לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מג
לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה אברהם חנוך פ"מ נ"י דומ"ץ ק"ק סאטמאר יצ"ו. ראיתי מ"ש כת"ה ע"ד בת' חיו"ד סי' כ"ג ע"ד כבד שנצלה תחת הקדרה בפנים הכירה שהחמרתי לאסור הכלי והתבשיל מפני הזיעה של דם הכבוד העולה עפ"י מ"ש הרמ"א סי' צ"ב והק' עד"ז ממ"ד במ' חולין בשרה ע"ג כבדא מותר לכ"ע לכתחלה וכן במה דקיי"ל בסי' ע"ז בבשר שלא נמלח וצלא עם בשר שנמלח דמותר והרמ"א פסק דרק בדיעבד מותר אמאי לא נאסר מפני הזיע' ואם כי עכ"ח צ"ל משרק שריק או כבכ"פ לענין הדם עצמ' מ"מ על הזיע' קשה לומר כן וע"כ דעתו לחלק דדוקא בבשול שייך זיעה לאסור משא"כ צלי שהוא ע"ג וסמוך לאור ממש הסברא לומר דהזיע' כלה ומתייבש או נשרף עי"כ. והנה גם לפני עלה במחשבה מתחלה לומר כן אלא מה שראיתי מקצת אחרונים שנו"נ אי אמרי' לגבי כלי דזיע' שלו דהיינו כלי האסור אם הזיע' שלו אוסר' ניהו דמסקי דאין זיעה לכלי היינו משום דבלוע בדבר גוש וקשה אין בו זיע' כמו שעינינו רואות ואם בצלי ל"ש זיע' תיפוק דכל כלי אינו רק כצלי ע"ג אש דסגנון שלהם הכי הוה ועיי' בד"ת סי' צ"ב ס"ק קע"ב וקס"ז א"כ חזי' דס"ל דאין לחלק בהכי, ועכחצ"ל דמה שהביא מע"כ אינו ראי' דלא עדיפא מאביהן דכשם שדם טבע' להיות כבכ"פ הה"ד זיעה שלו וכלל גדול הוא בציר דגים ורק בציר של טו"נ אמרי' דשמנוני' שלו מסרח סריך ול"ש כבכ"פ כמ"ש בסי' ע'. והנה מ"ש כת"ה דמסתמא יש ששים נגד הזיע' העולה, זה לפי ראות עיני המורה אם רב אם מעט דבר הנצלה וכיו"ב. וכעת עיינתי וראיתי בשם ת' ביי"ש בעובד' שהיורה שקבוע בכירה שממנו נותני' מים להדיח כלים ואח"כ נתודע שתחת היורה מבשלי' פעמים תבשולי בשר ופעמים תבשולי חלב והביא שם כמה סניפי' להתיר' דהכלים נעשו אינ' ב"י לאחד שנודע וגם יש אפר בטיח היור' והוה נטל"פ ועוד ס' ששים וסניף כיון דשלהבת דולק' תחת היור' נשרף הזיע"ז ועכ"פ חזי' דעשה ממנו רק סניף, וצליית הכבד ידוע הדרך לצלות' אך ורק ע"ג גחלים לבד והכבד כמעט מפסק' בין האש והקדרה ומי יודע אם הי' לזה לומר שנשרף, ואפשר דאם אינו באופן זה וכמו שדרך להיות האודי' מן הצדדים ושלהבת שלהם מתפס' בין הצלי והקדרה הי' מקום סניף להתיר. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: