לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
לבושי מרדכי על חו"מ מה"ת · סימן יב
בעה"י י' ג' פ' בשלח תרע"ג לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגדול חריף עצום ובקי נפלא וכו' מו"ה מרדכי בריסק נ"י דומ"ץ ק"ק מארגערעטען יצ"ו ראיתי במכתב כת"ה אשר נשאל מעמדי בעובדא ד"מ אם כי קשה להשיב שמוע' טו"מ עכ"ז מבל"ס אשר כבר כשמעו דבריהם לפני חמי' הגאב"ד נ"י ולפני כת"ה ומסתם לן סתים. בעובדא בני יישוב שלא הי' להם מקוה טהרה לבנ"י ובא שו"ב ביניהם ובנה מקוה משלו וגבה התשלומין כנהוג ורק בזאת אשר העלה שער היוקר גם לבנות עניות אשר עי"כ עברו זמן טבילתן וגם בתוך הזמן באו קלקולים בתוך מקוה הנ"ל וקמו אנשי היישוב ובנו מקוה חדשה משלהם ועתה טוען כי ישלמו לו ההוצא' אשר הוציא או יתנו לו מקוה החדשה ויקבל התשלומין כקדמת דנא ואנשי יישוב אומרים כי א"א להם לוותר על הנ"ל. כי ההוצאות מרובים על בנין המקוה. וע"ד כי מטעמי' חמורים אין ברצון כת"ה לגלות דעתו ע"כ בקשתי לומר דעתי, הנה מתחילה הייתי משתאה מנ"ל לטעון טענת היזיקא ודאי מעיקרא הי' יכול לטעון ולמחות שלא לעשות המקוה חדשה ולבטל מקוה שלו ממ"ד בר' גיטין דף נ"ט מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום ובגמ' הטעם מפני חשדא וכן קיימ"ל באו"ח סי' שס"ו ועד"ז יליף במהרי"ק שורש קי"ג על עובדא דר"נ סבא לפניו בקובלנ' שהי' לו חזקה להיות ביהכנ"ס של צבור בביתו ועתה רוצה לבטלו והשיב כי המשפט לטענת ר"נ מהגמ' הנ"ל וכן קיימ"ל באו"ח סי' קנ"ג סעיף י"ב ובח"מ סי' קמ"ט בסופ' ברמ"א, זה הי' מקים לטענת השו"ב אבל בדיעבד לומר לשלם לו היזיק' מנ"ל. אלא שראיתי בפ"ת סי' קמ"ט הנ"ל שהביא דברי ת' ש"י בעובדא דיליה ג"כ בענין ביהכנ"ס שראובן השתדל אצל השררה להיות ביהכנ"ס בביתו וכן נתרצה בזה ואח"ז השתדלו גם הם אצל השררה בס"ך כסף והי' טו"מ ביניהם והשיב עד"ז כיון דלא הי' רשאים לבטל ביהכנ"ס של ראובן מטעמי' דמהרי"ק הנ"ל ע"כ הם מחוייבי' לשלם למען אשר הזיק' בגרמי לראובן והביא שם דברי הלבוש שחילק בסברא דדוקא לבית יחיד אסיר לשנות אבל ביהכנ"ס של רבים פשיט' לי' דמותר דל"ש משום דרכי שלום אבל הש"י חולק עליו בזה דמדברי מהרי"ק משמע דאין חלוק אך ורק אם לא יבטלו ביהכנ"ס הראשון רק מי שירצה יכול ליכנס לביהכנ"ס הנ"ל אז יכולים להעמיד להם ביהכנ"ס לעצמן ג"כ וכמ"ש ג"כ במג"א. ומעתה בנדון דידן ג"כ אם ברצונם לבטל המקוה של השו"ב לגמרי הי' מקום לתשלומין וכדברי הש"י אבל אם הם העמידו להם המקו' לעצמן וגם מעתה והלאה מי שברצונה לטבול במקוה של השו"ב אין מוחין בידו אין כאן מקום לטענת השו"ב על תשלומי היזק ע"י הגרמי הנ"ל אלא שבלא"ה אין אני רואה חובה לצבור לשלם הזיקו דהא כתב המג"א בסי' שס"ו דבערוב גופ' דאינם רשאים לשנותם דוקא אם מניחים שם העירוב בחנם אבל בשכר יכולים לשנות לבית אחרת ג"כ בתשלומין וא"כ מאחר כי המקוה של השו"ב הי' ע"י תשלומין ביוקר ק"ו דרשאים לשנות בשלהם. ועוד איתא שם במג"א דאם כי אין לשנות אפי' בטענה קצת כמ"ש במהרי"ק אבל בטענה רבה יכולים לשנותם. והנה בנד"ז יש טענה רבה שע"י יוקר התשלומין עברו זמן טביל' וידוע בגמ' עירובין פ' הדר כמה עון לבטל מצות עונה ופו"ר ועיין בתוס' מ' מגילה דף ג' ועיין בת' בית שלמה סי' כ"ה בענין זה שם בסוף התשובה. ועוד ראיתי בת' כנסת יחזקאל סי' ט' ג"כ בענין ביהכנ"ס לבטל ביהכנ"ס הישינות ולקבץ בתוך ביהכנ"ס הגדול ופלפל שם ג"כ בדברי מהרי"ק ומסקנתו דעדיף בפוך שלו ויען כי ביהכנ"ס הישנים הי' שכורים מיד בית גוים והא אנו רואים דכמה מצות הקפיד' תורה שיהי' משלו כגון ד' מינים וכיו"ב והה"ד ביהכנ"ס עכ"פ עדיף ורק משום לבטל תפילת ביהכנ"ס משום דברי ת' הריב"ש שהביא המג"א סי' קנ"ג הניח לתקן לקיים את שניהם וידוע כי טעם הריב"ש לא שייך במקוה, ע"כ אין בידי לחייב הקהל תשלומי הוצאות של השו"ב על המקוה אשר בנה:
והנה עד כאן דברנו מענין טעם שנוי המקום אלא שיש עוד לדון משום יורד לאומנתו של חבירו כיון דהי' לו לספוק פרנסתי ועי"כ יחוסר פרנסה הנ"ל והוה לכה"פ כמו מעירופי' שהובא בחו"מ סי' קנ"ו והוא מגמ' דמ' ב"ב דף כ"א וידוע דאיבעי' שם אי בר מבוא אבר מבוא אחרינ' יכול למחות ונשאר בתיקו ופסקו לקול' בפוסקים ראשונים ואחרונים. אלא שבת' מרן חת"ס סי' ס"א וסי' ע"ט בחו"מ הביא דברי אביאסף ומרדכי דהיכא דפסק' חיות' לגמרי דהיינו במבוא שיש בו ג' רוחית וא' סתום יבא א' ועשה לו חנות בהקדם מקום לחנות הישן דאז ברי היזיק' לכ"ע יכול למחות דודאי מי פתי יסור הנה לטרוח וילך למרחוק לקנות אם יבא בידו בפסיעות מועטים עיי"ש שהביא דברי ת' רמ"א בענין טענות של מהרמ"פ בענין דפוס ספרי הרמב"ם דמוכח דענין שהביא המרדכי לאו דווקא במבא סתים כי גם אם האומנות או המסחר כך הוא שרק א' יעמוד על המתכונת ובבא עוד שני שוב א"א לקיים הראשון ג"כ דינ' הכי עייש"ה, וא"כ בנד"ז ג"כ הכין הוה דאם הקהל יעמידו להם מקוה מי הוא אשר בא יבא לטבול במקוה הישינה א"כ הי' מקום לטענת השו"ב, אלא דכ"ז בדבר הרשות אבל בדבר מצוה הא מסקנת הגמ' דמקרי דדרדקי לכ"ע אין מוחין וכן קיימ"ל בחו"מ סי' כ"ו וביו"ד סי' רמ"ה ובת' מרן חת"ס נראה דכן הלכה בכל דבר מצוה עיי"ש בסי' ע"ט והא אית' בח"מ סי' קס"ג דכופין בני העיר זא"ז לעשות מקוה, ועיין בת' חת"ס או"ח סי' קצ"ג ובשבילי דוד סי' ק"ן וקנ"ג נראה דעתו דבזה"ז קידם מלפאר ביהכנ"ס וכן שמעתי מפי צדיק הג' מהר"ש אבדק"ק דאראג זצ"ל דלענין תפיל' כל בי עשרה שכינת' שריא וגם ודאי מצוה רבה לפאר מקדש מעט אבל מ"מ בלא מקוה א"א וכיון שכופין זא"ז ושם בחו"מ דאפי' מי שאי"צ למקוה צריך לסייע וא"כ אפשר בכלל זה ג"כ מי שיש לו מקוה לעצמ' מ"מ הצבור אינ' רוצים להיות תלוי בדעת אחרים דילמא יסגור דלתיים ובריח או כנדון דידן העצום השער עד בלי יכולים שאת א"כ כיון דאיתא עכ"פ מצוה לית ביה משום קפוח פרנסה בפרט בשו"ב לא ע"ד כן נחית בענין פרנסתו רק שהי' צורך לשעתו. ועוד הא כתב בת' הב"ח סי' ס' בענין חזקת הארענדא היה בכלל השגת הגבול מי שהחזיק בו אסור להעביר' ע"י העלות השער לשררה מ"מ אם הצבור רוצים לשכור הארענדא פשיט' ליה דלצורך רבים עדיף לפרנסת עניים וכיו"ב וגם כי הוה ע"י טובי העיר דיכולין לתקן אפי' ברווח' להאי ופסיד' להאי היכ' דהוה לצורך הצבור. ועיין בת' דברי חיים ח"ב חו"מ סי, כ"ד שהביא בקצרה ועיי"ש גם בסי' כ"ח כיו"ב: והנה עכ"ז שאינ' רואה לטענת השו"ב מ"מ עכ"פ הלא טוב עשה בעמו. ע"כ לענ"ד הא בני היישוב ודאי יתקנו תקנות ויקבעו שער התשלומין ולחלק בין עשירים לעניים יאה ונאה שלא למנוע ע"י היוקר מטביל' בזמנה ופשיט' דיתנו ליד איש א' או בשכירות או בתשלומי עבודת' והם יגבו התשלומין ועכ"פ יהי' איזה הכנסה לאיש א' ממקוה הנ"ל יהי' המוקדם השו"ב דלא גרע מבר מצרא אך ורק ישמע לקול מורים ולקול אקרו"ט ולא יבא לידי קלקול' ח"ו בענין טבילת בנ"י העניים כאשר עשה ע"ע חלילה. ואם לא יעשה כן אז כבוד חמי' הגאבדק"ק נ"י בצרוף כת"ה יעשו כהלכה וכדת להעמיד הכל על נכון כנלענ"ד. או"נ דוש"ת:
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: