אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן מב

סימן מא

שוי"ר על ראש חביבי ה"ה כבוד האברך כמדרשו החריף ובקי ירא כש"ת מו"ה צבי שפיטצער נ"י אבן יקרה בישוב באלדאג יצו"ס. א) מ"ש ע"ד הש"ך ס' פ"ז ובאה"ט שם המבשל בשלי' בקרניי' ועצמו' פטור וגם האוכלם פטורים. ומשמע מדבריהם דהדיוק פטור אבל אסור גם אשלי' קאי. והבאת עד"ז דברי הג"א ס"פ בהמ' המקש' מצא בה שלי' נפש היפ' תאכלנ' מכאן דן רבינו יואל הלוי דאם שלי' של נביל' או טריפ' שנפל' לקדיר' שאינ' אוסרת כו'. והנה מחלוקת ישינה הוא הרמב"ם וראב"ד בפ"ה מה' מ"א שהרמב"ם אוסרת' ביציאת' בלא וולד ג"כ משום איסור יוצא. והראב"ד שיטת' דמותר לגמרי דפירש' בעלמא הוא ועיין במ"מ במ"ש דאינ' פירש' לגמרי, והוה כקשי' לי בהאי עניינא גופ' לענין בב"ח בחולין דף קי"ג דקאמר אליבא דשמואל דלשלי' ל"צ קרא למעוטי דפירש' בעלמא הוא, ושוב פקחתי עיני וראיתי בפר"ח ופ"ת סי' פ"א בדברי המחבר מ"ש שלי' של חמור מה שהשיגו על דברי הש"ך שיליף מניה גם לשאר שלי' דמותר משום אבמה"ח והביא עד"ז דברי הרשב"א דשלי' של חמור שאני שאינו רק על פניו כעור בעלמ' והוה יאלו דייחמורת' דמותר משא"כ שאר שליות ממש תלי' במחלוקת הרמב"ם וראב"ד הנ"ל. וכן השיג ע"ד הש"ך במנח"י כלל ס"ה ועיין בכו"פ סי' פ"א דבר נחמד לחלק בין שלי' דנו"ט ושלי' דמשום אבמה"ח. ובפר"ח ובפ"ת הביאו דברי המג"א בשם הר' יואל ודעת הפר"ח דעכ"פ רובא בעינן לבטל ורק טעמו אינו אוסר ול"ב ששים ודעת הפ"ת דאפי' רוב' לא בעי דרק השלי' בעיני' אוסר אבל טעמו אינו אוסר כלל דעכ"פ טעמו פגום וכן הביא דברי הגמ' חולין דף קי"ג הנ"ל: והנה לענין בב"ח לפימ"ש בדרכי תשובה ס"ק ק"ה בשם ס' יד יהודה דהני עצמות וקרניים שאסורין דווקא הן עצמן אבל החלב מותר כיון שאינ' נותנים טעם כלל וא"כ לענין שלי' נמי נימא הכי דרק השלי' אסורה מפני החלב הבלוע בה, והנה ידוע כי בב"ח הו' כאיסור מגופ' וא"כ אפי' לדעת הפ"ת אין כאן סתיר' מדברי הג"א הנ"ל דהו' כשלי' בעיני' מנו"ט ורק התערובו' אינ' נאסר והה"ד הכא כנ"ל, ומתחלה עלה במחשבתי כי מ"ש בגמ' דשלי' פירש' בעלמא אינו כמ"ש בעלמא כלומר דהוה כעפר' בעלמא רק כפרוש מגוף הבהמה שאינו בכלל בשר וכמ"ש מאור עינינו רש"י ז"ל בחולין קט"ז במתני' דקיב' לחלק בין טריפה שינקה מכשיר' דמותר משא"כ בהיפך וכמ"ש בע"ז ומ' תמור' לחלק בין עולה לעגלי ע"ז ושהנס"ק שכן היא הפי' פרש נפרש מגוף הבהמה, ושוב ראיתי כי כבר ישב על מדוכ' זו החוו"ד סי' פ"א והביא ראיי' ממ"ש במ' ב"ק לענין ביצה דקאמר ג"כ לשון הנ"ל וחדוש שלא הביא דברי רש"י במ' חולין הנ"ל. ב) מ"ש ע"ד מהרש"ק במ"ש ע"ד הטו"ז סי' צ"ז בין מדוכ' שאינ' של בשר ולא של חלב אם דכו בו פ"א במרק של בשר דאסור המדוכ' בין לבשר בין לחלב כמו בעיס' שם בסי' צ"ז ומחלק דדווקא למדוכ' שדכו בו דברי' חריפים ול"ש ביה נטבנ"ט אבל בקדיר' שדרך להחם בו מים בין לבשר בין לחלב ואירע כן מותרים המים דהו', כטבנ"ט דהא בדיעבד מותר גם בבשול בנטבנ"ט כמבואר בסי' צ"ה ול"ג דילמא משתלי כמ"ש הטו"ז בכמה מקומ':

וק"ל דהא המים עכ"פ אסורים אפי' בדיעבד כמ"ש בפרמג"ד וחוו"ד, הנה יפה הקשית ואפשר כי לפי המהרש"ק גופ' מחלק בדברי פמ"ג הנ"ל דדווקא ברוב בשר אבל בשליש בשר יש להקל דמסתמ' יש ס' א"כ אפשר דבגוונא זו מיירי. ג) במ"ש ע"ד הפרמג"ד סי' ק"ג במ"ש דברי הח"ץ לענין יישון יב"ח כמו ביי"נ וע"ז הבאתי הר"ן בס"פ כה"ב ור"ן פ' כ"ש ות' חת"ס, עיין בספרי סוף ח' או"ח סי' ע"ז ע"ח שם הבאתי דברי שו"מ ח"ג סי' כ"ח באריכו' שהביא דברי הר"ן ג"כ ותלי' במחלוק' אם גם לענין חמץ מהני מילוי ועירוי עיין בסי' תנ"א באו"ח ויו"ד סי' קל"ה ומ"ש סתירת הר"ן מ' פסחים דמדמ' חמץ ליי"נ, אפשר לומר דל"ק רק לדעת הרי"ף שם. והנה בגמ' מ' ע"ז ל"ד דמקש' מחמץ בפסח ליי"נ עיי"ש ואפשר שזה ראיית הרי"ף שם. ד) וראיתי דק"ל קו' עצומ' במ"ש במ' נזיר דף ל"ח דס"ל ר"א בכה"כ אין המלא"ס לענין רביעית משקין רק בנזיר דאמר' תור' משרת כו' וא"כ אמאי לא נילף מניה לכהת"כ דל"ל כמ"ש לעיל דהו' ב' כתובים עם חטאת דהא הכ' צריך קרא לחטאת לאסור גם אוכלין, ואין בידי לתרץ רק דאפשר לומר דס"ל לר"א כמ"ד דגם בחמץ אמרינן דהמלא"ס כמ"ש ר"פ אלו עוברין א"כ הוה תערוב' חמץ עם חטאת ב"כ הבכ"א. ועיין ברש"י ז"ל פסחי' סוף סוגי' הנ"ל. וכעת אין בידי להשתשע עוד בדברי כת"ר הנחמדים ע"כ אסיים בכל חותמי ברכות אוה"נ דוש"ת ומצפ' לתוש' י' בקרב הימים. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד וצ"ו. ד"ש למר חמיך הרבני המופלג בתוב"י נ"י:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה