אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ד

סימן ג

בעזהי"ת אול"י ה' ר"ח שבט תרפ"ג לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש אהובי ה"ה כבוד הרבני המופלג ירא ושלם הנגיד המפואר ומפורסם כש"ת מו"ה שמואל מיללער נ"י רה"ק דק"ק יאנקערס אצל נעוויארק יצ"ו אחרי מבוא דרך ברכה פני מעכ"ת הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"נ והנה שאלתו בענין הרב והשו"ב ולא אוכל להתאפק בתמיה' רבה מה עלה בדעת הקהל לשים משרת הרבנית עליו אחרי ששימש הרב ברבנות בקהל שטקלוו י"א שנים והלא מבואר בת' מהרמשי"ק או"ח סי' ק"ז ובח' יו"ד סי' כ"ה כי השו"ב נאסר לקהלי יראים ארטה'. וכן המורה בפשיטות אחרי שאכל משו"ב שלהם וכן מבואר בס' מלחמת מצוה שנדפס בשנת תרח"ם לפ"ק שם ננכתבי' מרבני' הגאונים זקיני הדור ובראשם הרבנים הגאונים צדיקים מו"ה שמחה בונם אב"ד ק"ק פ"ב ז"ל והגה"צ מו"ה דוד שיק אב"ד ק"ק טאקאי ז"ל והגה"צ מו"ה מענדל פאנעטו אב"ד ק"ק דעעש ז"ל המפורסמים בחיבוריהם שו"ת שבט סופר ספר אמרי דוד ושו"ת שערי צדק ואתם עוד להקת נביאי' רבנים גדולי צדיקי' אשר פירשו דבריהם בפה מלא כי הקהילות אשר לא באו לסדר תקנותיה' כפי תקנות היראים ארטה' (ארגאניזאציאן שטאטוטען) אשר נתקבלו מקבוץ גדול של רבנים וראשי עדה ונתקיים בחותם המלך יר"ה והסכימו יחדיו כי קהלות שטק"וו ה"ה אשר לא קבלו עליהם תקנות הנ"ל נאסרו וכל שו"ב או מורה מקהלות הנ"ל לא יתקבלו בתוך קהל יראים, ופלא בעיני מה עלה על דעתכם לקבל רב הנ"ל אשר הי' רב בניישטאדל נאוועמעסטא שהיא שטקיוו ואכל שם משו"ב דשם והא מבואר בב"ח ח"מ סימן ב' דאפי' אם גדול בהדור גוזר אסור אפי' חוץ לעירו צריכי' לשמוע מלקיים כדברי' כל שאינ' כמוה והביאו ג"כ בת' מהרמשי"ק סי' ש"ז הנ"ל וק"ו ב"ב של ק"ו גדולי רבים וזקיני הדור כמ"ש בספר מלחמת מצוה הנ"ל ובת' הריב"ש סימן רע"א להדי' משמע דאם הוא למגדר מילתא אפי' חוץ למדינ' דברי' קיימים ופשיטא לכל בר דעת כי תקנות היראים ארטה' במדינתינו הי' למגדר מילת' כי הוא חומה גבוה ועיר מבצר נגד המתחדשי' (נעאלאגען) שלא ישטופו ממים הזדוני' כידוע לכל והכל מביא בתשו' מהרמשי"ק סי' ק"ה ק"ו ש"ז באו"ח וכן ביו"ד בכמה מקומות ע"כ תימה בעיני היאך יצאה שגגה מתח"י לקבל רב כנ"ל. שנית מ"ש מע"כ אם אסור' של הרב על השו"ב קיים כלומר אם בידו לאסרו והנה במ' בכורות דף ל' איכ' סתם מתניתין החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו ובד' ל"ה שם פליג' בזה רשב"ג ור"מ ורשב"ג פליג דנאמן הוא על של אחרים ומצינו בזה מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בפ"ח מה' מ' הרמב"ם פסק כרשב"ג והראב"ד פ' כר"מ משום דסתמ' דמתניתין דף ל' כר"מ והמחבר בסי' קי"ט ביו"ד פ' כהרמב"ם אכן הש"ך בסי' ב' ס"ק כ' ובסי' קי"ט ס"ק ח"י ובסי' קכ"ז ס"ק י"ט מסיק דכל זה בחשוד לבד אבל במומר כלומר שהוא מועד לכך ופי' הפמ"ג סי' ב' דהיינו שעבר על עבר' ג' פעמים לכ"ע אינו נאמן אפי' בשל אחרים ושוב לא דנו ולא מעידו וא"כ הרב הנ"ל שעבר על אסור של כמה רבני' הגאוני' ואכל משחיטת שטק"וו ושימש שם ברבנות ודאי אסור הנ"ל חמיר יותר מאיסורו של הרב א' וכיון שחשוד בזה אין בידו לאסרו כל זמן שאינו מברר לפני ב"ד שיש על השו"ב פסול שראוי' לאסור שחו"ב וכיון שאוכל משחיטתו א"כ עכ"ח הודה שאין עליו פסול שראוי' לאסרו ורק מכחו של רב מרא דאתרי' וכבר נתבאר שאין ראוי' להיות דיין בדבר זה כיון די"א שנים עבר על אסור הנ"ל אם כן נעשה מועד לכך ולדברי הש"ך אין דנו ולא מעידו כנ"ל, והנה עד כאן דברתי בסתמ' אכן דילמ' הרב קבל עליו תקוני תשוב' כמ"ש בסי' קי"ט ובח"מ סי' ל"ד והי' מציע דברי' לפני בד"צ שבפני' קבל ד"ח ותקוני תשובה ואין לך דבר עומד בפני תשוב' ע"כ לענ"ד יציע' הדבר לפני בד"צ ובל"ס בעיר נעוויארק ישנ' רבנים גדולים צדיקים יש בו לדון בענין זה ובלא"ה נוהגין בק"ק יראים אם יש להרב על השו"ב דבר ואינו מברר דברי' מהו, מציעי' ומעריכי' בפני ב"ד של ג' כהנ"ל וכאשר יאמרו כן יקום ע"ד שני דברי' הנ"ל, הנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווונקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה