך סק"ג בשם הרמב"ם דבחלב קיל ולוקחי' אפי' מחשוד תמיה' בעיני היכן ראה דבר זה דאפי' מחשוד לוקחין הא דברי הש"ך קאי על דברי הרמ"א דאפי' מי שאינו חשוד רק סתם בני אדם אין לוקחין מהם אלא מי שהוא מוחזק בכשרות וה"ה דברי הרמב"ם פ"ג מה' מ"א הל"כ שמבוארים שם דבריו להדיא שחשוב הדברים שאינם נקחין רק ממי שמוחזק בכשרות והוציא חלב מכלל זה שנלקחין מכל ישראל כלומר סתם ישראל אבל חשוד מאן דכר שמי' דזה אינו בתוך ישראל ועיין היטב שם וימצא כדברינו וק"ו ופשיטא מי שמחלל שבת בפרהסיא שגרע מחשיד כמ"ש ביו"ד סי' ב' לענין שחיטה ובסי' קי"ט סעי' י"ב א"כ פשיטא דאינו נאמן כלל בנ"ז. והשתא דאתי' להכי א"צ לפלפל בהנ"ל דהא כבר חקרו האחרונים אם מומר לחלל שבת דינו כנכרי לענין פת ובשולי' ובפ"ת סי' קי"ב הביא בשם ת' תפארת למשה להתירא כיון שכל טעמי' משום חתנות וחותן אינו אסור במומר לחלל שבת אבל בת' טו"ט סי' ט"ז מהדו' ג' ח"ב שנשאל שם מהשואל הגאו' מהו' שמואל אהרן אסאד ז"ל שדמה לחדושי הר"ן שחידש במס' חולין דאפי' סתם יין של מומר אסור אם כי הטעם משום עברת חתנות וחתון אינו אסור במומר מ"מ לא פלוג רבנן והה"ד לענין בשולים והגאון מהרש"ך השיב באריכות והביא ראיי' דמומר גרע בזה ממ"ש רשיז"ל בע"ז דל"ח דטעם של האסור בשול דילמא יאכילנו דברים האסורים וזה שייך יותר במומר מבנכרי וראייתי בס"ד דגמ'שם דל"ז דהביא מקרא דברים ב' שנאמר בשלוחות לסיחון אוכל בכסף ומים בכסף מה מים שלא נשתנה אף אוכל שלא נשתנה ודקדק הגאון ז"ל מ"ט לא הביא מקרא קודם בעשיו אוכל תשברני וגו' ומים תפרו וגו' ומקרא זה נאמר מהקב"ה אלא וודאי משום דאיכא למדחי עשיו ישראל מומר הוה כמ"ש במ"ק וישראל מומר שאני וחומר דידי' משום דישראל מומר עליו להכשל כמובן. והנה לא זכיתי להבין דבריו ה' דהא דברים הנ"ל נאמרו על בני עשיו וכבר לא הי' עשיו קיים וניהי דעשיו עצמו הי' ישראל מומר אבל בני' מדורותי' הוה ככל הגוים וכן כתב המהרי"ט בחידושיו למ' קידושין ד' ח' הנ"ל להדיא דרק עשיו עצמו הי' מומר לישראל ולא בני עשיו דהא נשאו נשים שלא נתגיירו וידוע כי הבנים הולכין אחר אמם דהולד כמוה כמ"ש במ' קידושין בפ"ב עיי"ש וכן בת' המהריק סי' ו' האריך בדברי הריב"ש שפסק המחבר או"ח סי' תקצ"א סעי' ז' שלא לומר ועקידת יצחק לזרעו יעקב רק לזרעי' דאין עשיו בכלל זרעו ושם ביאר היטב לתרץ קושי' מג"א ס"ק ז' במ"ש דהקרא נאמר לא"א כי ביצחק ולא כל אם י"ל דעשיו נקרא זרעו, והמהרי"ט האריך להוכיח ממקראות ומאמרי חכז"ל כי עשיו לא זרעו של יצחק ועיקר טעמא דזרעו נטמע בין הגוים וחדש בעיני שהמג"א לא הביא דבריו וא"כ ראייתו של הטו"ט אינו מוכרחים כלל מ"ש בגמ' מ' ע"ז הנ"ל ואח"כ ראיתי בס' שבילי דוד בסי' קט"ו שיצא לדון בחשוד לד"א אם יש לו בהמות בעדרו יש היתר ליקח ממנו אם כי בגוי אפי' אין דבר טמא בעדרו צריך עכ"פ להיות ישראל יושב בצד העדר היינו משום דבגזירת חלב גזרו אפי' נגד הרוב דהא ודאי רוב חלב מבהמות טהורות וא"כ ה"נ לא אמרינן כאן נמצא וכאן היה דחזקה זו לא עדיפא מרוב משא"כ בישראל חשוד דאינו בכלל גזירה זו ורק משום דנחשד שהביא ממ"א וזה מהני חזקה כ"נ וכ"ה וא"כ לפי"ז פשיטא בנדון זה שיש לו דבר טמא בעדרו דאסור דגם הטמא כ"נ וכאן היי' ועוד דן בזה היינו לענין חלב של מומר לחלל שבת אם הוא כגוי והביא דברי פ"ח מ"ש לענין קראי' שמחללי' המועדים ודינו כמו לחלל שבתות וכן לענין פתו בסי' קי"ב דינא הכי א"כ כש"כ לענין מומר לחלל שבת בפרהסיא דודאי דינו כגוי ופתו ובשולו וחלבו אסור לגמרי והוא בכלל של גוים והנלמוד מזה דאסור לאכול אצל מחללי שבת בפרהסיא והכופרים בדברי חכז"ל שכולל הרשב"א בכללם אפי' דברי' שאין בו חשש נו"ט כגון פירות מבושלי' במים או דגים ואפי' כלים חדשים אסור משום בשולם ועכ"פ נפשט השאלה מכל צד בנדון זה וכאן בכפליים שאינו נאמן מצד טמא בדיר שלו כהנ"ל ומשום גזירת חלב של גוי. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה