אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן לח

סימן לז

מעכ"ת חזר ושנה ממ"ש במכתב הקדום ואחרי שליח תשוב' ליד כת"ה עמדתי עוד ע"ד מהרמשי"ק סי' ק' הנ"ל במ"ש דבמעובר' מן הטמא כיון דלא מהני שחיט' ממילא הוה ס"ס במקום חזקת שא"ז דהא לפני שחיט' הי' בי' איסור שא"ז ולענ"ד דל"נ, אסור שא"ז רק במקום שאמר' תור' וזבחת' ואכלת' והיינו בבהמה טהורה ואם אכלו בנתנבל' יש בו ג"כ אסור שא"ז דלא עשה מעשה זביח' אבל בטמאה דלא צוות' תורה בשחיטה ולא מהני בי' שחיט' מה אסור שא"ז שייך בי' דהא לא אמרו תור' בי' זביח' וכי נימא מי שאכל דג או חגב טמא שעובר ג"כ באסור שא"ז ומעתה היאך יש לומר דיכריע בכגון זה חזק' שא"ז דהיינו עי"כ נימא דודאי עוף טמאה היא או חוששין לזר' אב דהא ממנפ"ש אז ליכא כלל אסור שא"ז כנלע"ד מ"ש בשם דברי יוסף בהנך וכן הביא עוד בדר"ת מקילי' אלא שסיים כהמחמירים וכמ"ש. ומ"ש ע"ד הפ"ת לפימ"ש בת"ח בהקדמת' ועד"ז הביא דברי הרמ"א סי' ל"ה שכתב בהיכר סדק כי סומכי' עליה' היאך דיש הפ"מ להטריף ומשמע לי' למעכ"ת דהיינו דיש להטריף ותמהתי מתחיל' דודאי כוונתו דהיאך דיש הפ"מ באם נטריף יש לסמוך להקל ואח"כ ראיתי בדרר"ת שכתב בשם ספ' א' להגיה להכשיר במקום להטריף ושוב כתב עד"ז דטוב יותר בלא הגה ודברים אחדים הם ואי להכשיר הי' משמע להיפך ג"כ עכ"פ לכ"ע מיקל הרמ"א שם והכל ע"נ. ראיתי מ"ש מעכ"ת בעובד' שבא לפני' בהפרדת וקליפת עורות הושט שעי"כ נקרע הפנימי ובעור החיצון הי' בו צלקת ומעיקר' הי' מעביר אצבע על הפנימי ולא הרגיש רק הי' נראה כחוט דק וברור לי כי הי' עובר ע"י גריר' ומ"מ הטריף אם טב עשה והנה כבר דברתי עם ת"ח על הנ"ל ואמר לי כי כן איר' לפני' ולדעתי בפשיט' להכשיר אם לא נראה שום רושם בפנימי מצד פנים של הפנימי אפי' בכגוונא זו והנה להלכה יש לעיין טוב' כי בת' פמ"א תשובה א' וכן בח"ב ת' ק"ד כתב רק אם ברור לו שלא ניקב החצון רק שנאבד ולא בדק אח' ק"ד דכשר בדיעבד כש"כ במקום הפ"מ ובפ"מ בשפתי דעת סוסי' ל"ג כתב בשאין ריעותא גמור' ולא בדק דיעבד יש להקל עיי"ש וכ"כ בת' מהרי"א סי' ז' ומעת' בנ"ז צלק' הוה ודאי ריעותא גמיר' ורק להחזיק מעור לעור ידוע כי הוא מחלוק' בפוסקי' אחרוני' ועיי' בסי' מ"ו בש"ך ס"ק כ"ט וס"ק ל"ב וכן בפמ"ג ס"ק כ"ט בתנאי דלפי האומד הדעת לא נקב מעל"ע א"כ אפשר דהה"ד בנ"ז ואם משום חזק' שא"ז ידוע כי מחלוק' הכו"פ והחת"ס ובת' מהרי"א בכמ' תשובות וכן בס' דברי יוסף הכריע כדברי מרן הח"ס ואם כי בפוסקי' ראשונים מחלקי' בין ושט לבה"כ משום דאכלי בי' וכו' ורווח גמדי לי' חיישינן דחזר הקוץ ושוב נקב יותר היינו בחשש קוץ או ג"כ אפי' בלקות מאכל הלעטה אבל בנ"ז ה"ה משום משמיש. ודחיקת הידיים בצוואר אעוף לא כמ"ש בספרי בס"ד וכן הראה גאון א' ותלמידי' בושט דעלמ' שמלאו' בקטניות ודחק כדרך המלעיט ולא נקרע רק עור החיצון לבד שום רכות' וחולשת' כידוע ולא כן עור הפנימי החזק ע"כ אפשר לומר שפיר דלא שייכ' חששות הנ"ל, ובענין זה הכל לפי ראות עיני המורה ודרכי להשמר מזה אני נוהג לנפוח הושט מאוד מאוד ולאחוז אות' בשני ראשי' בב' ידיים ואח"כ לקרב הידיים כאפשר זה לזה ועי"כ נקלס' העורות זה מזה מעצמ' ואם נשאר דבר מה דבוק אז הקליפ' בנקל יותר כמובן. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה