לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לט
להרב הה"ג בנש"ק וכו' מו"ה שמואל גראס נ"י אבד"ק ריטשע והגליל יצ"ו. (כעת אבד"ק בערבעשט). יק"מ בא לידי והנה בעובדא שנולד בן זכר למז"ט ביום ב' שעה 5 מינוטין 50 ודאי ספק העצום שהי' יום מעונן וא"א לחזות בכוכבים ולא בביאת השמש, אך מ"ש שיש בידו לוח מוויען שהי' שקיעת החמה 5,56 ובקאלענ- דער שהשקה"ח ביום ב' 5,60 והנה מעיר וויען אין ראי' שהוא לצד מזרח במעלות הרבה כידוע הלא יראה כת"ה בתשו' מרן חת"ס או"ח סי' פ' שהביא ג"כ כת"ה שהי' לילה 5 מינוט קודם שעה 9 בכ"ח סיון ובגליל זה אפי' ביום ארוך לפני תקופת תמוז אינו מגיע אפי' לחצי שעה קודם 9 כאשר נסתי כ"פ ואפי' עיר פעסט משתנה כאן להקדים זמן לילה ערך 9 מינוטין והכל הולך למקום א' משום שהוא יותר לצד מזרח מגלילות אלו. והנה יש בידי לוח מהרבני מוה' חיים ווייס נ"י שחבר בענין זה רמוזי' הזמנים ואני בחרתי בלוח שחבר על שנת תרס"ט כי נסתי כמה חדשים וראיתי כי סמכי' ורמזי' מכוונים ויען כי עפ"י חדשי השנה א"א לכוון הזמן לענין עש"ק או מוש"ק וכן כל דבר שמצוותו ביום כ"כ אני מצרף החשבון לימים לפי מספר ימות החמה דהיינו מספרם למשל כי ביום עש"ק של פרשה זו (ויקהל) איזה יום שיהי' לפי מספר ימות החמה שאינו משתנה רק יום א' בכמה שנים כידוע ולהנ"ל אני קובע זמן הדלקת נרות בעש"ק רק שאני מקדים כמה וכמה מינוט מפני חומר ש"ק כנהוג אשר בטח בנצוצי החמה עוד בהרים על הארץ ה"ה קודם שקיעה"ח, והנה הסתכלתי בלוח הנ"ל יום ב' פ' ויקהל (שהי' ביום 16, Marc למספרם) הי' זמן לילה ה"ה צה"כ, 6,19 ושקיעה"ח 5,34 והיינו עיר פעסט ומחוז מישקאלץ לדבריו 9 מינוט קודם אז הי' לילה כאן 6,10 ושקעה"ח 5,25 ומעתה אם נחשוב ג' רביעי מיל טו"ב מינוט כמ"ש החת"ס לפי"ד הח"י הי' מתחיל ביה"ש 5,53 כך הי' אם דנין בק"ק כאן, ומקום כת"ה הוא כנראה יותר נוטה לצפון אפשר שקדים ומחשיך והלילה קדים וממילא ג' רביעי מיל ג"כ קדים א"כ בזמן 5,50 ג"כ אפשר שהוא ביה"ש אם כי בס' מנחת כהן במאמר מבא השמש דחה סברא זו וגם דחה הסברא לומר דרק בא"י ובבל נאמרו שיעורי' אלו אלא סתם נאמרו בכל זמן ובכל רוחב ואורך קו המדינות, והנה דעת הגר"א בסי' רס"ב סק"ט אינו כן ואדרבה בטח בעיניו שרק בא"י ובבל נאמרו שיעורי' אלו כידוע כי תמן היום אינו מאריך כ"כ בימי הקיץ וגם בחורף אינו מתקצר וכי מה נעשה למדינת רוסיא בגליל פעטערסבורג בימי הקיץ הלילה כמו ג' או ב' שעות וכי אינו משתנה הזמן באלו שיעורי' וגם מתרץ קושי' להתוס' בסתיר' ממס' פסחים דאמרו דד' מיל משקיעה"ח עד צה"כ ובמס' שבת פ' ב"מ נאמר ג' חלקי מיל או חצי מיל דשם במס' פסחים איירי בלילה גמור יציאת כל הכוכבים ע"כ ציין שם בסי' רס"ו במוסגר כי דעת הגר"א כדעת הגאונים דמזמן שקיעה מתחיל ביה"ש וכדעת בעל העיטור שהביא הש"ך שם וגם כי תופי' כל החולקים דהיינו במג"א סי' של"א משום דאנו עושי' מלאכה קרוב להני ג' חלקי מיל וכן בחת"ס סי' פ' הנ"ל וכתב המג"א דמשו"ה החמיר הרדב"ז גם לענין מילה דמקדימין לקבלת שבת במקומו, והנה כאן ג"כ מקדימין לקבלת שבת ובתחילת השקיעה כמעט כל הקהילה בבהכ"נ וכבר הדליקו נרות לכבוד ש"ק והחניות כבר סגורי' וכש"כ שפורשי' ממלאכה ובפרט כי במנחת כהן ג"כ חזר ושנה כ"פ במאמר א' ומאמר ב' דהכל נאמר למי שבקי היטב לשער זמן ביה"ש יש לעשות כדעת ר"ת וגם לענין מילה כתב אם יש יום מעונן ישערו ביום שלאחריו ואם יש איזהו ספק יש למול ביום שלאחריו, ועוד כתב שאין מעמיד דעתו אך ורק אם יסכימו חכמי ישראל אלמא שלא החליט דעתו בבטח, וביום אתמול אחרי ששקעה החמה כמו ד' מינוט שאלתי למי שיש לו מורה שעות בכוון השיב כמו איזה מינוט סמוך לשעה 6 כמו 5 מינוט א"כ בגליל ריטשע אפשר כי כבר הי' כמו ג' רביעי מיל כצה"כ וגם כי מ"ש בס' מ"כ שאין כ"כ חששא בהאי זמנ' דהא פסק רמ"א בסי' רס"ב כי בתוך זמנו קודם יום ח' יצא בדיעבד ואי"צ להטיף דם ברית והנה כ"כ הרמ"א אבל הש"ך וטו"ז הא חולקים בהדיא דצריך להטיף ד"ב רק שאין זה דוחה שבת וכן פסק בשאג"א דאפי' בדיעבד לא יצא אלא דלסברתו א"צ להטיף ד"ב דלפי הזמן אשר במקומו וכמ"ש בהגר"א. וע"ד הבאהן אוה"ר נאמר לי כי מאחרים הזמן ויש להתודע באיזה זמן יש לילה לפי מורה שעות שלהם ואם יש בתוך זמן ההוא ג' רביעי מיל ודאי יש להמתין עד יום ג' בפרט דיש די סמיכה ע"ד הגאונים וכמ"ש בס' אות חיים ושלום ובת' מנחת אלעזר כי כן דעת התניא וכבר נאמר דלפי ראות עיני' במקומ' ואם יש אפי' ספק ביה"ש כמ"ש המג"א לענין שבת והה"ד במילה וכמ"ש בתשו' חת"ס דעיקר מצוה ביום ח' דרמי' עלי' זהו דוחה שבת דלהיות נמול למ"ד דמילה ע"י נכרי כשר למה דוחה שבת יעשה ע"י גוי אלא עכ"ח דרק לענין שיהי' נמול מהני מילת נכרי אבל המצוה דרמי' עלי' דאב נכרי לאו בר מצוה הוא וע"כ צריך להחמיר אפי' בס' ביה"ש כנלענ"ד ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: