לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ג
ב"ה מאד יצ"ו אור ליום ג' ו' דחנוכה א' דר"ח תער"ג לפ"ק.
שוכ"ט על כבוד הרב החו"ב יו"ש כש"ת מו"ה מנחם מענדל פריימאנן נ"י ביישוב ערזשעבעטנואראש. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי ועיינתי ועמדתי כמרעיד ומשתומם היש קהל ישראל לעמוד בשו' כזה והנה מעכ"ת כתב עליו כמו י' ערעורים מעתה כעת הזאת וכמוה' דברים מקדמת דנא ואין לחפש ולדקדק על כל הנאמרים רק על עקרי דברים מה שנוגע לכשרות השו"ב, א' אשר העיד עליו מ"ץ שמצא סכינו מלא פגימות וחריצים וצווח עלי' ככרוכי' והוא השו"ב חלק מהבהמה לישראלי' ושוב העיד עליו עד א' שמצא סכינו פגומה ואמר לו שלא ישחוט בסכין זה והוא בדוקא שחט בסכין הנ"ל והנה במהרי"ק הביא' בפרמ"ג ס"ק מ"א דעד א' מהימן לפסול השו"ב אם בלא"ה נראי' עליו קלות וכן פסק בדברי חיים ח"א סעי' ב' וסעי' ז' דסגי בעד א' וכן דעת השערי צדק בסי' ו' עיי"ש. וכן הביא בס' דרכי תשובה בסי' א' ס"ק רנ"ב עוד כמה אחרונים שפסקו כן וכש"כ בנדון זה ישנו ב' עדים ואם כי יש לדון משום עדות מיוחדת גם בזה פסקו באחרונים דמהני לפסול השו"ב וא"כ באיש זה אשר כמה קלות וקולות נראים ממנו פשיטא ופשיטא דאין לסמוך על השו"ב הנ"ל. ב) מה שמסר בחור א' ע"י בנו עיין ברמ"א ח"מ סי' שפ"ח בסופה דאם השליח מוחזק בכך חייב המשלח ויש לו דין מסור וא"כ גם בנו בכלל זה דהוה כמו חזקה דדרך הבן לשמוע לאביו ואם כי אסור כמ"ש איש או"א תיראו ואת שבתותי וגו' מ"מ ידעינן כי כן דרך בנים בפרט מה שרואים בקלות בניהם ילמדו ממנו עיין בחת"ס ח"מ סי' קפ"ה דבדיני מסור אין לדון משום אישלד"ע דכל גרמי וגרמי הוה כמוסר עצמ' ורוב מוסרים אינם מוסרים לשופט עצמה רק לשליח ושליח שלוחם כידוע וגם כי הלך בערכאות לקבלנא ע"ד אמירת קדיש ונעשה חלולים ועיי' בח"מ סי' כ"ו כמה עברה גדולה לקבול אצל ערכאות דהוה כמרים יד בתוה"ק ומייקיר' וכש"כ בדבר כזה דאין להם שום יד בהלכות הנ"ל ושם הלכה דדינא ג"כ כמסור והא בסי' ב' ביו"ד מחלוקת הפוסקים אם שחיטת מסור כשר ורוב הפוסקים מחמירים ואוסרים שחיטתו. ב) רגיל לקנות ע"י נכרי ביום הש"ק שהוא בשבת וכן הורה לאחרים והא מבואר באו"ח במג"א סי' ש"ב שאסור אפי' בסתמא וכמה אחרונים פסלו שחיטת מחלל ש"ק אפי באסורי דרבנן. ד) מעידים ששחט בשכרותו בעת שלא ידע מימינו לשמאלו וידוע כי שחיטתו אסורה. ה) מעיז פנים להורות או"ה אם אפי' הש"ע אינו בידו רק ס' חכ"א ופשיטא שאינה מגיע לההוראה כנראה מכמה הלכות שהורה כי לא ידע מה שאומרים חכז"ל תלמיד שלא הגיע להוראה רבים חללים הפילו וביו"ד סי' רמ"ב מבואר דינא דנקרא שוטה רשע וגס רוח וגם כי במדינתינו התקנה לקבל התרה מג' רבנים ומי סמכו למורה הוראה וכש"כ מאשר אחרי שהב"ד אסרו עליו ההוראה ועבר על דבריהם וכי יש תקנה למכשולותיו ועיין בחת"ס ח"מ סי' קס"ב, ו) מגיה וכותב לתקן ס"ת מאחרי שלא ידע שום הלכה מהלכות כתיבת סת"ם. והנה עוד הביא מעכ"ת כמה קלות ומכשולות שע"י והנה לענ"ד לא אדע שום תיקן לעמוד עם שו"ב הנ"ל אפי' מה שכתב שלא ילך לבית מטבחיים לבדו רק עם עע"ג וגם בבדיקת סכין אינה יודע אם ינצלו בני הקהל' ממכשולים של הנ"ל כי מי בקי ומי יטריח לבדוק אחריו בכל צד וצדדי צדדים כי מי ששנה בעברה כ"כ נעשה לו כהיתר כיון דדש בי' טובא ותמי' בעיני וכי אין איש בארץ ההיא לעמוד בפרץ ולהרים המכשול מבין העם וצריכים אנו לחוס ולרחם על נפשותינו ונפשות ב"י כמ"ש בת' דברי חיים בדברים כנ"ל עיי"ש. ופשיטא דהשו"ב ומה שהור' באו"ה ה"ה כלא הי' והכלים צריכים הגעלה וכש"כ משו"ב ותו אין בידי ומשמים ירחמו וגו' והנני מסיים בכל חתוני ברכות ידידי דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: