אור ברסלב
לבושי מרדכי על חושן משפט לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת › סימן יז

לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן יז

סימן טז

ב"ה אול"י ג' ל"ז למב"י עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה אברהם משה שטיין נ"י דומ"ץ ק"ק קלויזענבורג יצ"ו

הנני ע"ד בעובדא ברו"ש אשר ראוב הי' לו שלוס עם בעלי הרחיים על כמה מנ"צ קמח כי השער הולך אחורנית וירא לנפשו כי עוד יוסף כהנה וכהנה מכר השלוס לשמעון וכן הוה כי הוזיל מאוד. ועתה רוצה שמעין לחזור בו עי"כ בא מעכ"ת לדון כי אין בידו לחזור מפני ד' טעמים א) כי זה מנהג מדינה לקנות במסחר ע"י שלוס אפי' דשלבל"ע והוה כמו אסתומטא דס"ל לרוב אחרונים דמהני גם בדבר שלבל"ע והנה כן מסקנת החת"ס בתשובות הנדפסים אצל הרימג"ש לבעל המחבר ת' אמרי אש וכן דעת מהר"מ שיק בח' חו"מ אבל שם בתשובה ההוא מסיק מרן חת"ס היכ' דאיכ' אסמכת' לא קנה אפי' באסתומט' וא"כ בהני שלוס שעיקר המסחר לשלם הדיפערענצען דהיינו היוקרא וזולא אפשר דשייך ביה דין אסמכת' עיין בחו"מ סי' ר"ז. וראיתי בת' נהרי אפרסמון ח"מ סי' ו' אשר דעתו שאין בזה משום אסמכת'. ועיין בזה במהר"משיק או"ח סי' רכ"ה דמשמע דלא ברירין ליה וכתב לעיין בסי' ר"ז ואם יש בו משום אסמכת' אז גם שטר התחייבות לא מהני' במ"ש מעכ"ת בטעם ב' דהא מבואר בסי' רי"ז סעיף כ' דמחייב עצמ' בשטר לא מהני רק בלא גנאי אבל דרך תנאי הוה אסמכת' וה"נ עיקר הקנין והמסחר בתנאי אם יוקר אם יוזל מפסיד זה או זה. וכעת ראיתי בת' שואל ומשיב סי' ח"י דבאסתומט' קונה גם באסמכת' ולבד מזה הביא דברי מהרש"ל דבקאנטראקט מהני משום דינ' דמלכות' דינא וזה ברור לדעתו של הגאון ושכן נוהגין. ומ"ש מעכ"ת לחייבו משום דינא דגרמי לענ"ד כיון דלא ברי הזיקו לא שייך דינ' דגרמי וכמ"ש בסי' שפ"ו וגם לא נתכוין להזיק' כמ"ש ג"כ בתשובו' שו"מ שם דאל"כ בכל מקום שיכול א' לחזור בו נימא שישלם משום דינא דגרמי אלא אם ההיזק בא מיד וזה אינו בנדון זה. והנה יש לעיין בנדון זה בחלוקי דינים שהביא בת' פנים מאירות סי' ח' ח"ב דאם נתן מקצת דמים יש בו משום אבק ריבית ויכול לחזור בו וגם דעתו שאם יש שיעור אונאה דהיינו שתות ממחיר המקח שכל כך ירד השער אי"צ לשלם הדיפערענצען רק ליקח המקח כשער של עכשיו כן מסקנת ס' פנים מאירות שהובא גם כן בפ"ת סי' ר"ט עיי"ש. ועיין בת' נהרי אפרסמון סי' ו' הנ"ל:

מ"ש מעכ"ת במה דתנן במ' בכורות דף מ"ד בנולד לאחר ל' יום דנשתעבדו הנכסים ובגמ' כמה אוקומת' בפלוגתת' וק"ל דהאיך איירי דאי במטלטלי הא לא משתעבדו לבע"ח ואי במקרקעי הא אין פודין בקרקעות א"כ לימא ליה לכהן כמ"ד במ' כתובות דף צ"ב זביני מידי דלא חזי לך. והנה במה דקיי"ל מטלטלי דיתמי לא משתעבדו אפי' במלוה הכתוב' בתורה. עיין ברמב"ן מ' פסחים סוגי' דהרהינו וכן הרשב"א במ' קידושין דמה"ת אין חלוק בין מקרקעי ובין מטלטלי ובכולן גובין מן היורשין ורק בבע"ח משום דילמא צררי אתפסי' לא משעבדת. ועיין בתוס' קידושין דף י"ג דמלוה הכתוב' בתורה אוקמ' אדאוריית' וגם בלא"ה אין דמיונו עולה יפה דשם בידו לגבות משמעון דזבין בינוני או אפי' שאר קרקעות. עכ"פ יש מקום לגבות. אבל הכא לפ"ד דאינ' גובין ממטלטלין עכ"ח גובין מקרקעות ופשיטא דמוכרין הב"ד עפ"י שומא והכרזה ודמי הקונה הקרקע הוא דמי הפדיון. ועיין בהריטב"א מ' קידושין ד' כ"ו בפלוגת' דר"י וחכמים בהוא לפדות ובנו לפדות דמוקי לה בה' סלעים בני חורין וה' משועבדים ופליגי במלוה הכתובה בתורה אי ככתוב' בשטר דמי' או לא ופי' הריטב"א אם כי אין פודין בקרקעות מ"מ משועבדים הם למכרו בדמים ולפדות ע"י. ועיין במקנה מ' קידושין דהקשו בגוונא זו שם דהאיך שייך אפותיקו בפדיון הבן דקרקע אינ' ראוי' ולכל אין פרעון אלא מזה עיי"ש. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה