אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן פד

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן פד

סימן פג

בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' ויקהל תרס"ז לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרבנו המופלג הנגיד מו"ה יצחק אייזיק לעפקאוויטש ני' ממארגארעטן יצ"ו. בדבר הענין מאשין מצות, ידוע כי העיקר החשש במאשין ע"י שעושים המצות עגולות כנהוג ונשארו חתיכות ארוכות וקצרות ועי"כ שונים ומשלשים חוזר והדר להמאשין ובזה ודאי יש חשש גמור ועד"ז רמז בת' דברי חיים שהראה להם א' שהמצות חמץ גמור וכן העיד בת' מהרי"א סי' קנ"ז וגם כי הוא נגד דעת הש"ע סי' תנ"ט סעי' ב' ברמ"א ומג"א סק"ו בשם מהרי"ל אבל אם עושים מצות מרובעים ליכא חשש הנ"ל כמ"ש בת' מהרי"א הנ"ל עיש"ה. אלא שכמה פעמים ראיתי כי גם במצות מרובעים אין נצולי' מחשש הנ"ל כי כ"פ אינו מכוונים לחתוך כדי מצה ועי"כ נשארו חתיכות חתיכות וגם כי השני הקצוות עפ"י רוב לא נשאר רק כמו חתיכות ואם יזרקהו אותם יהי' הפסד רב ע"כ שוב חוזר ושונה לערוך אותן חתיכות עם שארית העיסה וע"כ שומר נפשו ירחק משימצ' וחמצ' כנ"ל. אך ורק ללוש במאשין הערוכים ע"ז לא אדע אם חששות הנ"ל נוהג בהם כי כמדומה שאינו נופל ולא נחתך ממנו דבר שיהי' צורך לדבק זב"ז כמו מצה כפולה כמ"ש במג"א בס"ק הנ"ל ובתשובת דברי חיים שסיים שאסור ללוש במאשין הנ"ל. לענ"ד לא נתכוון ללישה זו כי התשובה נכתבה בשנת תרי"ח ואז נתחדשה המאשין והייתי בחור קטן בק"ק טאפאלשאן אשר גם שם נתחדשה המאשין כמדומה לי שהי' נגד דעת מ"ו הגאון מהרזללתרצי"ס זצ"ל וע"כ הי' כמעט יושב ומשמר וראה והביט ע"י בריללען הדק היטב ואפי' רושם א' לבן לא הי' רשאי להיות נראה על הוואלצען וכדומה ואני זכיתי לשמשו וראיתי דרך הלישה (קכעטין) הי' באופן זה כי לאחר שלשו בספל כנהוג גם בוועלקער העלצער אלא שהוונאשין באין חלק ממש אינה ראוי' לה להוציא ממנה העריכה כידוע. ע"כ הי' שם עץ עגול או מרובע מצופה במתכת (בלעך) והי' מחובר לטבעת עגולה ובזה בעטו העיסה בעולה ויורד כמה פעמים ונעשה העיסה חלק אבל לא הי' נקרא מאשין כלל וא"כ א"א לומר כי הדברי חיים נתכוון לקנעט מאשין שנתחדש לפני איזה שנים אלא שעריכת העיסה קורא לישה כן נלענ"ד מאשר כי העיד בעצמו שלא ראה מהות מאשין ע"כ אין בידי לומר במה היתה כוונתו בוודאי ומ"מ עיקר החששא כמ"ש לעיל ולענ"ד לא שייך בקנעט מאשין כלומר שאין מדבקים עיסה מניקת ולא חתיכה בעיסה: אלא דלפענ"ד יש לדין בענין זה כמ"ש מעכ"ת שאין נותנין בקנעטונאשין רק מאיש א' שבולל הקמח עם המים אם כן נראה מזה שאין ידין שולטות בכל העיסה ללוש אותה היטב היטב, וא"כ הא יש לחוש שנשאר קמח בעין בלא תערובות מים ובזה יש כמה חששות כמ"ש בש"ע ובמג"א סי' תנ"ו סק"ה ובססי' תנ"ט סעיף ו' ובט"ז סק"ח ומג"א סקט"ז ויען כי אינו בקי בטיב לישה זו במאשין כלומר אם המאשין הוא שולט רק בחלק החיצוני וגם אינו יודע לישת הלש בידיים אם הוא רק בלל בעלמא וקמח עם מים ודאי קיי"ל דאין בילה כמו יבש ביבש וכש"כ יבש בלח אם כי קיי"ל דקמח עם קמח הוא לח בלח כמ"ש בסי' תנ"ג היינו קמח עם קמח אבל לא עם מים בלא לישה וכמובן, וגם קמח בקמח יש חולקי' כידוע, ע"ש בזה הגאב"ד מרא דאתרא נ"י בפנים לראות היטב מעשה הלש כלומר שלא ישאר שום קמח בלא לישה בכל צד וצד וחלק כחלק וגם טוב המאשין איני יודע אם שולטות בכל חלקי העיסה אלא שזה נראה בוודאי שאינה שולטות כמ"ש לעיל שאינה עושה מעשה רק מבחוץ וזה דבר שהחוש מעיד ע"כ לענ"ד צריך האיש הלש פפש היטב כנהוג בוועלקער העלצער בלא מאשין ואם אח"כ נותנים למאשין. שלא יצטרכו הוועלקערער לקטף ולחלוק לענ"ד אין כאן חשש, כן נראה לענ"ד, כ"ד דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה