לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ג
להרב הגדול החו"ב וכו' כש"ת מו"ה ישראל חיים סאמעט נ"י בק"ק קליינווארדיין יצ"ו. ראיתי מעכ"ת מתלהב ביראתו הטהורה מפני מה לא ראינו ולא שמענו אשר יביאו לפני המורה ראשי האווזות הנלעטים לבדוק שם מקצת עור הוושט ויש ת"ח שאוכלי' מבשר אווזות הנלעטי' בלא בדיקה ובתבו"ש אוסר אפי' בדיעבד אם שכחו ולא בדקו הוושט אם הי' ההלעטה בתבואות חדודים והא מלעיטיי' בקטניות מה שקורין קוקארו"ץ שיש להם עוקצי' ובת' השיב משה כתב דאדרבא באותו חלק וושט שכיח מאוד הלקותא ואוכלים טריפות וכן בת' מרן חת"ס הזהיר לרקד ע"י כברה שיפלו המוץ והקוצים לבר ולבשל קטניות הנ"ל. והנה כאשר באתי הנה וכן אחרי כן כמ"פ הייתי מזהיר ככל הנ"ל ולא הועיל רק כמו בב' בתים אשר הי' שומעים לקול הנ"ל, ומ"מ הא מצוה רבה לחפש זכות וישראל קדושים דידוע כי בתשו' מהרמ"ל סי' כ"א וכן בתשו' שבו"י ח"א סי' מ"ט הביא כמה תשובות מקדמונים שהקילו למעלה וביה"ש דשם עוד ההלעטה בנחת ועיי' בפנמ"א ובתשו' צ"צ ותשו' שער אפרים, והנה בימיהם עוד לא הרגילו הלעטה ע"י קוקארו"ץ כמ"ש ג"כ מדברי תבו"ש אלא דהא חזינן דיש להם עוקצי' באמצע הגרעיני' וכמ"פ הייתי עסקן בדברים שבא לידי גרעין של תמרה אשר בסי' מ"ב מבואר גבי מרה דאינה בכלל קוץ רק גרעינה דקשיתא בכלל קוץ והייתי מדמה גרעין הקוקארו"ץ לגרעין הנ"ל ונראה להדי' דאין חידודו יותר דגם בקוקורו"ץ עצם הגרעין דהיינו כובי' שמשני צדדי' מעכבי' העוקץ לכנוס לעומק קצת כמו גרעין התמרה דה"ט כנ"ל ובפרט בגלילות דכאן וכן במקומות שהארץ שמנה עפ"י רוב אין העוקץ זקוף למעלה יותר מן הצדדים ורק בארץ רזה כמו בגליל העליון דאינו מסוגל כגידולי קוקארו"ץ רו"ץ והפסולת מרובה ועי"כ באמת העוקץ זקוף ממעל של עובי הצדדים והראי' דק"ק פה כמעט רובא דרובא בלי שום ריעותא שקורין גלא"ט כשר, ועוד יש חילוק בין גלילות אלו לגלילות עליון דשם אין מנהג להביא לפני המורה כל הוושטין רק הנשים בעצמם בודקין ואם יש ריעותא מביאים לפני המורה כמו שאלות בענין שאר טריפות וכשבאתי לק"ק ברעזאווא הייתי כמשתומם על הנ"ל וכמ"פ באתי באזהרה ע"ז וג"כ לא הועיל, ואח"כ ראיתי שיש להם הבנה אפי' בצילקת כחוטין ארוכים כי שאלתי להם על מקום השאלה והראו לי כנ"ל, ע"כ לענין בדיקת וושט מה שנשאר בראשי האווזות בל"ס שבודקי' גם כאן בעצמם ובזה כדי לסמוך וע' בדרכ"ת סי' כ"ג ס"ק קל"ג בענין זה, וקצת ראי' ממס' שבת דף קנ"ה ע"ב שהיו ממרי' בהמות ועופות וכן מלעיטי' ונראה שם שהי' ע"י שעורים או כרשינין וכרשינין מתרגם בערוך בלע"ז וויקקע"ן (ובל' הגר בוקאכי) ופשיטא דיש בהם גרעיני' ונראה שהי' תוחבין בגרון הבהמה והעוף עם הגרעיני' כמ"ש במס' חולין דף ו' כרשיני' לעשות טחינים ולא אשטמי' מ"ד לחוש לבדיקה אלא שהי' סומכין שיבדקו בעצמן ובנמצא ריעותא יביאו פני המורה כמו שאר שאלות, ולענין בישול הקאקורו"ץ לענ"ד דפעמים מבשלים ביותר אשר עי"כ נתרכך ונדבק בעור הוושט ויען כי אין שם מקום עכול ע"כ נעשה כעין רקיבה ולקותא רבה ועד כמעט נתמעך הוושט, ע"כ דעתי לחלוט אותם ע"י מים רותחין שמעלים רתיחה שעי"כ נתרפה העוקצי' ואינם זקופים כלל. ב) וע"ד מריטת הנוצות כבר ביארתי בספרי הקטן לבו"ת חיו"ד (מה"ת סי' ט') ע"ש ולא באתי בזה רק להעיר במ"ש בשם הד"ק סי' כ"ב וסי' כ"ה דבמפרכסת ל"ש צעב"ח, והנה במס' חולין דף קכ"א מבואר דמפרכסת הוי כחי לכ"ד ורק בשחיטת ישראל אין בו משום אבמה"ח אבל בשחיטת נכרי או בהמה טמאה יש בו משום אבמה"ח א"כ לענין צעב"ח דל"ש כל הנ"ל מ"ט לא נימא דהוי כחי לכ"ד, ושו"ב מומחה אמר לי כי בטח דלאחר שחיטה ג"כ מרגשת בצערה א"כ אין משו"ה שום התירא, והנה כאן עפ"י מנהג מקדמת דלא המביאים לשחוט מורטים הנוצות לצורך עצמם בבית השחיטה או בחצר, וכן בבית השו"ב א"כ יש ריוח והצלה זמן רב לאח"כ למרוט הנוצות וזה ודאי תיקון וטובה צפרנם של ראשונים [וע' בשו"ת נטע שורק יו"ד סי' י"ב מ"ש בזה. וע"ע בס' דעת תורה סי' כ"ב אות ט' ובקו"א שם ובשו"ת אמרי יושר ח"א סי' ח]. ואגב באתי ע"ד פרמ"ג סי' כ"ח שנתקשה מנ"ל הא מילתא דבישראל בשחיטה תלי' מילתא ואין בו משום אבמה"ח דילמא להא אמרה רחמנא שחיטה שלא לאכול נבילה אבל לענין אבמה"ח עד שימות כמו בב"נ, ולפענ"ד גמ' מפורשת בפ' בהמה המקשה דדרשי' ממ"ד בשרצים אשר יפול מהם במותם דמיתה עושה נפול שאין האבר המדולדל נעשה נבילה אלא נשאר אבמה"ח ואין שחיטה עושה כפול דהאבר המדולדל יצא מידי אבמה"ח ע"י שחיטת' מדאורייתא ואין בו אלא מצות פרוש, מוכח להדי' דהשחיטה פועלת להוציא מידי אבמה"ח דלהא דרשינן כן משום דשני פעמים כתיב במותם דבא למעט שחיטה עושה נפול ואם אין לענין שרצים תן לענין בהמה טהורה עיי"ש, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: