לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מא
להרבני המופלג חו"ב וכו' מו"ה ישעי' נתן בפעלעדהאז יצ"ו:
ע"ד אשר בדברי הש"ך ס"ק ל"ב סי' פ"ז במ"ש כי דברי רשב"א בתה"ק אינו מכריע כי בתהב"א לא הזכיר מזה דבר דדוקא קרוש בחיי בהמה בעינן, ומעכ"ת רמז לדברי פמ"ג כי אם הדברים סותרים מארוך לקצר נקטינן כמ"ש בקצר והנה דעת הש"ך רק לומר שאינו חולקי' ואורחא דמילתא נקט ע"כ אמר הלשון שאינו מכריע. והנה בשיטת הרי"ף ורמב"ם שפסק' הגירסא דפירשא בעלמא וגם כשרה שינקה מן הטריפה כשרה דנעשה כטיט ופירש' וברייתא דקתני לעיל ד' ק"ט דתנו כחל שבשל' בחלב' מותר וקיב' שבשלה בחלב' אסורה מפני שכנוס במעי' מוקי' לי' קודם חזר' וק"ל טובא דאם נוקמי' קודם והא אז ס"ל ג"כ דהוה כגופא כדמוכח במ' ע"ז פ"ב דמשו"ה הי' אוסרי' גבינות של גוי מפני שמעמידין אותן בקיבה נבילה וכדתנן במתני' קיבת עכו"ם אסורה ועכ"ח דכגופו ממש הוה וא"כ מה חילק בין חלב של כחל לחלב של קיבה כיון דכגופא הוה לי' ג"כ חלב שחיטה כמו כחל ומפני קוצר דעתי לא מצאתי מקום ליישב וחדוש כי הפר"ח שהאריך להשיג על שיטת' ולא העיר בזה. והנה שיטת ר"ת לענ"ד מוכרחת דודאי קרוש הוה פירשא בעלמא דהא במס' חולין דף ק"כ קאמר גבי דם שהקפה בטעמי' דאחשובי אחשבי' כלומר דלא הוה שכד"א ושם בנבלת העוף שהמח' מחלקינן בברייתא בין המחה באור דמטמא באכילה ובהמחה בחמה אי"מ דונסרח סריח ואינו ראוי לגר ואית' שם בחידשי הר"ן דהה"ד בדם שהקפה בחמה מסרך סרי' ומותר שלא כדברי התוס' שם א"כ חזינן משום דהסברא נותנת דדבר של לחלוחית שמשתנה להיות קפוי ע"י חמה מיד נעשה כסריח והא עינינו רואות בחלב שנקפה ונקרש ע"י סיבה של חמימות או לכלוך הקדרה ונעשה קרוש בשעת בשול פורשים ממנו אכילת בני אדם כידוע וק"ו אם נקרש בקיבה ע"י חמימות של המעיים וכמה לכלוכים בתוכ' שהקפוי בו אינה מאכל יותר מהקפה בחמה וכיו"ב כל כנלענ"ד דבנקפ' ונקרש לאחר השחיטה ג"כ שייך האי טעמ' ולפי"ז אינו משום עכול, יעיין במס' חולין דף ע"א דאפי' סמוך לשקיעת החמה חשיב לי' התם אינה ראוי לגר וקמסיק דשלא בפניו חזיא אבל בנקרש בתוכ' לענ"ד לכ"ע לא חזי' לגר כנלענ"ד. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: