אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן נ

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן נ

סימן מט

ב"ה אול"י ה' וישב תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד אהובי הרב החריף ובקי טובא ירא ד' מרבים כ"ש מו"ה משה נ"י מק"ק באזעל יצ"ו (במדינות שווייץ). עתה באתי במה שהעלה ברעיונך להשיג ע"ד בענין בר עלעקטער אשר עד"ז דנתי באות' הימים. א') הוקשה לך על סברתי דהבער' לא שייך כי אם בדבר שע"י האש נתבער דבר מה. וע"כ כתבה רחמנא בלשון לא תבערו משא"כ בנר עלעקנוער הנ"ל שבא עפ"י חוטי מתכת (פלאטין) א"כ מ"פ בגמר' ווס' שבת דף ע' על שמואל למה לא יליף חלוק מלאכות מלא תבערו הא לשמואל דס"ל דלא שייך כבוי בגחלי מתכת וכו' ע"כ צריך להקרא ל"ת להנ"ל כלומר ללמדנו מה זו הבערה וכן קשה על התי' בגמר' דס"ל דללאו יצא' והא אינו מיותר כלל להנ"ל:

והנה תמה אני על הקושי' הלא כמה מלאכת שבת שלא הי' עלה על דעתינו לומר דוק' בכך וכך הוה מלאכה כמו מלאכת מבשל דאמרינן בגמ' דשבת דף ט"ל דבאור החמ' אין בו משום בשול ואפי' מדרבנן לא גזרו אטו בשול באור. ובדף מ' ע"ב מסקינן דהמבשל בחמי טברי' פטור דדוקא באור או תולד' האור חייב ומי יאמר שכן יש בו רמז בקרא ומדעתנו ס"ד כל בשול מ"מ הוה בשול אלא דחכמינו ז"ל ברב חכמתן וידיעתן או שלמדו כן ממלאכת המשכן או הלמ"מ וכן בכמה מלאכות צל"כ עיי' במס' שבת דף ע"ג ע"ב תוד"ה וצריך. וגם אני לא אמרתי רק דאנן לא ידעינן לכן יש לנו ללמוד מלשון הקרא דכתיב בלשון לא תבערו ש"מ כנ"ל:

ב') מ"ש מה נ"מ אם הפתילה מתכת או עץ ס"ס אינו שורף ושמעת כי כן הדבר שאינו מכלה ושורף משום דאין אויר שולטות בו ע"י שסוגרים בתוך עגול הזכוכית גם אני שמעתי כן וכמ"כ עלה בדעתי כי מטעם זה וסברה הנ"ל לא יהי' שייך בי' הבערה וכבוי אפי' בפתילה של עץ וכדומה מ"מ יראתי לומר כן ולסמוך על הסברה הנ"ל כי ידוע דעכ"פ חוט הפתילה אחרי ג' חדשים לא נאחז בה ולא נתל' בה אור העלעקטער א"כ פעולה זו אינו גורמ' רק שמבעיר ומכלה מעט מזעיר א"כ ס"ס שייך בי' הבערה וכבוי מדאוריית' ורק במתכת שמפורש כן להראשונים והאחרונים לענין כבוי ולענין הבער' בהרמב"ם ע"כ בזה תמכתי יתידותי:

ומ"ש ע"ד שאני מסתפק אם האור העלעק- טוער הוא אור ממש או רק זהרורית ומע"כ יודע בטוב של דבר זה כי אם רק ע"י האומנ' הנקר' אילאזירונג אינו שורף ובל"ז מבעיר ומכלה כרגע במ"ש, הנה זהו כמו שאר רעש וברק דהוה כמו מ"ש (עקספלאזיאן) ודאי אוחז בדבר שמקבלו או מתעורר כח האש שבו כמו רעמים וברק (בלינוץ איינשלאג) שאוחז ע"י דבר שמקבל אור וזהו אפשר גם מ"ש באמעריקע והלא כן אנו רואין בזמן הקייץ כאשר השמש בגבורתו ע"י זכוכית כנגדו אוחז אור על דבר המקבלו וכ"פ ראיתי וכן עשיתי להבעיר טאבאק לעשן ע"י זהרורי חמה וכן כ"פ בימי החמה אוחז אור ע"י חמה מאליו בתבן ושאר דברים כידוע וכן ידוע כי גזי צמר לחים או עורות כבשים לחים אם מונחים זה על זה אשר ע"י כובדו מגדול החמימות אוחז אור ושורף וכן נעשה כ"פ בסוחרי' ק"ק ברעזאווא כידוע וכי נימא שחמימות החמה או חמימות הצמר ועורות הוא אור ממש אלא שע"י מתעורר כח האש אשר ביסודו' הדברים כפי מה שהוא רב או מעט וה"נ בנדון זה לענ"ד אני מסתפק ע"י קצר מדע בעניי בדבר טבעי יען כי אנו רואי' הזכוכית שמקיף האור של המנורות במעט להב חמימות הזכוכית גדול מאוד יד סולד' בו ופעמים מעלה מכוה ובנר של העלעקטער כמעט שהוא רק כפושרים: מ"ש מע"כ בשם תפארת ישראל ות' שב"י דחולקי' ע"ד מג"א וס"ל דבמתכוון הגוי לדעת שניהם ג"כ מותר להנות, אינו תח"י לעיין בהם ובמהר"ם שי"ק הנ"ל הוכיח להיפך מדברי או"ח סי' תקט"ו עיי"ש דלדעת שניהם אסור להנות ממלאכות גוי וכמ"ש:

ומ"ש במדינ' שמולידי' העלעקטער בפאב- ריקען ע"י הבערו' רבות מה. נ"מ בפתילה אם היא של עץ או מתכת ודאי לענין אסור נהנה ממלאכ' אין נ"מ ורק לענין אסור דאוריית' אי חייב חטאת במי שפותח ונועל ע"י תנועות השרויפען ולענין לעשות תשובה אם עבר כמ"ש המג"א סי' של"ד. וגם נ"מ עכ"פ האיך דמולידי' ע"י מים (וואסער קראפט) כמו בגליל זה דהוה תרתי דרבנן:

מ"ש כ"ת ע"ד בהך דמוציאי' את האור וכו' במתניתין דמס' ביצה דפירשו כול' דהוא דרבנן וגם דעת הט"ז כן ורק אי מדליק עי"כ איז' כעורי' כיו"ב הוה הבער' מה"ת ועד"ז השבת דהבער' מותרת ביו"ט לדעת הרמב"ם מקרא ולדידן משום מתוך ורק משום מוליד אסרו ביו"ט והבאת דברי פ"ח, היטב אשר אמרת וגם אני לא נתכוונתי רק להוציא מלב הגאב"ד דק"ק ערלויא נ"י שהוכיח מדברי הט"ז דההוצאה גופא הוה משום הבערה וזה אינה וכמ"ש ועיי' בב"י סי' שי"ב דב' מלאכות שא"א זה בל"ז ליכא לחיובי משום שתים. ועיי' במג"א סי' תק"א ס"ק י"ג גבי מסיקי' בכלים אם כי דהוה ג"כ מלאכת סתירה מ"מ כיון דבשעת הבער' נעשה והבער' גופא מותר' לצורך או"נ גם מלאכת סתיר' מותר אבל קודם ההבערה אסור א"כ אדרבה מוכח להדי' כדברי דבהוצאות האור ליכא הבערה דאי איכא הבערה א"כ גם מלאכת המוליד יותר לדבריך.וע"כ צ"ל או דשניהם אסורים משום מכשירי או"נ דאפשר מעיו"ט לעשות' כמ"ש המ"מ ולשיטת הרע"ב עכ"ח צ"ל דלית כאן הבערה וכמ"ש והמעיי' בראש יוסף ות' כת"ס יראה בהדי' כי כן דעתם:

ומ"ש למה לא הבאתי דברי מג"א סי' תק"ו ס"ק ז' שכתב גחלת של מתכת מותר שאינו נשרף עיין סי' של"ד עכ"ל הנה במג"א שלי הגירסא גם בסי' תק"ל הנ"ל אינו "שורף" וכן בדקתי במג"א בדפוסים החדשים ג"כ הגירסא הכי. והנה בלשון התורה מצינו לשון שורף כמו בפ' שמיני והנה שורף והוא במקום מלואסים כידוע דלפני אותיות אחהע"ר בא חולם במקום מלואפים ושורף הוה כמו נשרף והכל חד לענ"ד:

והנה כל זה אשר הארכתי בס"ד להדר אהתיר' היינו להלכה ולחפש זכות במה שאין מוחין בקהילות ומפי מורים אבל למעשה בק"ק פה גם בביהמ"ד ספרדים אין מניחים להדליק אור העלעקטער וכאשר אמרתי להם דעתי להתקדש במותר לך וכאשר נוהגים בק"ק מונקאטש וסיגעט וד"ל, והכני לסיים בברכה משולשת דוש"ט, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה