לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן טז
שוכ"ט לכבוד ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון מו"ה צבי נ"י קינסטליכער דומ"צ ק"ק ב' הוניאד יצ"ו. וראיתי כת"ה צולל במים אדירי' בענין ישב לו קוץ בוושט שאנו מטריפים ולדעת המחבר סי' ל"ג דחיישינן שמא נתרפא כפי' א' ברש"י ז"ל וא"כ לפי מה דקיימ"ל בסי' פ"א בנמצא טריפ' בבהמה שאם הוגלד פי המכה מטריפי' למפרע ולדעת הרמ"א עכ"פ למפרע ג' ימים לאסור החלב והא בסי' פ"ו פסקינ' דדין ביצה בעוף הוא כחלב בבהמה א"כ לפי"ז בנדון זה הי' לנו לאסור הביצי' דהא כיון דחזינ' דהקוץ ל"י לחוץ מעל"ע ועכ"ח מטריפי' משום דאמרינ' דנתרפא והא לא אפשר פחות מג' ימים משא"כ אם נקב מעל"ע שפיר יש לנו לומר השת' סמוך לשחיטה נקב לחוץ אין לאסור למפרע וכמ"ש בסי' פ"א לענין החלב ולפי"ז חמור בלא נקב לחוץ מנקב מפולש וזהו המצאה חדשה. והנד כיו"ב איתא בס' מקדש מעט בנמצא מחט בריא' ונמצא קורט מבחוץ דטריפה משום דחיישינן שנקב בפולש דעתו דאם לא נבדקה הריאה בדיקה יפה בפושרי' בנפיחה יפה י"ל עתה סמוך לשחיטה נקב לחוץ אבל אם נבדק בבדיקה מעלי' בנפיחה ופושרי' מ"מ מטריפין מפני הק"ד ועכ"ח צ"ל דנתרפא משו"ה לא בצבץ אז אסורה החלב דאם מועיל הבדיקה הנ"ל להקל כש"כ להחמיר ולפי"ז חמור בנבדק מבלא נבדק ומסיק שם דאם לא בדק רק בראיית עין או נפיחה בלא פושרי' יש להכשיר בהפ"מ וא"כ בנדון בושט שאין לנו בדיק' רק בראיית עין להנ"ל יש מקום להכשיר די"ל דלא בדק שפיר אלא שעומד לנגדנו דברי הש"ך ס"ק ז' דבמקום ידוע שפיר בקיאי' שוב נאמר אי מהני לקולא כש"כ לחומר' ודברי הת"ש ופרמ"ג שם ידועי' דדברי הש"ך נאמרי' היאך דל"ל דנתרפא וצ"ל דדברי מק"מ נאמרין דווקא בריאה דשם רק בדיקת נפיח' ופושרי' מהני כמ"ש בגמ' משא"כ בושט א"כ קמו שפיר דברי כת"ה על מקומו ואפשר דעכ"פ אי"צ לבדוק למען להחמיר לאסור הביצי' בפרט במקום הפ"מ ושוב נתיישבתי ממ"ש לעיל לדברי תב"ש ופרמ"ג ס"ק ז' הנ"ל שהקשו מסי' ל"ד בגרגרת שנקב' ע"י דחיישינ' לושט ותי' דהכא מיירי שניקב' לפנינו וראינו שלא נטה המחט והקוץ לשום צד רק מחוץ לפנים משא"כ אם נמצא קוץ ועור הצוואר שלם ואפשר אפי' אם ניקב מזמן קצר לפני שעה ושתיי' אמרינ' דלא בקיאי בבדיקה וצ"ע. מ"ש כת"ה בניקב בקוץ וראינו שגם הפנימי לא ניקב מעל"ע דלדעת הש"ך ס"ק כ"א חשש' רחוק' אם כן נוקמי אחזקה כיו"ב העירותי ע"ד הש"ך וכתבתי על הגליון ש"ע דהיינו טעמי' דמצריך תרוויי' שמא נתרפא ואין בקיאי' בחצון משום דכל חששא לבד חששא רחוק' ואיכא ס"ס ומ"ט מטריף הרמ"א בסעי' ד' בס' חולי וס' קוץ דל"ל תי' הש"ך דשכיח וע"כ צריך תרוויי' וראיתי מ"ש כת"ה בדברי ט"ז סי' א' אי אזלינ' בתר הדבר שנולד בו הספק או בתר הנגרר דבריו בהירי' ונכוני' והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: