לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לו
להרב הגדול חו"ב מו"ה ישראל לעבאוויטש נ"י מו"צ דק"ק ק' קאראש יצ"ו. הנה באתי ע"ד איש אשר קבל ע"ע שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין רק ביומא דפגרא ומטעמי' דתשובה ויען כי אין בריאותו ע"נ אם מותר ברוטב של בשר והבאת דברי ש"ע יו"ד סי' רי"ו וסי' רי"ז דפ' המחבר דמותר ברוטב ובש"ך בשם מהרש"ל דהא מדינא אסור דהלך אחר לשון ב"א וכתבת דבזה"ז אין א' שיקרא לרוטב בשר. והנה במג"א סי' תקנ"א ס"ק כ"ט הביא ראי' מדברי ש"ך הנ"ל לאסור ג"כ בט' ימים בחדש מ"א דהוה ג"כ כמו נדר דמנהג כמו נדרים כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד ולטעמיך יהי' מותר בזה"ז גם בט' ימים כאשר באמת בט"ז מתיר ועכ"ז נהיגי עלמא בזה"ז לאסור, ועיין בתשו' נוב"י מהדו"ת סי' רי"ב שהביא דברי מג"א לפסק הלכה, ולענ"ד דמהרש"ל קאי שם מ"ש בדברי המחבר קופה דג"כ מותר כפירשו קצת מפרשי ראשונים דזהו דק דק של בשר שיורד לשולי הקדרה ובזמן הש"ס לא הי' קורין זה בשר שאינה רק כי שלים וזה ודאי בזה"ז קורין אותה בשר וכן ברוטב כמעט אין רוטב אשר טובה וחזקה היא שלא ימצא בתערובת' דקות בשר לזה נתכוון המהרש"ל ואפשר אם גם יסנן הרוטב שלא ישאר דקות הנ"ל לא חלקו שלא יבא להתיר חתיכת בשר ממש כיון שנקרא דקות הנ"ל בשר ונראה כרוטב כמובן, ועוד דהא במג"א עוד טעם לאסור משום דרגילי להזכיר בנדר לשון אכילה ובזה מדינא אסור כמ"ש בגמ' דרק בקונם עליו בשר אבל אם הזכיר טועם או אוכל אסור גם היוצא ממנו וע"כ פסקו התוס' וברא"ש וכן בש"ע דאם הזכיר בנדר לשון אכילה אסור מדינא, וזה האיש שקבל עליו ודאי בדעתו הי' בלשון שלא יאכל וקצת ראי' לאסור דהא בסעודה ראשונה לאחר התענית ת"ב אפי' בנדחה אסור בבשר ויין כמ"ש בסי' תקנ"ח ומטעם זה כתבו שלא לשחוט בת"ב והא אפשר דישחוט משום הרוטב והא אם ת"ב נדחה ליכא טעמים לאסור רק משום חומר התענית של תשובה כמ"ש ברמ"א ובט"ז ומג"א וכמ"ש ברמ"א יו"ד סי' קפ"ה דבתענית של תשובה אסור לאכול בשר ולשתות בלילה ועיי' ביש"ש פ"ו מס' חולין דאוסר ב' לילות היינו שלפניו ולאחריו ע"כ אין בידי להתיר רק עפ"י היתר נדרים שמתחרט על שנהג' לשם נדר ע"י חלישות כחו ואם הי' ידע שיתחרט הי' אומר בלי נדר ואח"כ אם יתנהג שלא לאכול בשר יאמר בפירוש שמנהג זה אינו לשם נדר אלא הוא בלא נדר כמ"ש הפוסקים האחרונים עצה זו. ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: