לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לה
להרבני הנגיד החריף ובקי עצום יו"ש וכו' כש"ת מו"ה עקיבא בלויא נ"י בק"ק קראסנא יצ"ו. ע"ד שאלתו בנידון אשה שנדרה להתענות בעת צרת בעלה שהי' בחולי מסוכנת בכל שבוע ושבוע ביום ה' וקשה עלי' התענית כי חלושה במזגה והא בזה היא ומע"כ בפנים לידע אם הוא לצורך גדול כמ"ש הרמ"א בסי' רכ"ח סעי' מ"ה דומי' דנדר ע"ד רבים ועיי' בחת"ס יו"ד סי' י', והנה הש"ך ס"ק ק"ו הביא בשם הב"ח דאם ע"י התענית מתבטל מלימודו הוי צורך גדול להתיר נדרו ואם כי אשה לאו בת תורה היא מ"מ הא עכ"פ מחויבת ללמוד דינים השייכים לאשה כמ"ש הרמ"א בסי' רמ"ו, ואם עוסקת בהנ"ל וע"י תענית מתבטלת מלימוד הנ"ל י"ל דהוי לצורך גדול, או שמסייעת לבעלה בעסק תורה וע"י תענית אין בידה לטרוח בסיוע הנ"ל, והנה גם הבעל צריך להתיר כי החריש לה זמנים טובא והוה כהקם כמ"ש הרמ"א סי' רל"ד סעי' כ"ג דאפשר דהסכים בלשון הקם עכ"פ לכתחילה יעשה כן, וע"ד אשר נדרה בגדי' לבהכ"נ ידוע שהוא מחלוקת ישינה כי המח' פוסק בסי' קנ"ג דאין לעשות תשמישי קדושה ממעילים של הדיוט ובתשו' חו"י סי' קס"א מיקל בזה וכן בעט"ז ועכ"פ טוב לשנות הבגד ע"י חיתוך ותפירה כמובן. ב) ע"ד הזריעה לפני הפסח ידוע לפניו מ"ש בשו"ת מרן חת"ס סי' ק"ד וכן בשו"ת מהר"ם שיק סי' קצ"ו, ובשו"ת מהרי"א סי' ק' העיר הג' בעהמ"ס בן אורי וכן המהרי"א בשם הגאון מהר"א אבד"ק רייץ ז"ל מברייתא פ"ו דשמחות דלכתחילה אין זורעין לפני הפסח ולאחה"פ מותר א"כ הלכה פסוקה הוא שצריך למכרו וראיתי מ"ש בשו"ת מהר"ם שיק סי' ר"ח וסי' ר"ט עם הגאון מהר"י עטלינגער ע"ד מרן חת"ס מ"ש דהגידולין אסורין דהא הוי זוז"ג והמהר"ם שיק הביא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בזה בהל' נדרים דלהרמב"ם הוי ספיקא בגידולין ומשום דהוי זוז"ג כמ"ש הראב"ד שם מגמ' ע"ז דף מ"ט דבנוטע אגוז של ערלה הפירות מותרין מה"ט ותי' דשאני נדרים דהוי דשיל"מ ול"ב ע"כ גם זוז"ג אסור והה"ד לענין חמץ דל"ב וחידוש בעיני שלא הביא דברי התוס' בע"ז שם דאגוז עם הקרקע אינו זוז"ג כיון דאין פעולתן שוה ואינן מענין אחד עיי"ש והפירוש שאם נטע וכו' היינו שהרכיב הנטיעה וא"כ מפני מה לא נימא דס"ל להרמב"ם כשי' התוס' אלא שבסי' רצ"ד פסק הטור והש"ע כפירשיז"ל בפשיטות וכן בב"י בשם הרמב"ם ועכ"ח צ"ל כד' המהרמשי"ק ובאמת י"ל דשאני נדרים דגם גרם אסור וכן נראה מכמ"ק כגון ויתור דהיינו לעמוד בחצרו של המודר וכן הראו לי באיזה ספר ואינו נזכר לפני שם הס' ומעכ"ת ברב בקיאתו ימצא מקומו איו. ג) וע"ד השאלה בענין מילה כעת אין בידי לטייל עמו בארוכה רק נתתי להעתיק מה שהשבתי כיו"ב ועיי' בת' בנין ציון סי' פ"ו שהיקל בכיו"ב. אלא דשם נראה דעתו עיקר דעטרה מיקרי מהחוט המקיף עד סוף האבר ולא הביא כלל דברי הבכו"ש, מ"מ מ"ש כת"ה דל"ש כאן רוב מצויין כו' כיון דריעותא לפנינו ע' ביו"ד סי' א' גבי שו"ב שנמצא אינו יודע בש"ך שם ועיי' בחוו"ד סי' נ' דלאו בכל ריעותא נפסד הרוב ובפרט דהא יש לתלות שכן דרך שיחזור העור וצומח כמ"ש ג"כ בבנין ציון שכן העיד לפניו מוהל מומחה כי כ"פ יארע כך אם כי בבירור שנתגלה העטרה כראוי בשעת מילה והוא משום חסרון זריזות המילדת ונשים שע"י שממשמשי' ברטייות ואספלות אינ' משמרת הסמרטוטין שנותנים על המילה להחזיק העור הפריעה במקומו שעמד וכיון דיש לתלות גם בנמצא ריעותא תולין כמ"ש בכ"מ ומ"מ משבח אני המוהלים שמשתמסי' ע"י צבת (צווענג"ל) שבידן לחתוך הערלה כולה בלא פחד ליגע בגיד כי רק עי"כ עושין חיתוך קטן, [וע' בס' אות שלום עה"כ מילה בסי' רס"ד ס"ק י"א אות ח'] וע' בס' ברית אבות שאין ראי' מדברי מרן חת"ס דסגי בהסרת הערלה ממקומו לבד אלא די"ל דשניהם צריכי' ואין בידי להאריך עוד כי בימים אלו ימים של צער רבים צעקת בנ"י מבקשי' רחמים מאבינו שבשמים. והנני לסיים בברכות רב שלומים. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: