לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ד
להב' החו"ב כש"ת מו"ה יואל אשכנזי נ"י בק"ק גראסווארדיין יצ"ו. יק"מ בא לידי וראיתי מ"ש ע"ד רשיז"ל במס' ב"ק דף ע"ח וכבר היתה לי בזה מו"מ עם ת"ח בדברי רש"י הנ"ל [ע' בהגהות יד שאול בסי' כ"ג שרמז ע"ד רש"י אלו יע"ש וחידוש שלא הרגיש בזה כי רשיז"ל כ' על ניטל הכבד או א' מבני מעיים דהוי נבלה מחיים, ומצאתי במנ"ח בהקדמת הס' שעמד ע"ד רש"י בצ"ע ע"ש] וע' בשו"ת חכם צבי מסי' מ"ד עד סי ע"ו שהאריך ומשתמש בדברי הכ"מ פ"י מה"ש ד"ה ואעפ"י דהרמב"ם לא מנה הנטילי' בכמה איברים דהיינו באברים שא"א להיות חסרים ויחי' אפי' שעה א' וכן אברים שא"א להבראות חסרים ובפ"ו מה"ש כל אבר וכו' כתב הכ"מ לדברי הרמב"ם דס"ל דכל אבר שנאמר ניטל טריפה חסר כשרה כמ"ש בפ"ח מה"ש א"כ שני כבדים כשר דהא רק כחסר חשוב וכ' דאפשר לומר דא"א להבראות חסר כבד וא"כ נראה דאם מ"מ ניטל' דהוי נבלה כיון דא"א להבראות עכ"ח א"א כחיות בלא כבד והא דניטל הכבד בכלל טריפות היינו אם נשאר עכ"פ מקצתה אלא דלא הוי כזית וי"ל דזה דעת רשיז"ל בב"ק דאיירי בניטל כולה דהוי כמו שאר איברים שנטל' או חסרי' אשר לסברת כ"מ הוין נבלה כמובן, ועיקר נלע"ד דדברי רש"י כפשוט' והאי או כבד או א' מבני מעיים לא קאי אשלפני' שהזכיר דהוי נבלה מחיים אלא קאי אמה שנאמר למטה או כבד או מבני מעי' דלא מתיר לה שחיטה כלומר לאכילה כשאר טריפה ששחטה ודרך לא זו אף זו נקט והכל קאי לענין שמכר חוץ מהנ"ל והא ראי' מ"ש אח"כ אבל ידה ורגלה למטה מארכוב' לא דל"צ להיתר אכילה של שאר חלקי בהמה ואי הוי ס"ל דוקא נבלה מחיים (נ"ש דנקט דברי' שלא נטרפ' בי' אלא ש"מ דוקא הני דלא מעכב בשחיט' כלומר שבהמ' לא נטרפ' על ידן אפי' חסרי' וכן מוכח בלשונ' ממ"ד לקמן מידי דהוי בטביח' הוי שיור במכירה והכל קאי אמכיר' ואח"כ מצאתי בירושלמי הובא ביפה עינים בש"ס ווילנא דהזכיר בירושלמי דבר שהנשמה תלוי בי' הוי שיור ואי"מ ד' וה' דבר שאין תלוי בו הנשמה משלם ד' וה' ולפנינו הגי' בהיפך אבל בפני משה העיר שכן אית' בתוספת' אבל הוא ט"ס כמובן והא במס' תמורה דף י"א לענין האומר רגלה של בהמה עולה אי הוי כולה עולה ושם לר"ח דבר שהנשמה תלוי בו אם הקדיש הוי כול' קדוש ורבא פליג ומסיק בגמ' דפליגי אי טריפה חי' או אינ' חי' ור"ח ס"ל דטריפה אינו חי' והוי נשמה תלוי בו ורבא ס"ל דטריפה חי' א"כ לפי הנ"ל דברי הירושלמי כפשט' כי דבר שנטרפ' הוי שיור לענין מכירה וכדעת רש"י הנ"ל לפי פירושנו הנ"ל. ומ"ש כ"ת דהא במתני' דלעיל בשוחט ונמצא טריפה משלם ד' וה' דס"ל שחיטה שאינו ראוי שמה שחיטה לא שייך להנ"ל דהכא לענין דאינו מכרה כול' ואפי', לענין טביחה שאני חסרון אבר דלא הוי בכלל טביחה ועיי' ברמב"ם ה' מ"א פ"ד דאם נתלש חתיכת בשר מהבהמה ואכלה עד"ז נאמר ובשר בשדה טריפה ל"ת אם כי לא נטרפ' עי"כ וכר"י דס"ל הכי בפ' גה"כ דף ק"ב ונתן טעם לדבר דבשר הנ"ל לא נשחט ולא הוי מנבר' מתה ע"כ הוי בכלל בשר בשדה טריפה וזה סברת רשיז"ל בנטלה הכבד או אבר מבמ"ע משא"כ בחסרון ע"י נמוק או שאר חולי דהוי כשאר טריפה ניקב או חסרון אונ' וכיו"ב דל"ש סברא זו, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: