אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ז

סימן ו

בעהי"ת י' נ' דסליחות תער"נ לפ"ק מאד יצ"ו. שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגדול בנש"ק מו"ה שמואל הכהן נ"י. ראיתי מ"ש ע"ד תבואות שור י"ט שפסק דבין ברכה לשחיטה אפי' לצרכי שחיטה אין להפסיק כמ"ש הרמ"א בשם הכלבו באו"ח סי' קס"ז וכן במג"א סי' כ"ה, ופלפלת בחכמה שזה מחלוקת אביי ורבא במס' מנחות דף ז' גבי הזאות דפרת חטאת דרבא ס"ל כר"א דדם הנשאר באצבעות פסול להזאה כמו דדריש שם מקראי וכן הוא במס' זבחים דף צ"ג ומדפריך אביי ממתני' דגמר הזאות מקנח ידיו בפרה גופו אבל לא בין הזאות וכי בכל הזאה והזאה יורד מהר המשחה לקנח ידיו ומסיק דמקנח בכפורי מזרקות, ע"כ דעתך דמשו"ה ס"ל לאביי דלא מקנח בפרה גופ' בין הזאה להזאה משום הפסק דלא מתקינן לכתחילה וכדעת הכלבו, ורבא חולק בזה דליכא משום הפסק בזה. ועוד הארכת בענין זה ובגוף הדבר כבר קדמך בשו"ת שמן ראש עיי"ש. אולם לענ"ד דהלכות הזאה אינו דומה להפסק בין ברכה למצוה או אכילה וכמ"ש הראשונים ואחרונים בשח בין תקיעות דמיושב לתקיעות שעל סדר ש"ע דלא הוה הפסק כיון דהוה בתוך המצות עצמן וכן בבדיקת חמץ לא הוה הפסק בין בדיקה לבדיקה משא"כ בין ברכה לתק"ש ולהבדיקה דהוה ב' דברים ששייכים זל"ז וכן הטעם בהפסק שבין תפילין של יד לשל ראש והכל באר היטב באו"ח סי' תקצ"ב בט"ז ומג"א בסברת הנ"ל לדעת הרי"ף ודעמי' וע"כ פסק המג"א שם דלצרכי תקיעות מותר אפי' לכתחילה להפסיק דבזה נמי קיל מהנ"ל, ואפשר י"ל דתלי' במחלוקת הת"ק ור"א ור"ש במס' יומא סוף פ"ה דת"ק ס"ל דאם נשפך הדם עד שלא גמר ההזאות יביא פר אחד ויתחיל מתחילה דכפרה אחת היא ור"א ור"ש ס"ל ממקום שפסק דכפרה בפני עצמן ובדיעבד לדידהו לא הוה הפסק דלא שייך זל"ז משא"כ לת"ק, א"כ י"ל הה"ד הזאות דפרה כמובן מדעתך ותן לחכם וכו' ואי"צ להאריך לכדוותיך מבין מעצמו. ומ"ש ע"ד הטו"ז סי' ל"ז סק"ג דסרכא למטה מחצי' ליכא ריעותא כלל להצטרף לתרתי לריעותא, וק"ל דבסי' ט"ל מביא הטור בשם ר"ת להטריף בסרכא בין אל"א כשה' פרודות למעלה, וכוונתך דאם כי לא קיימ"ל כשיטה זו עכ"פ ריעותא הוה לפי הכלל בתלר"ע, ולענ"ד כיון דדעת המהרי"ו להיפך להכשיר רק עד למטה מחציו וכ"פ הרמ"א לקמן סי' ט"ל האיך אפשר להצטרף לתלר"ע דניהו דכל שיט' מצרפי' לדעת התב"ש אבל עכ"פ אין לומר תרתי חומר' דסתרי אהדדי דלהוה כמו בחשך הולך חלילה ובפרט שכתבו התוס' דדברי ר"ת תמוהים. ומ"ש ע"ד חו"ד סי' ס"ט, פשיטא דלר"י דקיימ"ל כוותי' לעיסה אינו כלום עיי' במג"א סי' קס"ז ס"ק ט"ז ובסי' ר"י ומ"ש מדם שבין השנים מוצצו היינו בדם מהלכת שתים דאינו רק משום מ"ע אבל בדם אסור ממש פשיטא דהוה פרוש בפיו, ועי' ביו"ד ססי' ס"ו. ומ"ש האיך אנו סומכין על הקפה בריאה דילמא לאחר שחיטות הגרגת נקבו, והנה לדעתי למעוט כזה אפי' ר"מ לא חייש. ועוד ידוע מ"ש האחרונים דאפי' בעודה מפרכס' לאחר שחיטה גמורה נראה כמו מחיים ונעשה לפעמים צרירת דם, וגם אני בחנתי בזה כ"פ בשבירת הגף כידוע, וא"כ ממנ"פ ודאי יש ס"ס דלמא כן הוה ואי"צ להאריך אוה"נ דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה