אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן נא

סימן נ

להרב הגאון המפורסים וכו' מו"ה שאול ראזענבערג נ"י אבדק"ק ראצפערטא יצ"ו. אחדש"ה ע"ד אשר ענותנותו הרבני ע"ד האוהל שנבנה על קבר צדיק ונתקלקל הגג עד כי גשמים מזלפי' וצריך לתקן גג חדש ולהסיר הישן אם מותר להשתמש להדיוט לדבר רשות, והביא הדרגנ"י דברי מרן חת"ס מ"ש בח"ו סי' ט' שהשיב בפשיטות כיון דילפינן דמת אסור בהנאה, מע"ז ובית שנבנה לע"ז ג"כ אסור ע"כ דעתו כי חומר' בית עלמן דומי' דידי' ג"כ אסור בהנאה ודבריו סותרים במ"ש בחיו"ד סי' של"ה שהשיב להתירא עפי"ד תשו' הרשב"א כידוע, והדר"ג מפשט לי' להורות כמ"ש בחיו"ד דהוא אחרונה ואפשר לתרץ קצת הסתירה דשם בח"ו אשר הי' לדון ע"ד הכסף שהתנדבו לחומת ביה"ק שאינו דומה למתנדבי' לביהכ"נ וביהמ"ד שהוא פשוט לכל כי ביד טו"ה לשנותן אפי' למשתי בי' שכרא כמ"ש במס' מגילה והוא ידוע לכל ומעשים בכל יום ויום ודאי אסיק אדעתי' אבל בענין חומת ביה"ק ניהו דדעת הרשב"א דלב ב"ד מתנה עלי' זהו בודאי לאו כ"ע דינא גמירי כמ"ש בכ"מ ולא ע"מ כן נדר ושם ביו"ד קאי על מה שלפני הח"ק חומת ביה"ק כמ"ש פסקינן כהלכה מדברי תשו' הרשב"א כיו"ב מצינו סברות הנ"ל, ובאמת מה שפשוט בעיני מרן חת"ס דמשמשי מת אסורין מה"ת כמת ס"ל דילפותא גמורה הוא ולא הביא כלל תשו' מהרשד"ם סי' ר' אשר דעתו דניהו דמת עצמו אסור בהנאה מה"ת אבל משמשי' דיש ילפו לי' מע"ע ויש דילפי מע"ז זה אינו רק אסמכתא בעלמא ומדרבנן והביא' ג"כ בתשובה הנפלאה וארוכה מהגאון מהר"א אפענהיים ז"ל נדפס בס' שו"ת חו"י, וג"כ פשיטא לי' דהוא מדרב' וספיק' לקולא, ובת' יעב"ץ סי' מ"א האריך לומר דמת עצמו ג"כ ילפותא דידי' אסמכתא, ומאז הוי קשי' לענ"ד במה דאמרי' שם בסנהדרין וכן במס' מנחות דהוי כתנאי ת"ק ורשב"ג דס"ל דעור של תפילין צריכין עיבוד לשמה ומחלוקת רש"י ותוס' אי רשב"ג ס"ל הזמנה מילתא או לאו מילתא ותלי' נמי בתכלת אי בעי צביעה לשמה וכי כל הני מדרב' הא בפ"ק דסוכה גבי סוכה ישנה ילפינן דציצית בעינן לשמה ודרשינן מקרא דלך לשם חובך, עכ"פ מת עצמו לפי"ז לכ"ע אסבה"נ מה"ת והנה בנדון זה באהל על הקבר אשר הדר"ג מביא ראי' ממס' ברכות י"ח בהאי חסיד שהקניטתו אשתו בר"ה ויצא לביה"ק והק' עלי' האיך עשה כזה כמ"ש ג"כ בחת"ס דהא אסבה"נ וגם הלן בביה"ק בכלל מ"ש, ע"כ דעת הדר"ג דהי' באהל שעל הקבר והי' מיועד לתפלה ולעסוק בתורה כמו ביהמ"ד והרי מותר לת"ח לאכול ולשתות בביהמ"ד כמ"ש באו"ח סי' קנ"א, ויש לעיין מדברי תוס' ב"ק ט"ז ע"ב בחזקי' המלך ע"ה שהושיבו ישיבה על קברו ופי' דלא על קברו ממש אלא ברחוק ד' אמות מהקבר דליכא לועג לרש וכן קיי"ל ביו"ד סי' שס"ז, וצ"ל דהבנין הי' רחבת ידים והי' מקום ללון חוץ לד' אמות אבל באהל שעושים בזה"ז הוא מקום קצר להכיל ע"כ קשה לומר שמיוחד ללמוד שם לבד ע"י מחיצה כמ"ש בסי' הנ"ל, והנה לע"ד ראי' מפורשת ממס' עירובין ר"פ כיצד מעברין דף נ"ה בברייתא תניא נפשות וקבר שיש בהם בית דירה ושם בתוס' דצריך רק ראוי לדירה אם כי אינו דר באהל הנ"ל ומשם מודדין התחומין שהם מעבורה של עיר ע"כ צריך שיהא ראוי לדירה, וא"כ אם נימא דאהל שהוא על הקבר הוא בכלל איסה"נ כמו קבר עצמו האיך הוא ראוי לדירה, ורש"י פי' נפש הוא בנין על הקבר ואם כי פי' דהוא לשמירת הקבר מ"מ להיות דירתו שם הנאה גמורה הוא כמ"ש במס' ערכין דף כ"א בהקדיש המשכיר ביתו השוכר היכי דייר בי' במעילה קאי א"וו כנ"ל. והנה בת' יד יצחק ח"ג סי' מ"ט ג"כ התיר לעשות אהל על קברי נפלים דאין קצוות תחתי האהל של עץ על הקברים עצמן ומשמע בהדי' דעל הקברים שבתוך האהל אין חששא, ועוד שם ע"ד האבן מצבה שיש מחלוקת ברמ"א סי' שס"ד וטעם המחמירי' דעשוי למת והמתירי' ס"ל דהוי ג"כ לחיים כמ"ש שם וכ' עד"ז דבזה"ז ידוע דהעיקר בעבור החיים להשתטח על קבר אבות וצדיקים לומר תפלות ותחנונים, וא"כ כש"כ וק"ו באהל שעל קברי צדיקים וכמ"ש הדר"ג ג"כ ואם עוד מורה הוראה מובהק יסכים אתנו הנני כשיבא למכשורא להתירא, והנני לסיים בברכה ונזכה עם כל אחב"י במהרה לקיום הנביאה יקוצו וירננו וגו' כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה