אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן לד

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן לד

סימן לג

ראיתי דברי הגאון מוה' דוד ני' הנ"ל מה שהשיב (בת"ת) על דברי סברתי לחלק דלענין הכשר שאני דילפי' במס' שבת ומס' נדה למשקי' מקראי דתולדותי' כמותן להכי גם הזיעה כתולדה עכ"פ ומנ"ל לאיסור וע"ז השיב דשם משום מעיינות הזב אתינן עלה, תמה אני על הגנ"י דהא זה הי' סברת רבא במס' כריתות די"ג אבל הא אתותב שם רבא דא"כ ליטמא טומאה חמורה ובכ"ש ולמה בעי רביעית חלב אשה ומסיק שם דע"כ לאו מעין הוא ורק מטומ' ומשקין חשוב ועי' בשבת דף קמ"ג שם פירש"י להדי' לענין הכשר ובנדה דאיירי לענין משקין של זב הוא אינו משום דיוצא מן הזב אלא משום נגיעה בזב דמה"ט בעי רביעית כשאר טומאת משקין כמו שפירש"י שם ואינו רק מדרבנן כמו דמסיק בגמ' חולין דף פ"ח ועי' בתוס' שם פ"ז ד"ה כל והראי' דאותו קרא דמייתי בנדה לענין משקין הוא הקרא עצמו דילפי' מניה הכשר כמ"ש הר"מ ור"ש מס' מכשירין פ"ו מ"ד:

ומ"ש הגנ"י דלא חשוב זיעת המים לתולדת ש"מ דהיא מסברא, הנה אפשר לומר דבפ"א מ"ו שם גבי הנופח בעדשים פי' הר"מ והרא"ש דלאו משום רוק כס' הר"ש והרע"ב אלא משום זיעה ע"י נפיחת הפה וסיים הר"מ ותנן לקמן דהיוצא מהפה מכשיר ושם לענין תולדה ממנו א"כ י"ל דבכלל היוצא מהפה היא ומ"ש הגנ"י מתוס' ב"ב הנה הוא ג"כ תוס' פסחים כ"ב וידוע כי האחרונים נתקשו בזה דסותרים סוגי' דחולין דף ק"כ וכבר הבאתי דברי ח"צ לעיל ואכ"מ להאריך בזה:

וראיתי ג"כ מ"ש הרה"ג מו"ה גרשון שטערן נ"י אבדק"ק מ'לודאש, ע"ד התשב"ץ סי' פ"ה הביאו העוללת אפרים דהגאונים מיירו בנתבשל הרבה עד שהיין נעשה כדבש אז אין מברכין עליו בפה"ג וגם חתני הרב הגאון אבדק"ק גאלאנטא נ"י העירוני ע"ד התשב"ץ ועוללת אפרים הנ"ל ונסתייע ג"כ מהירושלמי ערבי פסחים שהבאתי בס"ד אבל לא אדע מה יש להשיב ע"ד הרי"ץ גיאות ורב האי גאון הביאו או"ח סי' ער"ב כללא כיילו דכל יין שאינו מתנסך מפני שנתבשל אי"מ עליו בפה"ג והא מבואר ביו"ד סי' קכ"ג שאפי' בבישול דעלמא שוב לא נעשה יי"נ ועכ"ח דלא ס"ל סברא הנ"ל:

ומ"ש הה"ג הנ"ל מחת"ס סי' קי"ד דבבשול לכ"ע משקה היוצא כמותו ומ"מ מברכין שהכל על היוצא מפירות וא"כ ה"ה הכא אין לחלק לדעתי לא דמי כלל דהתם הי' אוכל ונעשה משקה ולא נשאר שום צורת הפרי ואפי' להחולקים על התה"ד גבי פאווידל הביאו הרמ"א סי' ר"ב מודים הכא כמ"ש סי' ר"ח מחבר ורמ"א גבי פת דוחן וקטניות שנתערבו ועי' במג"א שם סק"י וי"א בשם השל"ה משא"כ בנ"ד מעיקרא משקה והשתא משקה ועוד למה הביא ממרחק הלא לענין ברכה גופא מחלק הרא"ש דהיוצא על כתישה שהכל וע"י בישול כמו על הפירות הביאו המחבר סי' ר"ב. ולענין הלכה הכריע המג"א ר"ה סק"ו כל החולקים השייכי' לענין בישול פירות ועי' ש"ך סי' פ"ג ס"ק י"ד וסי' ק"ב לענין ציר דגים לחלק ג"כ בין מליחה לבשול וע"י במהר"ם שיק סי' כ"ו באריכות. אבל בנ"ד הא זהו תחילת הספק כיון דהרמב"ם והרא"ש הוציאו מן הכלל משקין היוצאים מהמשקים לענין קבלת טומאה והרא"ש אפי' זיעה בעלמא שבשאר איסורים אינם ככל היוצא מהם ש"מ דכגופו דמי וא"כ צ"ע רבה כמ"ש:

ומ"ש כי בס' דברי יוסף סי' צ"ב סעי' ח' עומד כבר ע"ד הרא"ש הנ"ל כעת עיינתי בס' ד"י ולא ראיתי שיקשה מהך דמי חלב פ' כ"ה אלא מקשה מדברי הרא"ש פ' כל שעה סי' כ"ב עי"ש: ומ"ש כי הקאכיאק נעשה מיין שהחמיץ והנה מ"ש בזה"ז החמיץ מדינא דגמ' ודאי לאו בכלל חימוץ הוה לא לענין יי"ל ולא לענין ברכה דאפי' אם נמנעים לשתותו מפני חמיצו כ' המג"א סי' ר"ד סקי"ד דהוה ספק ברכה. ועוד העיד רב אחד כי הקאניאק המעולה אין נעשה רק מיין ממש דוקא (ובזה תשובה ג"כ להגאון מהו' שמעון פאללאק נ"י אבדק"ק יעמערינג כי נאמר לו מפאבריקאנט א' כי כל קאניאק נעשה מזויף וע"י איז' עסענץ א"כ פשיטא דל"ש ברכת פרה"ג וגם איכא למיחש משום איסור יי"נ) והרב הנ"ל הראה לי קאניאק שעשה בעצמו ע"י כלי מאשין קטנה וגם ידענו יראים במדינתו שעוסקי' במלאכת עשיית הקאניאק וכי נפסל אותן מפני עדות הפאבריקאנטען ולא תהי' כהנת בפינדקות ועכ"ח אותנו כמו ביין ישנו מזויף וישנו ענבים יין טהור. ולענין הלכה עכ"פ מוסכם לכל לברך עליו ברכת שהכל כנ"ל:

שוב ראיתי בשו"ת יד יצחק ח"ב סי' ס' שנשאל עד"ז ובתשובת' לא העיר מכל מ"ש בדברינו ובסוף דבריו שדעתו ג"כ לברך שהכל מ"מ לענין י"נ רפי' בידי' והוא דבר שאין להבין ממנ"פ אם הי' מיי"נ מעיקר' פשיטא דלא פקע האיסור ממנה דהא אנן מחמירי' כדעת הסוברי' דלא זיעה בעלמ' בבשול לענין חמץ בפסח וכיו"ב כש"כ בזיעה מן המשקי' וכמ"ש בפרמ"ג ואם דעתו לענין מגע נכרי לאחר שנעשה קאניאק הא פשיטא דל"ש בי' שום אסור במגע זו וכי גרע מיין מבושל דקיי"ל בסי' קכ"ג דמותר לכ"ע כש"כ בקאניאק דנתבשל היטב היטב עד שאין בו רק זיעה וכמו שאר יי"ש מחרצני' וזגי' או לאגער בראנדוויין פשיטא דאם הוא מיין כשר דל"ש בי' משום מגע גוי'. ומדברי רבנא נראה דלא הי' בקי בעשיית הקאניאק כנראה מתוך דבריו:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה