אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן לב

סימן לא

להרבני החוב"ק מו"ה ישעי' נתן נ"י שרייליך מו"ץ ק"ק נ' אטשא יצ"ו. אחדש"ה הנה באתי על אשר עמד ע"ד מנחת יעקב בכלל ט' ס"ק ל' במ"ש על הרמ"א בחתיכת הטלפיים בזמן מליחה דאם לא הוה חתיכ' לתחת לית לן בה כן ה"ה דברי ת"ח והשיג עלי' מנ"ל הא להקל כ"כ דהא בחוטי' כהגוו"נ אפי' בדיעבד אסור כמ"ש בסי' ס"ה והה"ד כאן ושוב כתב כי באמת הרמ"א בסי' ע"א ע"ד המחבר בהביא הלכה זו בטלפיים שצריך להיות חתוכן לתחת מסתם סתים ולא הגיה עלי' כלום כמ"ש בת"ח אפשר שחזר בו והניח' בצ"ע למעשה והקשה עלי' בחמודי דניאל מה זו ראי' מדברי המחבר דהוא לשיטתי' בסי' ס"ח דאפי' לא נקבה כלל לא נאסרה ואינה עכ"ח רק לכתחיל' וא"כ יאמר עלי' הרמ"א אדרבה דברי' הם כדברי התו"ח, ומעכ"ת הוסיף להקשות עלי' מדברי המחבר בסי' ס"ח דלא מצריך לחתוך הטלפים לצלי ולדעת מעכ"ת אין חלוק בין צלי למליחה והנה זה ודאי אינה מן הקושיא פשיטא דיש חלוק דהא בכמה דברי' צליי' מועיל ומליחה אינו מוענת כגון בשר ששה' ג' ימים ואומצא דאסמיק למליחה צריך חתיכה ולצלי אי"צ כמ"ש בסי' ס"ז ועוד בחוטין שאסורין משום דם דעל זה גופא סמיך המנחת יעקב לאסור בטלפים בלא חתיכה לתחת דסמיך הטור שאינ' מזכיר משום דסמיך אהך דחוטין דאסורין גם בדיעבד והא שם בסי' ס"ה סעי' ב' מבואר דלמליח' צריך חתיכה לתחת ולצלי לא צריך דנורא משאב שאיב אלמא חלוק גדול בין צלי למליחה וכן כמה דברים שחלוקין זה מזה עיין בסי' ס"ט ועוד כ"מ ואשר נלענ"ד ליישב דברי המנח"י הוא די"ל דס"ל כסברת התורת חסד הביאה הדרכי תשובה סי' ס"ח שדייק בדברי המחבר דסיים בלא נחתכ' הטלפי' לא נאסרו היינו דלא נאסרה כמולח בכלי שא"מ דלא יהני תו מליחה אבל מ"מ צריכים מליחה שניי' בחתוך הטפליים ורק דאינה נאסרי' כמ"ש הרמ"א משום דאינה ככלי שא"מ ממש כמ"ש הש"ך שם ומעתא ראיי' המנח"י נכונה דהת"ח דנקט דאם אין חתיכה לתחת לי"ת ל"ן ב"ה לשון זה מורה דהכל על נכון ואי"צ שום תקון ובלא מליחה אחרת ג"כ מותר, א"כ ודאי הוה לי' לציין על דברי המחבר בסי' ע"א במ"ש דחתוכה לתחת ליכא חשש' כלל אפי' לענין מליחה שנית ע"י הטלפים שיהי' חתוכה לתחת ש"מ דחזר בי' והניחה מ"מ בצ"ע משום דלא פסיקא לי' שיהי' המחבר מחמיר גם בזה כמ"ש בכ"מ היאך דלא מבואר בדברי המחבר להדיא אינה מגיה עלי' כנלענ"ד. ב' הביא דברי הט"ז במ"ש על הב"י בסי' קצ"ט במ"ש בטו"ר לישנא דרב מ' נדה ד' ס"ו לעולם ילמוד אדם בתוך ביתו שתדיח בית קמטי' וב"ס מדייק הב"י בדבריו דקמטי' וב"ס חד הוא כמ"ש רש"י ז"ל שם והקשה הט"ז דרא' דברי רבא ולא המתבי' ממתניתן קמי' וב"ס ל"צ ביאת מים אלא דתרווייהו נינהו ובנקוה"כ מתרץ שם דהב"י ראה המתבי' רק דהוה לנקוט הך דרבא ולא הברייתא דפוסק הוא ובסד"ט מתר' תי' זה דכי סני לפום לישנ' דמתניתן וכת"ה הוסיף להקשות על הב"י דבסי' קצ"ח סעי' כ"ה המחבר בעצמו נקט' האי לישנא דהוא מהראב"ד י' אם לא הדיח' בית קמטי' וב"ס שלה וכו' ולענ"ד אם נתרץ דה"י ראה דברי המיתבי' מברייתא זה נמי לא קשיא דלענ"ד דקדוק הב"י על הטור הוא משום דהטור נקט דברי רבא בלשני' ממש לעולם ילמוד אדם בתוך ביתו וכו' וזה לגמרי לשני' דרבא והא רבא לא מזכיר ב"ס וע"כ כפירוש רש"י ז"ל דבלשון זה גם ב"ס בכלל בלשכ' דרבא דהא רבא ודאי גם על ב"ס הזהיר וכיון דהטור נקיט לישני' אמאי נאיד מלישנ' לענין קמטי' וב"ס דמתניתן לא נזכור מלמוד זה כלל ואם הטו"ר נתכוון משום הזהירות ולמוד בביתו הי' לו לנקוט לשון עצמו ויאמר גם כן כלשון הבריי' ויאמר כמו שאמר בשארית זהירות כמו תהי' זהיר להדיח קמטי' וב"ס וכיו"ל א"כ פשיטא דהב"י ג"כ ידע מדברי הפוסקי' דנקטו תרווייהו כמ"ש הסדרי טהרה רק דקדוק' של ב"י על הטור דבלשני' שהוא כדברי רבא לא הוה לי' להזכיר דבדברים תרווייהו בכלל כמ"ש רש"י ז"ל ועיין בלחם ושמלה קרוב לזה ומ"ש כת"ה ע"ד נקוה"כ שסמך ע"ד הב"ח והא הב"ח אדרבא מתרץ דברי הטו"ר כוונת הנקוה"כ אינ' מענין זה רק מתוך פלפל של הב"ח שהביא דברי המתיבי' ופירשו ואח"כ תי' דקדוקו של הב"י עכ"ח דס"ל כי גם הב"י ראה המתיבי' כנלענ"ד. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה