לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לב
להרבני הנגיד החריף ובקי וכו' כש"ת מוה' אברהם פריעדמאן נ"י אב"י בק"ק וואיטצען יצ"ו. ראיתי מ"ש ע"ד שנדברנו יחדיו בעניני מקוה של מי גשמים, דע כי אין כל הנושאים שוין כי ישנו מקוה של מ"ג שאין עליו שום פקפוק ומחלוק' דודאי אם נעשה ע"י סלונות שבגגות אם כי מרן חת"ס דעתו כי סלונות של מתכות אין בו שום עכבת מים בעיני ראיתי בכ"מ שמתקני' בדרך סלונות כנ"ל שיש בהם עכבת מים דודאי א"א להיות סלון מגוש א' דעכ"ח מחוברי' מכמה חתיכות ע"י מסמרים או ע"י עופרת מהותך ועכ"ח שאי אפשר בלא עכבת מים כ"ש ויש חששא דשאובין כמו בסילון עץ כמ"ש מרן חת"ס בסי' ר"א זה חדא, ועוד יש חששא במקוה של מ"ג משום נתן סאה ונטל סאה עד שלא נשאר רוב מים כשרים דכן דרכן של הבלנים נוטלי' למען שפוך מים מהיורה כידוע ומזה מיירי החת"ס בסי' רי"ד אשר שם האריך ודעתו להקל, אלא שמ"מ מסיק כי בק"ק פ"ב בבא לנקות המקוה תמיד נשארו רוב מים כשרים אבל ידוע כי בכ"מ בגליל עליון כן עושין כמ"ש בסי' ר"ג, ופ"א ראיתי מקוה של מ"ג בשתי עוקות ונשאתי עיני ולא ראיתי שום סילון אשר יביא המי גשמים ושאלתי את הרב עד"ז והשיב לי למה לן סלונות דמתחילה הי' צריפין לזה אבל אח"כ הא הי' השקה זה מזה וכל השאובים נעשים כשרים כמ"ש בסי' ר"ג הנ"ל. ושוב שאלתי מכמה שנים העמידו מקוה זו והשיב לפני חמשים שנה וא"כ בל"ס כי אפי' טיפה א' כשרה אינה במקוה זו. והנה בגידולי טהרה ס"ק כ"ז התרעם על מקוה כזו דלדעת הרמב"ם והראב"ד פסולה, אך בק"ק גאלאנטא הי' גם עצתי להעמיד מקוה של מ"ג באופן כזה שלא יהי' שום סילון להביא מי הגשמים רק יבנה מצד א' כותל רחב ועל גובה יעשה חרוץ רחב באורך כמו שלש אמה וטוחה ע"י צעמענ"ט סביב סביב ובחרוץ הנ"ל יתקבצו המי גשמים וכמו שיש בבתי הישמעאלים [טירקען] שאין שופע הגג מכסה ראשי הכתלים ואח"כ יבנה רעזערוואר ג"כ על טוח צעמענ"ט ורעזערווא"ר הנ"ל יחזיק תוכה כמה וכמה שיעורין של מקואות ומחר"ץ הנ"ל יזחלו דרך הכותל לתוך רעזערוואר הנ"ל ויעשה נקב רחב קצת בשוליו ולסתום ע"י אבן או מגופה כשרה של גומא [פימסען האלץ] וכיו"ב שלא יהי' מק"ט ומקום העוקה של טבילה יהא מרוצף ע"י קאכלע"ן או כמ"ש בק"ק ברעזאווע שהרצפה של הבאדע"ן בעצעמנטיר"ט עד 30 מעטער וסביב סביב צעמענטיר"ט ואז ודאי לא יחסר המזג של מים כשרים בכל עת ועונה, וראוי לראות עין בעין מקוה הנ"ל דאז אפשר לעשות כמוה דעפ"י כתב קשה לציין, לבד מכל הנ"ל ודאי מקוה מעיין מן המובחר חדא דר"י הלוי הביא רש"י בשבת דף ס"ה דזבה צריכ' מים חיים שכמו זב ונשי דידן כולן ספק זבות נינהו, ואם כי רשיז"ל השיב עליו מ"מ הא כתב הרשב"א בתוה"ב דמקוה טהרתן ושורשן של ישראל צריך להיות כשר אליבא דכ"ע וגם כי בקל נציל מכל החששות שכתבתי לעיל כמובן ע"כ יתאמץ ויתחזק להעמיד מקוה מעיין טהור ובל"ס יסכים הרב הגאון הצדיק אב"ד שליט"א, אוה"נ דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"ס מאד יצ"ו: