לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן לט
ב"ה ל"א למב"י תרנ"ז לפ"ק ברעזאווע יצ"ו שלום וכ"ט לידידי ה"ה כבוד הרה"ג חו"ב מו"ה אשר אליקים טשעך נ"י אב"ד ק"ק אבראהאם יע"א. אשר שאל ע"ד יהודי א' ששכר מרחץ (קוהרבאד) וצריכי' לחממו היאך הדרך למצוא היתר לי' ש"ק. עיינתי והפכתי בענין זה למען למצא פתר לדבר אם כי אין שום סמיכו' על מך ערכי וח"ו בדבר שנזכר בגמר' (ע"ז כ"א) בחמיר שבכול' לא ישכור אדם מרחצו וכו' וגם לא מצאתי בשאלות ותשובות להגאונים אשר ת"י בין לראשונים ולאחרונים שידברו בפרטות לענין מרחץ כנ"ל ורק להלכה באתי ולמעשה ימחול להציע עוד לפני מורים גדולים ה"ה כבוד הגאון הישיש אב"ד ק"ק טאלטשווא נ"י. והנני להציג רק כל החששים שיש בענין זה וגם כח' דהתירא שכתב כת"ר אבא לפניו בזה: הנה החששו' ואסור מדינא הוא א') מש"כ מג"א סי' רמ"ג סק"ד על הב"ח לקיים דברי מהרי"א שאין להתיר בקבלנות כיון שהריוח לישראל מתרבה והגוי אינו מפסיד. וע"ז כתב בתו"ש שהביא כת"ר דהקבלנות אינו לזמן כמ"ש הרמב"ם והראב"ד הובא בסי' רמ"ד ופירוש המג"א סק"ה. אלא קבלנות מכל היסק של יום יום. ובחת"ס סי' נ"ט מרכיב קבלנות והבלע' אינו משל יום יום אלא אם תסיק כך וכך מרחצאות תקבל כך וכך כמו גבי מכס בסי' רמ"ד ועובדא דתשובת מהרש"ל סי' ק' הביאו המג"א שם. ובמהר"ם שיק פקפק גם על זה דאם משלם בעד ההיסק ונ"מ במה שמשכיר המרחץ לרוחצי' אין לנכרי שום ריוח ואדעתי' דישראל קעביד מ"מ מסיק דגם זה בכלל קבלנות ההיסק. דאי לאו שכר הרוחצי' לא הי' מקבלי' אות' להסיק ושוב אדעתי' דנפשי' קעביד אלא שיצא לדבר חדש דהיינו חשש. ב') דהא הוה שכר שבת דג"כ אסור מדינא דמה שהרוחצי' משלמי' הוה שכר שבת ומה שנותן כמה וכמה סך שכר שבתות וימים בתערובות אין זה הבלע' רק ימים ע"י תערובות ולא מקרי הבלע' רק ע"י שכר של סך ימים כגון ג' או שבוע וחדש וראיית' ברור' מסי' ש"ו. ג') החשש משום קובע מלאכתו בשבת דאסור בכל מיני קבלנות כמ"ש גבי שליחות אגרת בסי' רמ"ז יוסי' רנ"ב גבי שכירות כלים ומבואר בסי' ש"ז דאפי' אמר לו מכור או קנה בעדי ביום השוק ויום השוק בשבת הוה כקובע בשבת דסתמא כפירוש' ועיין בנוב"י מהד"ת סי' כ"ט דחנות כיון שפתוח בכל יום ומקפיד שיבואו קונים יום יום דומה לו וה"נ במרחץ (של קורארט) אשר בל"ס צריך להסיק מקדם שיבואו הרוחצין שממתי' ומצפה עליהם. ודברי תו"ש נאמרו בסתם מרחץ בעיירות ומקומות בזמן ההוא כשיבואו רוחצין דכינו והסיקו כמו שהוא עתה במרחץ סתם ובמקוואות כמובן. ד') החשש בפועלי יום הצריכי' למרחץ שהם בלא שום היתר קבלנות. ולא אדע אם במרחץ זו שהוא קטנה כמ"ש אם יהי' צורך לכך אם אפשר בלא פועלים יום יום. ה') החשש של מראית עין דהא אין דרך לשכור בקבלנות וגם לא באריס' ובשכירות הלא הישראל שכר אותה ופשיטא דלא יתלו לא בשכירות ולא בקבלנות והכא גרע טפי כמ"ש בפרשת מרדכי דמ"ש בש"ע אם שכר מרחץ ושוב השכירו דמותר הוא ממ"נ כמו שידעו שהו שכרו יתלו ג"כ שהשכירו מה"ת דידעו מזה ולא מזה אבל הכא גרע דזה ידע' ששכרו דכבר נקרא' על שמו אבל מנ"ל לידע בקבלנות אדרבה יתלו בשכיר' יום או שנה או איזה זמן דבר שקרוב לאמת כמ"ש הרהמ"ג בשם הרמב"ם ולבד מזה הא אינו מפורסם ואין דרך לקבל במרחצאות באופן זה לכן לחשש זה לא מהני ההתירים הנ"ל כלל, ותמוה דברי חיי אדם שכתב בשכירות "ברייא הויז" להתיר ע"י היתר קבלנות. וזה תמוה דהא גם המהרש"ל אינו מתיר' היאך דשייך מראית עין ונקראת על שמו ושם בבשול מלח אינו רק כארענדא וחוק השררה אבל לא בשכירת בית לבשל מלח משא"כ בברייא הויז לבד מזה הלא מפורש בפרשת מרדכי סי' י"ח וחת"ס סי' כ"ט דשייך בברייא הויז מה"ע כמו במרחץ גופא דלא התיר הר"א רק להשכיר' לאחר ולא אדע מה חילוק בין ברייא הויז למרחץ ועיין בתו"ש לחלק בין קנה מרחץ לשוכר מ"ש במג"א דבקונה מסתמא עשה קאנטראקט אקט עפ"י ערכאות ונקראת על שמו משא"כ בשכר לכן אפי' ישב בו מהני השכירות לגוי. עיי' חת"ס סי' כ"ז שהביא'. והנה בזמן הזה פשיטא כמו זה ג"כ עשה קאנטראקט בערכאות ולא מהני היתר הנ"ל:
לכן לענ"ד אין היתר רק כמ"ש החת"ס סי' נ"ח גבי מכירת מלח בחנות ובפרשת מרדכי סי' י"א וסי' י"ב וכן במהר"ם שיק סי' צ"ז גבי דרעשוואשין דרק ע"י שותפות הן מעט הן הרבה וליום השבת ישכירו או לתן בקבלנות בדבר מה ונסך היסק' שלא ייחד יום השבת כמ"ש המג"א סי' רמ"ה או ישכירם עיין בפרשת מרדכי שמיישב שם דברי רמ"א על בריים ומעתה אם הי' צריכי' לפועלי' יום יום מהני היתר הנ"ל כמובן. ועיין מהר"ם שיק סי' צ"ח. ומ"ש כת"ר לענין אריסות עיין יד אפרים אצל ש"ע החדשים הסביר היטב דדוקא אם נוטל ריוח מגוף העסק וכן נוטי' דברי ט"ז שם ועיין חת"ס סי' כ"ט הנ"ל אבל למספר הבילעטען הן אם ישנו ריוח או לא לא שייך אריסות רק קבלנות ובשדה שנוטל מגוף הפירות יש היתר יותר ועיין פרמ"ג בא"א רסי' רמ"ג ג"כ חלוקי' בין ארוסות חכירו' וקבלנות: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. בהי"ת י' ד' נצבים תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו: