לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כו
בעובדא ע"ד בע"ב שיש לו לול של תרנגולי' נחלק לארב' חלקי' כמ"ש כת"ה ובחלק ב' הי' י"ב מהם ב' תרנגולי' ובנו של בע"ב כמו יצא חוצה שמע קול צווח' בחדר של הלול הנ"ל וקשקש על הדלת ותשקוט הצווח' ואח"כ כאשר שוב נשמעת קולות הנ"ל מהר לבית ונטל המפתח ופתח החדר וראה כאשר הם מבוהלי' ודחופי' יוצאים חוצה ובתרנגול א' נראה נפצע בצווארו וגם מריטת נוצות נמצא שם ודעת מעכ"ת יען כי נשמע קול צווחות ודאי תולי' במצויי' בדורסי' אפי' לדברי ת' טו"ט בסי' פ"ח יודה בזה כמ"ש בקו"א הא דכתב להתיר באחרי' שלא נמצא בהם ריעותא באיכ' ידוע ונראה מה הי' בין העופות היינו בלא נשמע קול צווח' משא"כ בנ"ז, ועתה נפשו בשאלתו בעופות הנ"ל שלא הטילו עוד ביצי' ויאריך הזמן איזה חדשים אם מותר להשהות' כי יש צדדים וסניפי' להתיר כמ"ש בחת"ס סי' נ"ז בשם ת' מהרמ"ל בזמן קצר תלינן דלא נדרסה רק מיעוט' ובזה גם בת' כת"ס סמך לענין שיהוי' והנה עיין בתש' מהרמשי"ק סי' ע"ח שסמך ג"כ בצדדי' להתיר בשהיות אווזות כמ"ש בחכ"א כלל י"ד דהיינו באווזות שאין מטילי' ביצי' כ"י החורף עד ימי הקיץ שהחמיר בחכ"א דהוה יותר מה' חדשים דאין משהי' בבהמה דקה עד שתלד מ"מ כיון דעומדי' לגדל ביצי' וולדות ולא לאכילה יש לסמוך בעושי' סימן בצוואר' כמ"ש בת' אמרי אש סי' כ"ב ובדעת תורה כתב לכתוב על הסי' שעשוי' מעור או טבעת תיב' טריפה וכדומ' לי שבמדינתינו מטילי' ביצי' גם בחורף וכן נאמר לי מפי הנשים ובלא"ה הא בש"ך סי' נ"ז ס"ק מ"ז לא התנה לומר בעופות דוקא כ"א יום ובסי' פ"ו מביא דברי הגהות שערי דורא ועיינתי שם מסקנתו דוקא י"ב חדש החמיר במרדכי דהוה זמן ארוך ועיין בת' א"א הנ"ל פלפול עצום בזה הביא' במהרמשי"ק ת' הנ"ל ובדרכ"ת הביא בשם גבול בנימין שיעור ב' חדשים הוה זמן מועט עיין שם. והנה מ"ש מעכ"ת דבחלקי אחרים הוה כמו ס' לא על כמ"ש בת' הב"ח הידוע והנה בדעת תורה התנה שיהי' מחיצות י' טפחים והנה נראה בעובדא זו לא הי' מקום לתלות בעכברי' גדולי' מ"ש (ראטען) אשר בת' טו"ט וכן בדע"ת סמכ' לתלות בהם להתיר' אם שכיחי' שם בחדרי' הנ"ל וכמ"ש בת' מרן חת"ס דאין להם דרוס' דבכלל שרצים הם ובגמ' דלחולד' יש דרוס' היינו חולד' הסנאיי' שהוא חי' כמ"ש במ' כלאיי' בסופ' ולא חולד במקר' דהוה בכלל שרצים ועיין בתוס' רפ"ב מ' פסחי' בתוי"ט שם והנה ראיתי בדע"ת מ"ש עלי' ממ"ש רש"י ז"ל במ' שבת ד' קמ"ו מ"ש בגמ', משום ריחש' היינו שרץ כגון חולד' ונמיי' והא בנמיי' ל"ל דהוה ב' נמיי' ובגמ' אמרינן דיש לה דרוס' אם כי קרא' שרץ, והנה כבר ראיתי במסורת הש"ס שם שהקשו ע"ד רש"י ז"ל שסתר עצמ' ממ"ש במ' שבת ד' נ"א על מ"ש שם חי' קטנה חולדה ונמיי' ועכ"ח צ"ל דמ"ש כאן כגון חולדה ונמיי' לאו דוקא רק שרצים שממיתי' עופות כמו חולד' ונמיי' ובגמ' אמר' בלשון ריחש' ובמ' תרומו' פ"ה קרא' לנחש ריחש' וכ"פ בפי' ר"ח כאן והנה בתרנגול אח' שאין בו היתר שהיי' רק י"ב חדש לא אדע תקנה אחרת ועיין בחכ"א כלל י"ז אפשר דשייך גם בתרנגול צד היתר דידי'. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: