אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן לד

סימן לג

להרב הה"ג כש"ת מו"ה זאב צבי הכהן קליין נ"י רב דקהל "עדת ישראל" בערלין יצ"ו. ע"ד הנשאל במי שאמו חלתה ונדר באם תקום מחליה יתן כך וכך לכתיבת ס"ת ועתה ברצונו להשיא בת יתומה בסך הנ"ל אי שפיר למעבד הכי דמוכרין ס"ת להשיא בת יתומה כמ"ש בב"ש רס"י א' וכן הוכיח בס' קרבן נתנאל על הרא"ש במס' מגילה דף כ"ז מלשון הגמ' דקאמר משום מצות לשבת יצרה ולא קאמר משום מצות פ"ו אלא כוונת הגמ' והרא"ש אפי' לבת יתומה דלא מחייבת בפ"ו רק מצות לשבת יצרה כמ"ש בתוס' מס' גיטין ובכ"מ. והנה כיו"ב ראיתי בס' בית דוד סי' ר"ג דעמד בזה אפי' שלא במקום צרה רק בנודר סתם וסיים די"ל דמ"מ האי גזירת נדר ודעתו לדור כתיבת ס"ת או די"ל דכמו דאמרינן בנדר מתנה דיכול לומר כאלו התקבלתי ה"נ השי"ת מסכים וכאלו כביכול קבלה וסיים בצ"ע, אלמא דלא ברירא לי', ומעיקרא אמרתי דנימא הפוכי מטרת' ל"ל כתוב ודו"ק אלא דשם אי' דאם יש איזה חילוק אפי' כ"ש אין כאן הפוכי מטרת' וא"כ ה"נ דאפי' יכתוב ס"ת שוב בבא לפנינו נשואת יתומה צריך למכור הס"ת, אלא דה"נ יש חילוק דשאני למכור דיהי' המצוה לאיש הקונה ניהו דהוי כחוטף מצוה מן השוק כמ"ש במס' מנחות דף ל"ו וכן קיי"ל ביו"ד סי' ע"ר מ"מ עביד מצוה ולשי' רש"י מצוה קעביד ויוצא בו וכן פסק הגר"א אבל בנידון זה לא תתקיים מצוה ס"ת כלל וכלל לא, ועוד יש חילוק דהא קיי"ל בסי' ע"ר דאם יש לו מה למכור מנכסיו אין מוכרין הס"ת ע"כ הדבר בצ"ע כמ"ש בס' בית דוד הנ"ל, וכן משמע מדברי מג"א סי' קנ"ג דדוקא מוכרין. ומ"ש כת"ה מדברי חת"ס חיו"ד סי' רמ"ד היינו בשינוי ע"י ציבור וז' טה"ע ולחלק יצא בין דבר רשות לדבר מצוה אבל לענין קיום נדר ביחיד הסברא כשי' בי"ד הנ"ל, וכש"כ בנ"ז בנודר בעת צרה, וע' בתשו' מרן חת"ס חיו"ד סי' י' נראה להקל בצורך מצוה עייש"ה ומ"מ הכל אם אין לו דבר אחר, ובנ"ז כת"ה מבפנים דאם הנודר יש לו דבר בין כסף בין מטלטלין או שאר נכסים אסור לשנות נדרו ויתקיים שניהם ואז טוב לו וינצל מכל צרה ומכשול ושכרו כפול בזה ובבא בפרט לדעת מהר"מ במרדכי אפי' בביהכ"נ כש"כ בס"ת הוי אמירה כמסירה והביאו בתשו' מרן חת"ס סי' רמ"ב ע"ש. ומ"ש כת"ה על דברי הב"ח בסי' רל"ד באמרה לאסור עצמה על כל יהודים דבעל יפר חלקו והקשה בב"י הא משועבדת לבעלה ולמה צריך להפר חקקו ותי' משום דאמרי' מגו דחל על שארית ישראל חל על הבעל בכולל דעיקר נדרה על שארית יהודי', וק"ל מד' התוס' סוף נדרים שהק' האיך חל איסור נדרה על איסור אשת איש ותי' מגו דחל על בעלה חל נמי אעלמא בכולל והאיך יש לומר בהיפוך וכיון דאין חל על בעלה האיך חל אעלמא דנימא שוב מגו ע' בהגהות הגאון מהרב"פ ז"ל שציין ע"ד שעה"מ פי"ב מהל' נדרים דה"ק דבאמת מדינא הא קונמות מפקיע מידי שיעבוד רק דאלמוה רבנן לשיעבודי' והיינו באסרה עצמה רק לבעלה כדי שלא תפקיע עצמה מבעלה אבל אם עיקר איסור נדרה על כל היהודים לא אלמוה רבנן לשיעבודא שרצונה להיות פרוש' מתשמיש משום דמאיס עלי' או שאר טעמים ועכ"ח צ"ל כן דבל"ז אין הבנה לדברי הב"ח מה כולל שייך בשיעבודא וכי יש בו משום איסור הלא אינו רק כשאר שכירות ושיעבוד' והיינו דקאמר דעיקר איסור נדרה על כל היהודי' וכיון דכוונתה לכך לא אלמוה רבנן לשיעבודי' ודבר נכון הוא, אוה"נ דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה