לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לה
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי עצום יראת ה' אצרו כש"ת מהו' אליעזר גרינוועלד נ"י. ע"ד מה דק"ל במ' בכורות דף ו' בילפות' דחלב מותר ממ"ש בישעיה כ"ה וכ' ושברו ואכלו בל"מ יין וחלב ואמאי לא נקט המקר' שלפני' בקאפיטעל ו' והי' מרוב וגו' חלב יאכל חמא' ודיקדוק עצום הוא ונלע"ד דאפשר ליישב עפ"י מ"ש במקור חיים ה' פסח סי' תס"ז שהוכיח דברי ר"י בחתיכת נבלה שנשתנה לדבש דמותר מהא דמצרכינן במ' כריתות ד' ה' לחם וקלי דלחם מקלי לא הוה ילפינן דנשתנה אלמ' דאפי' בשנוי מעט הוה ס"ד דיצא להתיר' וא"כ ה"נ הוה מקום לומר דבמקר' זה קורא חמא' שנעשה על ידי מלאכת כף כידוע שקורי' פוט טער דודאי נשתנה ועיי' בפי' הגר"א על פסוק ישעי' הנ"ל דפי' ג"כ תיבת חמא' בזה האופן ואם כן ליכא למילף מהאי קרא היתר לחלב ואפי' לדעת ת' חת"ס יו"ד סי' קי"ז שהשיב ע"ד דבשנוי מעט ודאי אין סברא לומר דהותר ורק לצריכות' בעלמ' בעי לי' ולא לפי האמת עכ"פ יש לנו כש"כ ק"ו לענין למילף מניה יותר מקרא דארץ זבת חו"ד באבעי"א כיון דאיכ' למטעי עכ"פ ע"כ יליף ממ"ש בהדי חלב סתם סמוך לאכילה כנלענ"ד ועוד י"ל עפ"י מ"ש בת' חת"ס סי' ע"ג לשיטת הרמב"ן דמי חלב שאינה בכלל חלב לענין בב"ח אינה בכלל היתר חלב וממילא אסור לאכול מי חלב משום דבר היוצא מן החי והקשה הוא ז"ל א"כ מנ"ל לילף מחריצי חלב היינו גבינה דלמא החלב אסור משום המי חלב וגבינות באמת מותרי' דלית בי' אי' הנ"ל וכן היאך ילפינן ממנקר' דזבת חלב ודבש דלא משתבח א"י בדבר דלא חזי דילמא משתבח בזיבת חלב לעשות ממנו גבינה ואפשר לומר דזהו בכלל אבעיא דודאי סבר' מעליא הוא דלא משתבח א"י במידי דל"ח ולמה נדן ממקרא שבתורה למקר' דדברי קבלה ולהנ"ל י"ל משום דהי' מקום להשיב כסברת החת"ס דחלב היינו לעשות גבינה אבל ממקרא דכתיב אכלו וגו' חלב שפיר משמע לאכול חלב כמו שהיא ולפ"ד הה"ד בחמא' י"ל כן דכל מלאכת החמאה להפריד הלחלוחית והמים משמנה (מ"ש סמעטע) ואין בחמאה הנ"ל שום מי חלב ולהכי ילפינן מקרא שני בנ"ה ובדרך חדוד י"ל דשם נאמר יחי' איש עול' בק' ושני צאן הוה ס"ד דאיירי בבן פקוע וכמ"ש בתוס' מ' בב"ק ד' מ"א לענין שור הנסקל ועיין בת' חת"ס יו"ד סי' י"ד שהאריך ג"כ בכיו"ב. שנית העיר בצדק ע"ד נשים אם מחויבים להתפלל תפלת הדרך לדעת המחבר או"ח סי' ק"ו דנקט לשון הרמב"ם דמה"ט חייבי' נשים בתפיל' דהוה מ"ע שאהז"ג דתפילה עיקר' מה"ת והיינו לומר שבח ובקשה ואין המנין ונוסח' מה"ת וגם לא זמנו ופי' לפי"ז במג"א דדי להם באמרם איזה בקשה בכל יום והמג"א בשם הסמ"ג דבעת צרה צריכי' להתפלל במ"ש בגמ' מ' קדושי' גבי מזוזה גברי בעי חיי' נשי' לב"ח וא"כ הה"ד לענין תפילת הדרך שמתפללי' להצלה מן המאורעות לבא בדרך והנה כיו"ב הקשה בפרמ"ג בפתיחה לה' תפילה למ"ש במפרשי' בתפילה בכ"י דכתיב ועבדתם את ה' אלקיכ' ובירך את לחמך וגו' ועבודה זו תפילה שעי"כ מתברך במזונות והא צריכא בכ"י וק"ל דמה"ט לחייבו נשים בתפילה דודאי צריכי' ללחם ומים וכי גבר' ב"ח וכו' וכו' ותי' דנקט הרמב"ם תירוץ מטעם מרווח לשיטתי' עכ"פ יוצא מזה לענין ספיקות כת"ה דבתפילת הדרך יש לחייבם מטעם הנ"ל ומ"ש מעכ"ת בשם התניא דדעת מג"א לחייב נשים בתפילה דס"ל כשיטת הרמב"ן דתפילה מדרבנן ועכ"ז חייבי משום דרחמי נינהו ממילא חייבי' כתקנת חכמים ג"פ בכל יום ועיין כיו"ב בפרמ"ג בפתיחה לה' תפילה ומ"ש דזה דלא כמחה"ש בסי' ק"ו וכפל דברי' בסי' רצ"ט והנה בסי' ק"ו לא ראיתי' כמכריע רק סדר השיטות ובסי' רצ"ט שהביא הקושיא בשם התו"ש ע"ד מג"א ל"ל למימר דמה"ט אין אומרי' הבדלה בחונן הדעת דתפילת ערבית רשות ואין מתפללי אות' דלא קבלי עלייה' ומלבד זה חייבי' בתפילה הא כתב המג"א בסי' ק"ו דיוצאי' באיזה בקשה א' בכל יום והנה אפי' לדעת התניא בשיטת מג"א לא נדחה הקושי' דהא המג"א קאי אדברי הרמ"א שם והא הרמ"א בסי' ק"ו שתיק לי' להמחבר דנקט סברת הרמב"ם משמע דהכי ס"ל ג"כ ומדידי' הא יש לקיים מ"ש המג"א סי' ק"ו הנ"ל דדי להם בבקשה כנ"ל ועיין בפמ"ג מ"ש אדברי הרמ"א בפתיחה הנ"ל ובסי' ק"ו ואסיים בברכה. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: