לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ח
בעזהי"ת יום ו' עש"ק למב"י תער"ד לפ"ק מאד יצ"ו. לידידי הרב הגדול מו"ה שמואל כ"ץ נ"י. על עתה באתי מ"ש בדברי התוס' מס' חולין דף כ"ט ד"ה וז"ל הכא איכא רובא שכ' לענין מחצה על מחצה דתלוי הדבר משום בחשיבות, לענ"ד הפי' הפשוט דבשחיטה שהוא מצוה לכמה דעות בפרט בקדשים ושאר מצות סעודה ע"כ חשובה השחיטה משא"כ בנתיצת כלי וכי מה איזה מצות חפץ ורצון לא יטמא ולא בעי נתיצה ואדרבה קיום הכלי הוא החשיבות, ומה שהבאת בשם רבך ידי"נ הגאון מבאניהאד שליט"א הם דברים מאירים ונכונים וכבר נדפסו דברו בספרו תבואות השדה ח"ר בסוגי' שם, וע"ד הפלפול י"ל לפמ"ש מכבר לדעת החת"ס סי'... על הקושי' דאי רובא כככולה נימא באכל רוב שיעורא כגון רוב כזית באיסורין או ככותבת ביוה"כ או רוב כגרוגרות בהוצאת שבת או טבילה במקוה ברוב של מ' סאה שיהי' ככולה ותירץ דלא אמרינן רובא ככולה רק אם יש לפנינו כולה אלא דהמעוט הוא אינו ראוי' ולא מתכשר וכיו"ב אבל היכא דליכא כולה לא שייך רובא ככולה ודאי אם טבל במקוה של מ' סאה ברוב מים כשרים ומעוט פסולים כגון שאובים מה"ת עלתה לו טבילה כמ"ש הטור סי' ר"א. והנה פשיטא באכילות שצריך כזית וכיו"ב אפי' אם כולו לפניו רק שלא אכל רק רובא דאין כאן חיוב או מצוה כגון באכילת מצוה דמה לנו בשארית דלא נחשב באכילת' וא"כ האיך אמרי' לענין שחיטה רובא ככולה דמה יועיל שנשאר המעוט לפנינו אם לא עשה כלום במעוט הנ"ל [ובזה אמרתי לפרש דמ"ש בדף י"ט רובא דשחיטה ריב"י קאמר לה ולא דברי חכמים הם ומ"ט נימא כן שלא נאמר רובא ככולה וזה טעמי' כמ"ש] והנה הי' מקום לומר דכך אמרה תורה רובא בשחיטה והמעוט עכ"פ צריך לחתוך ואפי' בפסול כגון בשהיי' ודרסה וכיו"ב דעכ"פ ניטל חיות הבהמה בכולה ורובא בהכשר שחיטה, אלא דבאמת אינו כן דכך היתה הללמ"מ דרוב לבד גם בלא שום מעשה אחרת ג"כ כשר, וא"כ עתה דנימא דמע"מ ג"כ כרוב ודאי דהי' מקום לומר כן דהכא אמר רב מע"מ כרוב אבל לעולם צריך עכ"פ לחתוך המחצה אחרת אלא דמחצה ראשונה צריך בהכשר, וא"כ ודאי אז ליכא שום קושי' מחצי' של תנור דשם לא נעשה דבר במחצה אחרונה דהא אמר משום דא"א לצמצם, וזה שהקשה בתוס' דלא תשייר רובו בהכשר שחיטה והשאר בחתיכה בעלמא אם כן אינו מטעם חשיבות, ולזה תי' דגם בזה הוא חשיבות דכך ס"ל לרב דלא בעי שום דבר רק מחצה וכנ"ל, אוה"נ דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: