אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ל

סימן כט

שוכ"ט על ראש בחור נבחר חרוץ ושנון כ"ש כה' אברהם זאב נ"י. מ"ש אדברי מהרמשי"ק סי' ק"ד דהוכיח דבב"נ אזלי' בת"ר מהורג את הנפש דדילמ' טריפה הוה ואי משום דלא אפשר כמ"ש בחולין שם ילפי' מעוברי' דב"נ נהרג עלי' ודילמ' נפל הוה ותימא דהרמב"ם פ"ט מהל' מלכים פסק דב"נ חייב על העוברי' וגם על הטריפה עיי"ש, וודאי דבריו צריכין יישוב מ"מ נלע"ד כי גאון ישראל קולמסו לא פלטה טעות בלא ראות דברי הרמב"ם ז"ל מהל' מלכים. דהא עוד הוכיח שם ממה דב"נ נהרג על העוברי', תמהת ג"כ על הרמב"ם מהיכא הוציא דין זה שחייב גם על הטריפה, ולפע"ד חדא מתורצת בירך חברת' דהרמב"ם ז"ל ס"ל דטריפה לא עדיף מעוברי' דלית בי' חיות בפ"ע כמ"ש בעירוכין דף ז' ועי' בסנהדרין דף ע"ב דמחתכין הולד להציל אמו המקשה לילד אם כי ביוצא ראשו אין דוחין נפש מפני נפש אחר דהא ראי' בעובר יום אחד אין חייבין רק בכלו חדשיו כדמשמע נדה ד' מ"ד והכי משמע דבכל מקום אין דוחין אפי' בלא ידענו דכלו חדשיו דמסתמ' קאמר ע"כ עוברין דנדחין ומ"מ ב"נ חייב עליו כש"כ טריפה דב"נ חייב עליו וכיון דהרמב"ם פסק כר' ישמעאל דנהרג על העוברי' כש"כ על הטריפה והא שם בסנהדרין אמרינן דהת"ק פליג בזה וס"ל דאינו נהרג י"ל דגם על הטריפה אינו נהרג ולזה שפיר קאמר המהרמשי"ק דלר"י נשמע מעוברי' דאזלי' בת"ר, והא דצריך בישראל דכלו לי' חדשיו אפשר לומר כמ"ש התוס' דמעוט מצוי ואינ' נמי בכלל אי אפשר וכמ"ש בחידושי הר"ן במ' סנהדרין ר"פ בן סו"מ דאזלי' בת"ר עיי"ש, ובב"נ אין חלוק דמ"מ הוה רובא ודוקא בישראל אמרי' ושפטו העדה והצילו העדה משא"כ בב"נ ולת"ק דפלי נשמע משאר הורג נפש קיימ' דלמא טריפה דלת"ק אטריפה אינ' חייב כנ"ל, ואם כי אפשר דלא נתכוון הגאון ז"ל ע"ז מ"מ כבר נאמר מפי הגדולים דמשמים סייעת' שלא יצא טעות מפי קדושים ושפתי כהן ישמרו דעת. ומ"ש ע"ד רש"י ז"ל פ' דברים אין דייני אומה זו כדייני שאר אומות ע"א שאם דן והורג ומכה וכו' וקשיא הלא ב"נ מצווי' על הדיינים והאיך אפשר שבידו לעשות בנדון ברצונו, ומעולם הי' לי קשה ג"כ אלא דידוע כי דברי רש"י ז"ל בכ"מ שמפרש סתמ' ואינו כפי פשוט' ה"ה דברי חז"ל בגמ' או מדרש או ספרי, וה"ה הדברי' שנאמרו בספרי על מקרא זה, ואפשר לומר ולפרש במ"ש שמואל מ' שבועות ד' ל"ה על הפסוק האלף לך שלמה דהמלכות שאבד חד משית' וכו' לא מענשו עי"ש וכ"ז במלך במלכות' אבל לא בדינינו אפי' במלך אם הוא דיין בסנהדרין כידוע עייש"ה. ומ"ש ע"ד רש"י ז"ל סנהדרין דף כ"ט בסתיר' במ"ש אליבא דר"ל מס' כרית' דדם הנפש יוצא' מטיפת המשחיר ואילך ור"י ס"ל כ"ז שמקלח ומ"ט נטה מדברי ר"י דמסתמ' הלכה כמות ועי' תויו"ט מ' כריתות מ"ש כיו"ב ע"ד הרמב"ם, ולע"ד י"ל ברש"י ז"ל דהא אמרינן התם דר"ל ס"ל כר"ש דאמר ג"כ מטפה המשחרת והכ' קאי אברייתא דרחב"ג דאמר אף דם מן החי ובבריית' זו גם ר"ש קאמר אף על הכשוף, והי' מקום לומר דר"ש עלי' קאמר כלומר דס"ל ג"כ דרחב"ג וכן פירש"י ג"כ לדידי' האיך משכחת דם מן החי דתלוי' בנפש אלא די"ל דר"ש רק איסור כישוף מוסיף כדמצי' כ"פ דהאי אף לא קאי רק את"ק א"כ ס"ל כחכמים ודורש קרא דרחב"ג לענין דם הקזה ע"כ פירש"י ז"ל לדידי'. ומ"ש עוד דרש"י ז"ל סותר את עצמו דשם בכריתות פירש"י ממשחיר ואילך דהיינו אדום לבד וננשחיר דאינו בכלל דם הנפש והכא פי' משמתחיל לצאת שחור, וא"כ משמע דשחור הוה בכלל דם הנפש לפע"ד אפי' ברש"י אינו כן אלא צריך להפריד בין הדבקים דלא נתכוון רק לפרש איזהו טיפה המשחיר ומתי יוצא ע"כ קאמר משמתחיל לצאת כלומר הדם, שחור כלומר הדם השחור יוצא תחלה דזה פי' לטיפה המשחר' ואילך כלומר מה שיצא בראשונה דזה שיעור גדול יותר מדר"י דלאחר טיפה שחורה עוד אינו מקלח אעפ"י שהוא אדום כמש"כ רש"י בכריתות עיי"ש א"כ גם הכא י"ל כמו בכריתות כמובן. והנני דו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה