אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן מט

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן מט

סימן מח

בהי"ת החו"ש לכבוד הרבני החו"ב מו"ה אלימלך פריעדלענדער נ"י בעיר ב'פרונד יצ"ו. כעת שלח אלי השגות מכבוד הרב הגאון אבדק"ק טאלטשווא נ"י ומעלתו שאל אותי מה להשיב ע"ד והנה מ"ש ליישב קושי' הטו"ז או"ח סי' ער"ו סק"ג דהקשה על המחבר שפסק בסעי' ד' בהדליק גוי נר בשעה שדולק שאר נרות מע"ש דלאחר שכבה נר ראשון אסור להשתמש בנר שהדליק הגוי ובסעיף א' מתיר במדור' כה"ג ומחלק בין האי דסעיף א' בין האי דסעי' ד'. והנה ידוע כי קושי' הטו"ז אינו רק לפי פירושו בדעת המתירי' אבל לפי הב"י לק"מ כמ"ש בל"ש שם. ומש"כ הגנ"י דרבוי עצים אמרי' דבטל ברוב וקמא קמא בטל ע"כ מותר. אינו יודע מה תיקן בזה דס"ס הא הוי מבטל בשביל ישראל ואסור למי שנתבטל בשבילו אפי' ע"י גוי כמ"ש בסי' צ"ט ביו"ד ובש"ך שם ובב"ש אה"ע סי' ה' ס"ק י"ב ממ"ד בב"מ דף צ' כידוע ובברכ' יוסף דאם עשה גוי בפני ישראל דינו כמצוה לו וכ"ש דאסור לכתחילה והאיך מתירי' לכתחילה הא המחבר סי' צ"ט פוסק אפי' באיסור דרבנן לא שרי רק להוסיף אבל לא לבטל בעיני' וראיית' מריש מס' ביצה מעצים שנשרו מרבה עליהם דייקא ומ"ש הגנ"י דהכא בנ"ד דהיינו נר עלעקטיר דשולח בעיר' לבית ישראל דמדליק לו נר מיוחד לא דמי להדליק כר ברוב גוים. לענ"ד העיקר בשעת מלאכה אם בשביל רוב גוים ה"ז מותר והכא בין בהסקת עצים ובין בפתיחת מקור עלעקטיר נעשה בשביל רוב גוי' אלא דממילא נכנס לכל נר ונר והא פתיחת המקור נעשה בעש"ק אלא שצריך להסיק להעמיד כח העלעקטיר וזה נעשה בשביל רוב גוים וה"ז דומה למרחץ שבת דף קכ"ב דאם רוב גוים מותר מיד משום דאדעתי' דרובא מחממי ופירשז"ל דעיקר חילול שבת בשביל רוב גוי' וכי לא איירו אפי' באמבטי מיוחדת בשביל ישראל דמותר וכן בעירובין דף מ' בליפת' דמחוז' דאם לאו דמפשי בשביל ישראל דמותר והא כל או"א נהנה ביחידות ודבר מאכל דהוה נהנה כמו נר כמ"ש המג"א סי' תקט"ו אלמ' דבתר עיקר' דמלאכה אזלי' שנעשה בשביל רוב נכרי' דבתר הכי יכול להנות בהיתר אפי' ביחידות כנ"ל. ומ"ש הגאנ"י על היתר אמירה דאמיר' דגוי לגוי נעשה שליח כמ"ש המ"ב ידוע כי פלוגת' הפוסקים אחרונים הוא בב"ש סי' ה' הנ"ל ומודה דכל זה במידי דבעי שליחות כגון קנינים וכיו"ב אבל במידי דאינו רק מעשה קוף בעלמא ל"ש שליחות כמ"ש המחנה אפרים בתירוץ ב' על הראב"ד לענין מרוח פועלי' נכרים דמהני וחייב בתו"מ וכמ"ש בחת"ס או"ח סי' כ"א ולא אמרי' המ"ב אלא לענין קנינים או דבר עבירה ואם כי לענין מלאכה הוי ג"כ ד"ע מ"מ ידוע דלענין מנוחת ש"ק לא שייך שליחות כמ"ש הבית מאיר ובת' חת"ס הנ"ל דהוה כמצוה שבגופו ושוב אין כאן רק אמירה דאמירה. ומ"ש הגנ"י עפ"י דברי המח"א דפועל ידו כיד בעה"ב כמ"ש בב"מ דף י' והנה כבר אמרנו דזה תי' אי' על דברי הראב"ד הנ"ל וע"ז הקשה בשעה"מ בפ"א מהל' תרומות מגמנר' ערוכה בב"ק דף כ"ג עיי"ש ועיי' בנתיבות סי' קפ"ח ואם נבוא לידי מדה זו וכי נאמר דמלאכה ע"י פועל יהי' אסור תורה במלאכת שבת והרמב"ם בפ"ו מה"ש אמר בפי' דהוי רק דברי סופרים וכמ"ש המג"א סי' ד"ש דשכיר אפי' במלאכת בה"ב מדרבנן. ועוד הא לדעת הש"ך חו"מ סי' ק"ה דכל שליח בשכר הוה כפועל לענין תופס לבע"ח והא הוי כקבלנות וא"כ נלמוד מזה דמלאכה הנעשה בקבלנות אסור מה"ת דהא ידו כיד בעה"ב והיא משנה ערוכה שנינו בפ"ק דשבת עורות לעבדן וכלים לכובס ב"ה מתירין. ועוד וכי נאמר דע"י מלאכת פועל יביא בעה"ב ק' חטאת או חייב מיתה בב"ד ועכ"ח צ"ל דמלאכת שבת שאני דהוה כמצוה שבגופו כמ"ש בב"מ וחת"ס הנ"ל:

ומ"ש הגאון נ"י ברוב חבורת נכרים דנאמר קבוע כמע"מ כמ"ש בסנהדרין בזורק אבן לגוי. והנה אבע"א דברי סופרי' אין למדין מדברי תורה דירדו חכמים לסוף דעתו דעיקר כוונתו על הרוב וכמ"ש רשיז"ל שבת קכ"ב וקבוע חידוש הוא כמ"ש הר"ן. ועוד לפימ"ש בלשון לימודים הביאו בשעה"מ דל"א קבוע אלא לקח מן הקבוע או פרש לפנינו כלומר אם דנין ע"ד פרטי אם פריש מן הרוב או מן הקבוע אבל אם הכל במקומו אין כאן דין קבוע וה"ט דבעיר המסופק' אם מוקפין חומה דאזלי' בת"ר דעלמא וכ"ש הכא דדנין על כל החבורה ואינו דומה להאי דסנהדרין דשם בזורק אבן א' להמית א' מן החבורה אז שייך קבוע משא"כ הכא הכל חד ובזה רובא ככול' כבשאר דוכתי ועי' בר"ן ר"פ כל הצלמים דהוכיח כי דעתן כס' לשון למודים ומה"ט נדחה מ"ש מדברי מג"א סי' רצ"ח סקי"ג לענין נר דברוב עכום אין מברכי' עלי' במוש"ק ובמחצה על מחצה מברכי' דכרו' ישראל קבוע והוה מחעמ"ח דשם דנין ע"ד מיוחד אם הוא מרוב או מיעוט משא"כ הגוי מדליק בשביל החבורה כולה ואזלי' בת"ר זה לענ"ד פשוט:

ומ"ש מע"כ מדברי תוס' חולין דף קל"ח ד"ה יצא דל"ש גזבר בהקדש מזבח רק בבה"ב ובתמורה דף ח' אמרי' בכהנת ושפחה שנתערבו בכוריהם וכו' ליתא גזבר ולשקלא. לפיע"ד ל"ק דודאי להקריב הקרבן אם מקריבי' ברצונ' מה בעי גזבר גבי' ובאת אל הכהן כתיב אבל שם דבני התערוב' רוצים לעכב אז ידי גזבר שייך בי' לענין גביי' כמ"ש הרמב"ם פ"ד מה' כלי הקדש דגזברי' גובי' כל הקדשים:

ואסיים בכל חתמי ברכות היום יום ג' פ' וארא תרס"ה לפ"ק. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה