לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מ
להרב העורך קונטרס תל תלפיות נ"י. אחדש"ה הנה ע"ד מ"ש בתשובה הגה"צ אבדק"ק סאטמאר ז"ל בהנמצא בכל חומשים סדר "קאפיטל" דהוא ג"כ הלל"מ יען שנתקבל בכל ישראל ומביא ראי' ממס' נדרים דף כ"ז ודאי אינו מוכח דהפסוקים ודאי מורים רק כפשוטו וכמ"ש ג"כ במס' מגילה דף ג' ובמס' קידושין דקורא נמי פסוקים כמשמעו והנה לענין פרשה פתוחה וסתומה אי' בתוס' מנחות דף ל"ב שמצא ר"ת בסדר קדמונים עוד פ' שלישית והוא פ' סדורה ותמונתה שכותב עד חצי השיטה ומניח שארית השיטה ומתחיל בשיטה שאחרי' שם נגד מקום שסיים שיטה שלפני' והביאו הטור סי' ער"ה וכתב עד"ז כיון דפ' זו לא נזכרה בש"ס דידן ולא בירושלמי אם שינה כשר ופליגו בזה הב"ח והטו"ז ובתשו' רמ"ע סי' ק"ו דהב"ח ס"ל דממה שכ' הטור אם שינה כשר משמע דאם עשה פ' סדורה כמ"ש בתמונתה ודאי כשר א"כ עכ"ח הטור חולק על הרמב"ם שמונה בפ"י מהל' ס"ת בין דברים הפוסלים ס"ת היינו אם הניח פנוי' וריוח בשיטה במקום שאין פרשה כלל וכיון דפ' סדורה לא נזכר בש"ס לדעת הרמב"ם פסול והט"ז ס"ל דגם הקדמונים ג"כ דעתן לעשות פ' סדורה במקום שיש בלא"ה פרשה ורק בא ללמדנו אם לא כתב בתמונתה של ס' קדמונים כשר היינו אם שינה, ובתשו' רמ"ע הוסיף לומר דעכ"ח מ"ש סדור קדמונים אין הכוונה לעשות כן דא"כ פסול לדעת הרמב"ם אלא אדרבה כוונתו להיפוך להראות לנו תמונת סדורה שלא לעשות כן. וע' בשו"ת מרן חת"ס חיו"ד סי' רס"א שהביא בשם רבו מרן הגאון מהרנ"א זצוק"ל שהעיד שראה בליווארכא תנ"ך שהי' מצוינים שם פתוחות וסתומות ובכמ"ק גם סדורה ועכ"ח מוכח מזה דלא כתשו' הנ"ל. ומעתה לענ"ד י"ל כמו כן לענין הקאפיטל כיון דלא הוזכרה בש"ס שום רמז מזה א"א לומר לעשות איזה הפסק דאז פסול לדעת הרמב"ם והא כל האחרונים בספרי הפוסקים בכתיב' סו"מ כתבו דעיקר כדעת הרמב"ם שהגיה ספרו וכתבו כדעת בן אשר שנתקבלו בכל אה"ק ותפוצות ישראל וכמ"ש במנחת ש"י כידוע וע' בקה"ס סי' ט"ו ובלשכות סי' ט"ז וכן בס' בני יונה עם דע"ק מקדש מעט וגדולי הקדש בהל' ס"ת סי' ער"ה הנ"ל, וא"כ אפשר כי הקאפיטלן אינן רק למנין הפסוקים כמ"ש בחומשים ועתה בא לידי חומש התורה עם מסורה גדולה וקטנה עם פי' מרן מהרא"וו זצ"ל ונקרא אדרת אלי' ועפ"י מנחת ש"י ומכירת שלמה ומנחת כליל והוא פי' סובב ע"ד המסורה עפ"י רבינו רמ"ה ואור תורה ונראה שהוא מדויק ביותר עוז וראיתי חידוש כי הפסוקים אינן מרומזים עפ"י סדר הא"ב רק ה' ה' כלומר ה' יו"ד ט"ו וכן עד סופו והפרשיות של מנין הנקרואים כמו שלישי ורביעי חמישי עד שביעי אינם מרומזים ולא נרשמים כלל והקאפיטלן הן מן הצד מרומזים כסדר ובסוף חומש בראשית מונה להפסוקים כמ"כ מנין פתוחות וסתומות וגם סדרי' נראה מזה ג"כ דנתכוון על פ' סדורות ושוב מונה הפרקים ג"כ ובזה ודאי כוונתו על מה שנקרא קאפיטל, ובמס' ברכות דף י' קורא לקאפיטל תהלים פרשיות ואפשר דלא ילפינן מדברי קבלה לתורה, והנה חמוש הנ"ל נדפס בשנת תקס"ד עפ"י מצות רב גדול אב"ד דק"ק דבארנא ומדכיון לרשום הפרקים נראה מדעתו דלא ס"ל כמ"ש בתל תלפיות רק הוי כמו פ' סדורה קבלה מקדמונים אלא שאינו לענין שום הלכה וחלילה לעשות הפסק או ריוח יותר וכמו בין תיבה לתיבה במקום שאינו פרשה לא פתוחה ולא סתומה וק"ו הוא מפרשה סדורה שמצאו ר"ת בסדור קדמונים ובכל זאת הסכימו כל הפוסקים רו"א שלא ליתן ריוח במקום שאינה פרשה לא פתוחה ולא סתומה כמ"ש הטור כיון שלא נזכר בש"ס כלל, ולדעת הרמב"ם (שהסכימו כמעט כל הפוסקים אחרוני' לעשות כדבריו בכתיבת ס"ת) אם נותן ריוח במקום שאין פ"פ ולא פ"ס פסול כש"כ הפרקים מה שנקראים קאפיטל דלא נזכר כלל גם בתקוני קדמונים ועכ"פ אינו בכלל מ"ש במס' נדרים פסוקים הלל"מ דאינן נקראים פסוקים אלא פרקים שכולל כמה וכמה פסוקים וכמו פרקים שבש"ס דפרק א' כולל כמה משניות כנלע"ד. וידידי הרב הגאון דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו אמר לי כי כמדומה אשר בס' שד"ח האריך בענין זה וחלק זה אינו נמצא כאן ע"כ יעיין כת"ה בס' זה אולי ימצא בקשתו בשלימות ועד זמן ההוא לענ"ד לא ידפיס תשובה הנ"ל עד אשר ימצא בס' הנ"ל איזה הכרעה והלא יש מקום לדפוס בהשמטות ואם לא ימצא דבר מכריע לענ"ד ידפיסה עם מ"ש בת"ת ובמה שכתבתי לענ"ד בגליון זה כמובן והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: