לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מה
שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרה"ג מו"ה משה דוד נ"י אבדק"ק טשימפא יצ"ו. א) השיב ע"ד חמודי דניאל הובא בפ"ת וד"ת סי' ק"ד בנמצא עכבר שרוי' במים מעל"ע אי"צ לשער נגד העור שלו כי אינו נחשב בין הני שערותיה' כבשרן בפי' עו"ה מ' חולין דף קכ"ז והתפלא כת"ה שהוא נגד דברי הרמב"ם בפ"ד מה' מ"א ה' ח"י דעכ"פ אסור מדרבנן, וגם לרבות דיש לאסור משום דם שלו דדם טמאים ג"כ אסור, והנה ודאי יפה השיג מעכ"ת לדינא אלא דמ"מ אפשר לקיים דברי הגאון ז"ל והוא דבמ' ע"ז בפ"ה מספקא לי' לגמ' מ"ט דרב אי משום דס"ל נוטל"פ אסור או משום עכבר' בשיכר' אשבוחי משבח וא"כ לפי"ז כצד הספק דטעמי' דרב משום דס"ל נוטל"פ בעלמא ג"כ אסור וא"כ דאנן קיימ"ל נוטל"פ כר"ש דפליג אר"מ וכיון דספיקא הוה לענין עור שלו דאינה רק מדרבנן י"ל ספד"ר להקל ומ"ש מדברי הרמ"א בשופך שומן בקדירה דנאסר פעם בפנים כדי קליפה והא לסברתי' העור נגד הקליפה י"ל דהא כתב בבין הפרסות ושאר מקומו' דנחשב' בכ"מ כבשר עד"ז קאי דברי הרמ"א או דילמא חיישינן דנכנסה לפיו כדרך הבע"ח אשר במותן פותחי' פיה' ועי"כ נאסר הקליפה ואין ידוע כמה כמובן. ומ"ש כת"ה משום אסור דם דלא קיימ"ל כדעת הטו"ז בסי' כ"ג דבעור ליכא דם כמ"ש עליו בתבו"ש ושאר אחרונים והנה לפענ"ד בפ"ת סי' כ"ג ס"ק י"א נראה כי דעת החמודי דניאל כדעת הט"ז עיי"ש כ"ז אמרתי ליישב דעת הגאון ז"ל אבל להלכה ולמעשה י"ל כדברי מעכ"ת וגם י"ל עפ"י דעת מג"א בסי' קפ"ד בשם הר"י חיון דבס' בברכת המזון גם ברכת הטוב ומטיב צ"ל אם כי דרבנן משום דלא לזלזולי בי' וכבר נאמר סבר' כנ"ל גם לענין או"ה עיין בספרי סי' כ"ט בס"ד מ"מ משמע מדברי א"ח בסי' הנ"ל דדוקא בברה"מ ובזמן הש"ס דהי' טורד' דפועלי' חיישינן כא בזה"ז א"כ ל"ל האי סבר' בשאר או"ה ורק בברה"מ הכי אתקן עיין במחה"ש שם ועפי"ז אין תפיס' ע"ד חמו"ד הנ"ל. ב) מ"ש ע"ד מרן חת"ס סי' י"ז עיין בת' מהר"מ שיק או"ח סי' מ"ד שהעיר על כל זה כלומר דהמחבר איירי בעובר לפני התיבה וכתב שם שאח"ז שאל והציע הדברים לפני מרן חת"ס והשיב כ"מ שהלכה רפי' בידך הלך אחר המנהג והמנהג שלא לעבור לפני התיבה למען לומר קדושה בק"ר עיי"ש ועיין בספרי סי' נ"ו מ"ש בס"ד. ג) מ"ש ע"ד שו"ת צבי תפארת סי' נ"ג דס"ל דלהתפלל בעשרה הוה ברוב עם ולא הוה מצוה יותר בביהכ"נ משום רוב עם דזה נמי מקרי רוב עם וכת"ה הביא ראיות מש"ס ופוסקים אחרונים דברוב שהוא יותר מצוה יותר והנה אם כי ראיי' נכוני' מ"מ לענ"ד לענין תפלה יש לעיין דהא בת' ריב"ש סי' רנ"ג הביא אם מקצת אנשים רוצים לקבוע להם מדרש מופרש מביה"כ מי שמוח' בידם הוה בכלל מונע רבים מן המצוה והביא' המג"א סי' קנ"ה ולא העיר דבר משום מצוה דרוב עם ואפי' החולקי' עלי' אינ' מטעם הנ"ל ולולא דמסתפינא הייתי אומר עפ"י דאמרינן ביומא דף ע' מי' שראה וכו' דכל היכא דאינ' עסוק במצוה לא שייך אין מעבירין על המצוות של רוב עם אם כי כש"כ בעוד שלא התחיל במצוה אינ' מחויב להיות עומד ברו"ע יותר רק החיוב עליו שיהי' עכ"פ עומד ברוב עם ג"כ או ג' או עשרה אבל אם כבר התחיל ברו"ע יותר אינו רשאי לפרוש. ד) מ"ש בענין עלעקנוע' הנה בספרי הארכתי בס"ד בענין זה אך מ"ש בענין אמירה לאמיר' שבות דשבות שחולקין בזה החו"י ועבוה"ג עיין בת' חת"ס סי' ס' באו"ח שמחלק בין שאומר לו ביום השבת ובין שאומר לו בימות החול, ומ"ש בשם הגאון מבראד דלפי הסברא מג"א דבשכר גם הנכרי שייך שליחות כידוע והנה לענין שבת ודאי ל"ל הכי דבהדיא כתב הרמב"ם בפ"כ מה' שבת דוקא מי שקיבל עליו ז' מצוות אבל גוי גמור אינ' מצוו' מה"ת אפי' במלאכת רבו כמ"ש הרה"מ שם בשם הרמב"ן ועיין בסי' ד"ש ובמג"א ס"ק י"ב ומ"מ אין זה סותר דברי מג"א דכבר השריש לנו בבית מאיר והסכימו אתו האחרונים דבשבת לא שייך שליחות דהתורה הקפידה רק שיניח והוה כמצוה שבגופ' והא ניח לו כיו"ב כתב החת"ס. ה) ראיתי מ"ש כת"ה ע"ד נוב"י מהדו"ק בסי' נ"ה ח' יו"ד חלוק בין סמוך לוסתה ובין אחריה דסמוך לוסתה מה"ת ומעכ"ת הקשה עליו מדברי תו' יבמות ד' ס"ב עיין בחת"ס סי' קמ"ב וק"ע וקע"ט שכתב שכן קיבל מרבו הגאון מהר"ן זי"ע וכן מצא בב"ה להרא"ה כמ"ש הנוב"י וחדוש שהביא דברי התו' הנ"ל לראיי' דהוה דאורייתא ושם בתו' למ"ד וסתות דאוריית' אבל למ"ד וסתות דרבנן קאמרי בהדיא דגם סמוך לוסת דרבנן ועיין בספרי בח"ד ועיין בת' מהר"מ שיק סי' קע"ו שהביא דברי התוס' לראיי' נגד דברי הנוב"י. ו) מ"ש לענין חלב שנטף על הכלי דלא הוה קבוע עיין בטו"ז ומג"א סי' תר"ה ובכ"ז לא אדע אם נתערב מה קבוע שייך וכעת לא עיינתי בספרי' שציין מעכ"ת. ז) מ"ש מדברי פרמ"ג סי' מ"ו מבועו' על בר אווזו' וכנגד' תחוב תולעת שהטריף ועיי' בת' מהרמשי"ק שהחמיר ג"כ ובס' גלוי דעת ראיתי שהביא בשם ת' מהרש"ם שהכשיר מכמה ס"ס והוא השיג עלי' ומ"מ מסקנתו דאם נראה שהעור הבולט הוא עור המיעו' אלא שהוא קשה וקצת מקולקל יש להכשיר אבל אם הבוע' למטה קצרה וראש הבועה רחבה או שהיא מעוקם ובולט כעין יבלת ווארציל יש להטריף עיי"ש והנה בגלילותנו נוהגי להחמיר כידוע ואין בידי להרחיב הדבור בזה והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: