אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ו

סימן ה

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך כמדרשו חו"ב טובא כש"ת מו"ה שלמה כ"ץ נ"י פריעד בק"ק יולניטצע. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ מעכ"ת בא לידי וראיתי מ"ש ע"ד עגל שנולד אצל ישראל וידוע בודאי שהוא בן ח' ולאחר ששה כ' יום שחטו בלא ידיעת ריעות' הנ"ל ובא השאלה לפני רב מובהק ואסר אות' ומעכ"ת דעתו הי' בכחא דהית' ופלפלת בסוגי' הגמ' מ' שבת קל"ה ולבסוף הבאת דברי הת"ש סי' ט"ו שהחמיר בדבר זה ול"מ בדיקת ח' ימים דהוה ספיקא דאורייתא והנה כדברי הת"ש ה"ה דברי הנק"כ סי' ט"ו על מה שנאמר בט"ז להקשו' בעגלי' שנקח' מן הנכרי דליהוי ס"ס ספק דילמ' כלו לו חדשיו ס' אם לא כלו לו חדשיו דילמא שהה ח' ימים אחר לידתו וע"ז הקשה הנקו"כ היאך תאמר את"ל לא כלו לו חדשיו דילמא שהה ח' ימים דהא אם לא כלו לו חדשיו נפל הוא ול"מ שהה ח' ימים הלא חזינן דבידוע בודאי ל"מ ח' ימים, והנה בשעה"מ פ"א מה' יו"ט ה' כ' הקשה ע"ד הנקו"כ מדברי התוס' שהוכיחו דרשב"ג גם בסתם ולדות איירי דאל"כ מה פריך בגמ' מעגל שנולד ביו"ט הוה ליה לדחיי' דהאי בסת' ולד איירי כלומר דאז ל"צ ח' ימים ע"כ שוחטים אות' בו ביום ורשב"ג איירי בידוע שלא כלו לו חדשים היאך איכא למימר הכי דהא בזה ל"מ שהי' ח' ימים והיאך אמר רשב"ג כל ששהה בבהמ' ח' ימים אינו נפל א"כ בפשיטות זה' הוה ליה למימר דל"ל דרשב"ג איירי בידוע שלא כלו לו חדשי' ועוד הביא ראיי' מדברי ר"י שבתוס' עיי"ש. והביא ג"כ דברי מל"מ פ"ג מאסורי מזבח בתוך דבריו שם מוכח דמהני ח' ימים להוציא מכלל נפל עיי"ש והנה כ"ז הוכחות נצחו' אבל מה נעשה להוכחות דברי תב"ש מ "ש בסי' י"ג שהביא ש"ס מ' נדה דף כ"ד דשם איבעי' דלא איפשטא אי כמו באדם זמן עבור ט' חדשים ויולדות ג"כ לז' חדשים אם בבהמה הכי הוה ולא אפשט' א"כ מעתה הלא דבריו מבוררין היאך אפשר לומר דמהני ח' ימים דבשלמא באדם דמהני שלושים יום אפי' בודאי ז' חדשי' דאמרינן האי בן ז' ואשתהה כמ"ש במ' יבמות ד' פ' גבי רבה תוספא' הביא' הסוגי' בתוס' כאן אבל בבהמה לאותו פן דליכא ולד עבור פחות מט' חדשים בבהמה גסה לא שייך אישתהה דליכא ב' ז' דלא אפשר והוי ודאי נפל ועיי"ש בת"ש שנו"ן לומר דחכמי הגמ' לא ראו עובד' וקאי בספיקא אבל אם נרא' שכן אירע מעשה י"ל דנפשט האיבעי' ועוד שם מו"מ ולא סמוך עליו ותמה על הפריש' ועוד פוסקים אחרונים דפשיטא להו דמהני ח' ימים לבן ח' חדשים ואשתמיטי' גמ' דמ' נדה ומעתה לפי"ד השעה"מ שהוכיח מדברי תוס' דמהני ח' ימים יוקש' כמ"כ מגמ' הנ"ל וכן הביא בת' בית שלמה סי' ל"ד ול"ה דברי הרמב"ן מ' שבת שאמר בהדי' דמהני ח' ימים לנולד ח' חדשים וכן נראה מדברי המאירי על מ' שבת במ"ש בתוך דבריו דולד שלא כלו חדשי' ולא שהה ח' ימים שחיטת' מטהרת' משמע דאם שהה אפי' באכילה מותר, ולע"ד הי' מקום ליישב דברי הראשונים והאחרונים עפ"י מ"ש בחדושי הרשב"א ו' שבת ומ' יבמות דף פ' הנ"ל דג"כ נו"נ דפלוגת' רשב"ג רבי וחכמים גם בנולד לח' חדשים בודאי דלשון ק' ח' הכי משמע וכן בברייתא כל שלא כלו חדשים וגם הביא דברי התוס' פרק אין עוקרין ושם מפורש פלוגת' חכמים ורשב"ג ורבי ואיירי עכ"ח בנולד לח' חדשים ורשב"ג ורבי בחדא שיט' דאמרינן ותלי' באשתהה אלא דלגמרי לא כרבי ס"ל דרבי סמוך אסימני שער וצפרנו ולרשב"ג לא מהני רק שהי' לי יום והנה שם בתוספת' מוזכר ג"כ בהמה בשהיי' לח' ימים והא גם מפורש להדיא דאיירי בלא כלו חדשי' בודאי וכמ"ש הרשב"א א"כ עכ"ח מוכח דס"ל להתוס' דמהני גם בבהמה וא"כ ודאי קשה ממ' נדה הנ"ל שהביא התב"ש. ע"כ נלע"ד דהא בהרשב"א הקש' מה פריך בגמ' אי חכמים פליגי ארשב"ג או לא ופשטא ליה משמואל דאמר הלכה כרשב"ג מכלל דפליגי אמאי לא פשוט מהתוספ' דבהדיא פליג ותי' דהתוספתא כמו הברייתא לא שמיע' ליה (וכמו דאמרינן בכ"מ דאי"צ לידע רק המשנה ולא הברייתא כמ"ש רש"י ז"ל מ' שבת דף פ"א ועמ"א ומ' חולין דף י"ג ע"ב ובמבוא התלמוד בשם ת"ח בזה הכלל) וא"כ אקושי' והוכחו' התב"ש יש לתרץ ולהשיב כן דודאי מן הברייתא דרשב"ג ומהג"מ דכאן וכן מה דיבמות מוכח דאיירי אפי' בידוע דלא כלו חדשיו מהני שהיו ח' ימים והך בעי' דמ' נדה רק רבא מבעי' ליה ורנב"י רצה לפשוט מהבריי' דשם ושפיר י"ל דלא שמיעא להו הך דתוספתא וכמ"ש הרשב"א על איבעי' דהכא כנלע"ד אלא שאינ' כדי לסמוך על אדנפשי' ועיין בד"ת סי' ט"ו שקובע הלכה כדברי בי"ש סי' ל"ו דאם ברי לו דקודם ד' חדשים לא הי' זזה מדיר שלו שלא הי' זכר מזדקק יש לפסוק כדעת התבו"ש ועיי' דגו"מ. סי' ט"ו וראיתי בס' ערוך לנר על מס' נדה בסוגי' שמקשי מה נ"מ דהא קיימ"ל כרשב"ג מ' שבת דף קל"ו כל ששהה ח' ימים בבהמה אינו כפל ותי' ב' דודאי נפל לא יועיל ח' ימים ותמהני על הגאון דאשתמטתי' לי' דברי נקה"כ בסי' ט"ו שכן כתב על דברי ט"ז במ"ש מ"ד במחבר דבלקח מן הנכרי אינו נאמן דהוה ז' ח' דנימא ס"ס דילמא כלו לו חדשי' ואת"ל דלא כלו דילמ' שהה ח' ימים ועד"ז כתב בנקוה"כ דאין זה כלל ס"ס דבאם לא כלו חדשיו לא מהני שהיי' ח' ימים ועוד כתב עפ"י מ"ד במ' יבמות הנ"ל דבאדם בנולד לח' חדשים לרשב"ג אמרינן דנגמר בז' חדשים ואשתהה וה"נ קמבעי' לי' דאי יולדו לז' חדשים י"ל כמ"כ דאשתהה ואם לא יולדת ליל הכ' וה"ה דברי תבו"ש הנ"ל ומ"ש בערוך לנר דהרמב"ם השמיט לגמרי לענין אבעי' דרבא לא לקולא ולא לחומרא ולפימ"ש לעיל דהתוספתא לא שמע לי' ולהכא אבעי' לי' ע"כ השמיט האבעי' דכבר נשמע מהתוספתא הנ"ל:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה