לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן יח
שוכ"ט על ראש כבוד הרב הג' וכו' מו"ה צבי הכהן שליט"א ראב"ד ק"ק אוהעל יצ"ו. ע"ד החדשות בענין הקזת עופות (אימפפונג) ע"י רופא אומן למען הציל מהפגירה השולט' בהם והרופא העיד בכתב ג"כ שכל תכלית' לערב דמים בדמים שתחת העור בלבד ואם פוגע בסימני' הוא להפסד ובלא יועיל האם נאמן שלא נכחיש כנקוב' הושט וענותנות' הרבני לחוות ענ"ד וראיתי כי הד"ג הביא דברי מרן חת"ס כ"א ות' דברי חיים ל"ג ח"ב שסומכי' ע"ד האומן דבאומנתו בקי כמ"ש בפרמ"ג סי' מ"ו לענין סירוס וכבוד מת"ה מחלק ביניה' דשם ראות עינינו שולטת במ"ש והנה בעלי תשובו' הנ"ל הביא' מדברי פמ"ג ועכ"ל דגם שם בחתוך סכינ' מקדמ' דנא אין עיני' שולטת בפנים, והנה גם בת' ברית אברהם סי' כ"ב ראש המדברים בזה והאריך בפלפול עצום כדרכו בקדש, וכל ספיקא משום דשאני חששא דסימני' דהוה נבלה בנקובת' ואיכ' חזק' אסור וכמ"ש בכו"פ ותב"ש בכ"מ משא"כ בחששא דסרוס איכא למימר נשחט' הותרה דליכא ח"א ושוב הדר בי' לומר כמה דעות ושיטות ראשונים דנקוב' הושט אינ' נבלה וא"כ שוב איכא למילף מדברי פמ"ג הנ"ל וצירף לזה להתיר' כמ"ש בחת"ס ג"כ דכל בהמות הנ"ל חיים לפנינו יב"ח וגם להזהיר לאומן לתפוס בעבר הסימני' בצד שכנגדו כדי להרחיק' מן העור ולפ"ד עכ"פ בנדון אשר לפנינו מן הראוי' להתודע בעופות הנ"ל אם חיים יב"ח או מטיילי' ביצים לאחר כ"א יום להפסקתן כמ"ש בסי' נ"ז וגם להזהיר הרופא ע"ד הנ"ל להיות אוחז בסימני' להרחיק' מהעור וכ"כ בפרי תואר סי' כ"ג בענין חששא שחיטת העור ויצא דם דזה מרחיק החששו דפגע בסימנים ומהני ברי דהשו"ב ועיי' בדרכ"ת סי' כ"ג ס"ק צ"ח שהביא דברי חקרי לב שהחמיר בהקזו' בהמה ולעומת זה הביא חבילות חבילות תשובו' המתירי' ושם ראיתי שהביא בשם ת' שו"מ מהד"ג סי' קכ"ד בענין הקזות בהמות שהוב' לפני' אות' עור בית הצוואר וראה כי עבות העור והבשר שבין העור וסימני' עב כ"כ שאין אורך כלי הקזה די כ"כ לפגוע שם ומעתה מ"ש הדר"ג שאין שום חלוק בין בהמות לעוף לדברי השו"מ החלוק רב ביניהם. וידוע מ"ש בסי' כ"ג דמחמירי' בעוף יותר אפי' בלא חתוך כל העור וכו' וכן לענין אומר ברי דהשו"ב דעת הטו"ט מה"ט ברי דידי' טוב מפני עבות העור והבשר ובריא דאומן אפשר דלא עדיף מברי דשו"ב וידעתי כי החלוק רב ביניהם דהשו"ב דעתו לשחוט ולפגוע בסימני' ובאומן ההיפך כיו"ב מחלקי' האחרונים עיי"ש בדע"ק וראיתי שם בסי' כ"ג מ"ש בדע"ק אות כ"ה במה שנוהגי' לחתוך תחת פה התרנגולי' למען חתוך הכרבלת' אין לחוש כי האומן בקי שלא לחתוך בתוך העור א"כ משמעות דברי' דאל"כ הי' חוששי' אלא שאין לדייק לא לכאן ולכאן דשם דעתו לתכלית חתוך הכרבלת' ואם אינה נזהר מלחתוך גם העור שזה אין מלאכת אומנתו שוב הוה כשאר אינש דעלמא לחוש כסימכי' כמובן, והנה בת' מהרמשי"ק סי' מ"ה בחיו"ד בעובד' הנ"ל שהי' צוואר האווז' תפיר בתפירה והטריף והביא שם דברי פמ"ג מ"ש לענין סירוס דבאומנתו בקי משא"כ כאן משמע מדברי' דאם הי' בזה דבר אומנו' וע"י אומן הי' מקום להכשיר משמע דגם בצוואר העופות י"ל כנ"ל. ידידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: