אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן פה

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן פה

סימן פד

בהי"ת פה מאד יצ"ו תרס"ט לפ"ק לק"ק נייאפעסט יצ"ו. הנני במודע כי יק"וו בא לידי ודברי' סובבי' על מה שהשבתי ע"ד מאשין מצות המובאים ממ"א שהם תחת השגחת הגאב"ד ני' ואסר' מרי' דאתרי' ועד"ז השבתי כי אין בידי להתערב בענין מרי' דאתרי' וכוונתי פשוט' עפי"ד מהרי"ק שורש קס"ז והסקו הרמ"א סס"י רמ"ה שאין רב אכסנאי רשאי להורות או"ה במקום רב מרי' דאתר' וווקור' ווגונר' מס' עירובין דף צ"ד וחולין דף נ"ד שאין להורות באתרי' דחברי'. וע"כ נהוגים אצל הגאונים בעלי תשו' אם נשאל לפניהם דבר בענינים אלו כי תשובת' אינה אך ורק אם יהי' בהסכמת הרב מרי' דאתרא:

והנה כ"ת הי' המתיר נגד הרב כי' והציע לפני במה שהי' לו לסמוך על תשוב' אחת מגדול א' והעלים שמו לפני וראיתי דברי המשיב שפשוט בעיניו כי הרב האוסר לא ידע להשיב מנא כן שיש ביד הרב מר' דאתר' לאסור בלא הסכמת אקרו"ט והא בסי' א' סעי' י"א נאמר רק הקהל שאסרו. ובפ"ת מסיק שאין ביד הפוסק לאסור בקנסא וכ"ד ת' בית שלמה והגאון בס' דעת תורה ג"ם דעתו שאין בידו לאסור בלא דעת הקהל. והנה כראה מדעת המשי' שאין שום דעה מהפוסקים ושו"ת אשר דעתם להיפך לאמור כי באמת ס"כ דביד הרב לאסור השוחט אפי' בל"ד הקהל וזה הוא דעת הב"ח בתשוב' סי' ה' ובדע"ת הביאו וכן נראה דעת הכוב"י מהדו"ת סי' מ"ח וכן נראה דעת י ח"ב סי' כ"ד האיך דמצא הרב בקע' בידו לגדור גדר וכן דעת החת"ס חיו"ד סי' י"ג ע י"ש ועיי' בדרכי תשובה ש ח"י ס"ק קס"ח שהביא כנה מן האחרונים ס"כ דביד הרב לאסור שחונה השו"ב אפי' בחששא כל דהו אם כי דאין לאסור מדינא רק מפני גדר ושקכ' דעת אפי' אם נטועה אין ביד חכם אח' להתיר וכן היא בדעת קדושים לבד מזה תמיהה רבת' על בעל המשיב ומעכ"ת האיך שייך לכאן דין השו"ב שכ' בסי' א' סעי' י"א שם איירי שאסרו דבר המותר לכ"ע ואין שום דעה ושיטה לאסור והם אסרו מדעת הקהל משום החזקת הקהיל' או משום איזה גדר אבר בדבר שישנו דעות האוסרי' בזה לכ"ע שיש ביד הרב לאסור אפי' אם אין הלכה כאות' דעות וכן מסקנת הגאון נבערזאן שליט"א בס' דע"ת אם כן ממקום שהביא ראיי' להתיר משם ראיי' לאסור וכן הביא בדע"ת הנ"ל משם תשו' ארי' דבי עלאה ולדעתי עכ"ח צ"כ כן דאכ"כ האיך משכח' לה במה דקיימ"ל במס' ע"ז ומס' חולין ומס' כדה ופסקו הש"ך בסי' רמ"ב בהוראת או"ה חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר וכי נימא שהוא דוקא אם אסר עפ"י דעת הקהל חלילה לומר כן מה שייכי' אקרו"ט לענין הוראה וכי בקיעי גם בזה ועיי' בת' חת"ס סי' י"ג הנ"ל וא"כ הכא בנדון זה דהיינו מאשין מצות וכי תנאי שקלית מעלמ' שאוסרי' אותן עיי' בת' מהרי"א סי' קנ"ז שחשש מאוד לעשות מצות עגולות מפני שיורי עיסה שחוזרי' ונלושים כידוע והביא מרב א' שהוכיח החמץ בהם ובת' דברי חיים ח"א סי' כ"ג וע"ד החמיר מאוד ואוסר' לגמרי והביא שם כונה תשובת הגאונים האוסרים וכן שמעתי כי הגאון מהרש"ק והגאון ת' תועפות ראם מן האוסרים ואם כי במדינתינו בפרט בגליל עליון נוהגי' היתר עפ"י גדולי ואין בידינו לומר דעבר' אאסור' כיון שישנו גדולים המתירי' אבל הרב באתרי' בידו לאמור קים לי כדעת האוסרים וכבר הזכרתי כי גם הגאון בס' דעת תורה. בעצמו מסיק כן להלכה ולמעשה. וכש"כ שיש בנדון זה משום גדר וסיג ומציאת בקעי. וכמ"ש המג"א סי' תנ"ט סק"ו וכש"כ במאשין שחוזרי' שיורי עיסה כמה פעמים כמ"ש בת' מהרי"א הנ"ל וגם לדעתי עוד חששות במ"ש המחבר סעיף ו' שם שלא יוסיף קמח וידוע כי בזה"ז במצות הנ"ל עיקר הלישה ע"י המאשין והוא מ"ש פאר קכעטומאשין. ואדם הלש אינו לש כדרך שלשין לוואלקערהאלצער כידוע שאין מעשה לישה בזה רק להעמיד יחדיו הקמח עם המים ואין ידיו שולטת בכל צדדי עיסה מפני שסומכים על הקנעטמאשין ויש לחוש שנשאר פירורי קמח בלא תערובת מים כלל כי פעולת המאשין אינו פועל רק בצד החצון ולא בפנימיות העיסה וכבר נתיבש וע"כ כ"פ רואין רושם לבן במאשין מצות. ועוד ראיתי בגליל עליון כמה חששות בעת האפיי' כי ע"י רבות המצות מתחת המאשין אין חום התנור שולט' היטב והאופ' ממהר לרדותן ועי"כ אינם נאפים יפה בפנימות שלהם כמ"ש הנסיון אשר אחר הפסח שאכלתי אותן בתוך הקאפעט ונעש' כעין עיסה, ופעם אח' אשר הובא' מאשין מצות על העגלה ובאמצע הדרך ירד על הפאקעטען הגשמים וביומא דחוה"מ כאשר נפתח א' מהפאקעטען נמצא חצי' עיסה גמורה ואסרתי' כל הפאקע' וצותי לבערו כשאר חמץ בפשיטות:

והנה הבאתי דברי מעשה הנ"ל לא מפני מפני שאני חושש ח"ו כי הגאב"ד ני' שעומד תחת השגחתיו אינו מזהיר על כל הנ"ל ודאי עומד ומזהיר באזהר' אחר אזהרה אבל מ"מ נמצא בהם בקע' לגדור גדר שלא ירגילו למאשין מצות לקנות גם בשאר מקומות כי אצל אנשים דעלמא מה להם הכ' או התם ומילתן בפיהם כבר התיר' הפרושים ואינ' יודעי' להפריש ולהבדיל בין מקום למקום כידוע. וכבר הזכרני לעיל כי במקום בקע' ולגדור גדר הרב מר' דאתר' בידו לאסור לדעת הב"ח ורוב אחרונים וכמ"ש הדעת תורה ג"כ בשם ת' שו"מ מ"ג ח"ב. ובאמת בש"ך בהוראת או"ה כ' דבזה חמור בחכם שאסר שאפי' במעשה אחר' אין חכם אחר יכול להתיר כאשר סיים שם מייש"ה. ובמ"ש עוד המשיב דהוה דבר שאין הצבור יכול לעמוד בו בזה אני נבוך במה איני' יכולי' אם כמעט כל מדינת פולין רוס" ובל"ס כי כן באה"ק עורכי' המצות כמקדם וכן ברוב גלילות גליל התחתון וזיעבענבירגען. ובנייפעסט אין יכולים לעמוד בזה אתמהה. והנה לפימ"ש לעיל כי עם ישנם דעות האוסרים ביד הרב לפסוק כמותן ולאמור קים לי דהלכה כהמחמירי' בזה ודאי לא שייך סבר' הנ"ל כמובן:

ומ"ש כ"ת שאין דעת הרב אב"ד לדבר אתו ולתן ולישא באיזה הלכה למעשה. ודאי דא עקא ולא אדע האיך אפשר לנהוג כן דעי"כ זה מור' כך וזה מורה כך והלא הוא לאו מה"ת משום לא תתגודדו כמ"ש במס' יבמות דף י"ד ופסקו הרמב"ם פי"ב מה' עכו"ם ה' י"ד ורמ"א או"ח סי' תצ"ג ועיי' במג"א שם. וכן הש"ך בהוראת או"ה בסופו מסקנתו דעכ"ח צריכי' לישא וליתן בדבר הלכה למעשה שיצא הדבר בפסק א' ועיין עוד שם ונחול הדבר מאוד לבא בזה לעמק השוה. ועושה שלום ישים שלום בין הת"ח. וכ"י בקרב הימים ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה