אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן לא

סימן ל

לרב אחד. ע"ד מילתא דתמיה' טובא לא נשמע כמוה אשר נאמר בו כי הב"ד תקנ' קלקלה להתיר לקצב למכור חלק אחוריים בלא נקור גה"כ וחלבים שבו לחטאים בנפשות' למען לא יבואו לקנות בשר נו"ט מהמקולים. והנה מהראוי' הי' שלא להשב להם ע"ד הנפסדה ואין זה ב"ד שרי' רק ב"ד שטיא או סרי' מורי' כבן סורר ומור' לדחות אסורי' דאורייתא מקמי' שאר אסורי' וכי כבדה אזנם משמוע או ערלה לבם להאמין נין במ"ש בי"ג עקרים עיקר ט' שנ' שם שזאת התורה לא תהי' מוחלפת וגו' ועיין בפיה"מ להר"מ פ' החלק דאפי' במצוה א' אין להוסיף ולא לגרוע ופתח תפילת ישראל בחרוז יגדל נאמר" ונשנית ועיין בשלה"ק בשער אותיות אות א' ע"כ י"ל אם יש די השב למורי' ממרי' כאלה אם אינ' בכלל מ"ש במ' סנהדרי' דע מ"ש לאפיקורי' דוקא לגוי אבל לישראל כש"כ דפק' טפי, אך מוחזקני במעלות ה"ג דבקי בהם ושמותיהם שהוא דבר בזה"ז בעוה"ר רבו ע"ה שאינ' יודעי' בין ימין לשמאל ויאמרו מדשתקו רבנים וכו' ועיין במהר"מ שיק ח' או"ח בכ"מ כיו"ב. ע"כ באתי בראשי פרקים מ"ש אדברי הרמ"א סי' ס"ד ממנהג' לנקר במקולי' וביו"ט חולק עליו דהוה מדינא כמ"ש במ' דמאי וראיתי בדרכי תשובה שהביאה לפסק הלכה ועיין בתוס' חולין ד' מ' שהביא בזה דברי הירושלמי ועיין בט"ז סי' תס"ז שפסק כן אפי' בחמץ קודם הפסח דאין לסמוך על ההודע' שמא ישכח להודיע ועיין במק"ח ופרמ"ג שם. שוב ראיתי מה שהאריך והרחיב להביא ראייות מספרי דבי רב העומדים בשיטת הבעל מח' יד מלאכי כי לאו דלפני עיור נאמר אפי' לא בא דבר עברה ע"י דבזה גופי' שונושיט כ"י לנזיר ואבמה"ח לב"נ כבר עבר אמימר' דרחמנא, ולענ"ד דגופא דקרא מוכח כדבריו דהא בת"כ דרש עוד מקרא זה מ"ש רש"י ז"ל דלא יתן לו עצה שאינה הוגנת כמו השכם בהשכמה ויתפסנו ליסטים ובזה אפי' לא נעשה מעשה אסור' קעביד דאי בנעשה כמו שנתכוון הא בלא"ה אמרינן בזה במ' קדושין ד' מ"ו דחייב בדיני שמים ואם כי פשיטא דלא נחלוק בסכיני' חריפי' לאמור מה שדרשו חכז"ל מהאי קרא ג"כ לענין מכשול עברה דאייר' דוקא בנעשה ע"י העבר' ממש וז"פ ועוד הא אם נעשה מעשה ע"י הוא בכלל מ"ש בפ' אבות פ"ה כל המחטיא את הרבים ח"ר תלוי בו ופי' דהוה כאלו הוא עצמו עשה ועבר עברה, כמ"ש ברע"ב ועיין בלח"ש מהיעב"ץ דרבים לאו דוקא דאפי' ביחיד הכי הוא ועיין במ' בכורות ד' כ"ט בטבח שמכשיל בחלב אפילו אמגוזי אין קונים ממנו משום קנסא ועיין בסי' קי"ט. שוב ראיתי מ"ש ה"ג בדברי הרמ"א וש"ך סי' קנ"א בדליכא תרי עברי דנהר' אי אית בי' אסורה עכ"פ משום מסייע וכבר הלכו בו נמושות וידועים דברי מג"א סי' שמ"ז שחולק על הש"ך והביא דברי רש"י מ' ע"ז ד' נ"ה דגם בגוי איכא משום מסייע כש"כ במומרים ועיין בת' מהרי"א או"ח סי' ד' ויו"ד סי' קמ"ז וסי' קע"ז ומסקנתו דלא כהש"ך והדגו"מ והביא דברי הריטב"א שחולק להדיא עד"ז והביא ראיי' ממ' בב"מ ממ"ש חיות' לרועה האיך מסרינן אע"ג דהוה מומרי' לגזל מרעה השדות ועיין בספרי שו"ת לבושי מרדכי סי' ע"ג מ"ש בס"ד בענין זה בראיות נכונים כמסקנת האחרוני' להחמיר ועיין בפנ"י מ' פסחים ד' כ"ב שהוכיח מדברי התוס' דהך תרי עברי דנהרא איירי דוקא בדבר שהוא שלו אבל במתנה ומכירה שאי אפשר פו לטול בעכ"ח אפי' בלא תרי עברי דנהרא איכא משום לת"מ ודברי התוס' מ' קדושין כ"ו נלענ"ד לחלק דשם איירי בבהמה אשר עוד' ביד המוכר אין עליה שום אסור רק שהקונה יעשה בהו עבר' אבל למכור דבר אסור בגופ' של דבר ל"צ תרי עברי דנהרא כמ"ש המקנה שם לשיטת רש"י ז"ל אבל בגוף אסור' גם התוס' מודי' כמו כוס יין לנזיר דהוה אסורה לנזיר עוד קודם שבא לידו. ועתה הבא נבא לענין קלקול' דב"ד מה ראה על ככה וכי גה"נ אינה חמור בעיניהם כ"כ ולענ"ד איפכא הוה דלדעת היש"ש ופר"ח והב"ח ופרמ"ג גה"נ אסור בהנאה דקיימ"ל אין בגידין בנ"ט וכמ"ש בפשיטות באגרת רבינו יונה בפשיטו' דאסור בהנאה ועיין בפרמ"ג שחדש דאפי' לדעת הר"מ דס"ל בה' יסה"ת דאין לוקין על הנאה בגה"נ לוקין למ"ד דאסור בהנאה דהא טעמי' כמ"ש המ"מ דכל דבר שראוי' לאכילה הוה הנאה כמו שלכד"ה וגה"נ דהוה כעץ בלא"ה אינה ראוי' לאכילה הלא לא שייך סבר' הנ"ל ובכה"ג אוסר אפי' הקנוקני' ושומנ' בהנאה ועוד כמ"ש הג' דיש בו לת' דחלב וכמ"ש הרמ"א בסי' ס"ד דכל חששא ישנו בחלק אחוריים חלק הכסלים כליות ואליה וכיו"ב א"כ אית בי' כרת וגה"נ ל"צ כזית דהוה ברי' וגם לא בטל ובלא"ה הא פסקינן באו"ח סי' רנ"ד דאפי' רדיית הפת שאינה רק שבות קל אסור לעבור לאחרים להציל להדביק פת בתנור מאסור סקילה והיאך מצאו מקום להתיר לקצב למכור אסורה דאורייתא להציל מנבילות וק"ו הוא שאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכ' כש"כ לחטא בחטא רבים במכשול רבי' בדבר תורה ועיין בסי' ש"ו שהתירו לילך ג' פרסאות להציל מהעבירה הדת ובטעמי' משום דמותר לחלל שבת א' שישמור שבתות הרבה ודוקא תחומי' ולא אסור מלאכה ודוקא פעם א' ובשביל שבתות הרבה ועיין בתוס' מ' שבת דף ד' מ"ש מ"מ ערובי' דניחא לי' לחבר לעביד אסורה זוטא שלא יעבור ע"ה אסורה רבה היינו בדבר שעל יד חבר יכשול העם הארץ אלמא דלהכשיל אחרים חמור יותר מאסור' זוטא והיאך יאמר בענין זה מהיפך להיפך להכשיל בחמורות ועברות רבות אין זה רק שגעון לב או אפיקורסי' לתאוות' לחדש חדשות כדרכ' של חדשים בזה"ז הולכי' מדחי לדחי ואין ספ' כי בזמן הסנהדרי' הי' דנין אותן כזקן ממרא באין מנוס וחטא רבים תלוי' בהם וכי לא אפשר להם להעמיד מנקרים כמו בכמה ק"ק גאליציען וכן בגליל העליון אפי' בקהילות קטנות ותקותי כי כבוד ה"ג ירעיש עליהם ויחדלו מרוגז ולא יבצע מעשיהם ובכן יערה עלינו רוח טהרה ויתמו חטאים מן הארץ כא"נ הטהורה ונפש ידידו. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה