אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן כז

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן כז

סימן כו

ב"ה ה' מאד יצ"ו תרס"ו לפ"ק. שלום לכבוד ידידי הרה"ג וכו' מד"ה חיים צוקער נ"י האבדק"ק כ' האללאס יצ"ו. ע"ד כי אפשר הצורך לפניו להראות מכתב הלוטה פני אקרו"ט יצ"ו. ע"כ לא באתי בשום מו"מ של הלכה וגם כי אינו ברצוני להעמיד ע"ע הוראה כזו. בענין קדושת ביהכ"נ ע"כ באתי בזה בפנים שניות מה שראיתי איזה דברים בענין כזה. והנה מ"ש הגאון בבית שלמה להחמיר כ"כ בענין משיכת כותל ע"נ לשטח אויר ביהכ"נ נראה לכאור' מתשו' מרן חת"ס סי' כ"ו שהי' כתוב למורי הגאון שהי' אח"כ בק"ק טאפאלשאן ז"ל אשר שם זכיתי לצוק מים ע"י. וג"כ הי' כמ"כ שהמשיכו עזרת נשים לתוך עזרת אנשים והית' השאלה ע"ד מקומות ומפני היזק חלונות. ונראה שלא חש כלל ע"ד כי הורידו לאויר ביהכ"נ של עזרת נשים וע"כ ס"ל דאין זה הורדה או משום דעזרת נשים כחדא קדושה עם ביהכ"נ או כיון דאינה רק אויר לבד אין בזה ממש הורדה ועדיף מהא דמג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ד וגם ודאי שהי' צריכי' לסתור ולבנות כמובן ואם הי' איסור בדבר ודאי הי' מעיר ומעורר על העבר ונהירנא כי גם בטאפאלשאן בהיותי קטן עשו כן וידעתי שהי' צווחו עד"ז וגם מ"ו הגאון ז"ל הי' נגד מעשה זו אבל כמדומה וכמעט בטח דכירנא דרק מפני שלא הי' הגיטער של עזרת נשים השנייה ונשוכין עד התקרה כמו שהי' בראשונה כנהוג. ובתשובות מהרש"ם סי' י' ראיתי שלמד היתיר' על כל הנ"ל וגם לכתחיל' ובתשו' בית שלמה סימן כ"ח שהזריח גם בתשובה סי' כ"א וסי' כ"ב אינו רק בדיעבד כמ"ש שם ושניהם לא הזכירו דברי חת"ס הנ"ל: ועוד באתי להעיר מ"ש בתשובת בית שלמה שתמה על השואל מניין לו שאסור מחיק' לצורך הידור השם הקדוש לבד. ולענ"ד הדבר תמוה וכי יאמר זה הדבר מותר ח"ו ודברי נוב"י סי' ע"ה מהדו"ק ומהדו"ת סימן קס"ט ידועי' בענין דבקות אותיות השם דלחד תי' בב"י דאם נעשה הדבקות לאח"כ אינו פוסל אסור לתקן במנחיקו כיון דא"צ אינו ע"מ לתקן ומי יאמר שאינו מהודר יותר בלא דביקות וראיתי בסי' ע"ח מהדו"ק מביא דברי מהרמ"פ מ"ש בנגיעת רגל הה"א לגגו אפי' אינו פסול ונ"מ הקל מפני כתב יושר ועד"ז השיב דזה רק לס"ד דס"ל דלא הוה משום חק תוכות ואין צורך למחיקה רק לגרור משא"כ לבסוף דס"ל דהוה משום ח"ת מודי לאסור' ועיין בכת"ס סי' קמ"א ומה שהשיב ע"ז ומ"ש השואל שם דיש לחלק בין סתירת ביהכ"נ ל"נ השם מפני שקדושת ביהכ"נ נפקע ע"י טובי העיר במעמד אנשי העיר, הנה כן מבואר בחת"ס סי' כ"ג ועוד שבביהכ"נ אי אפשר בענין אחר משא"כ בתקון שמות הקדושים אפשר ע"י סלוק היריעה כמ"ש הר"י אכסנדרי שהובא בב"י סי' רע"ו ועיי"ש ומ"ש החת"ס עליו ממס' ע"ז דף נ"ב ובאריכות ביו"ד סי' רס"ז ומצוה ליישבו ומ"ש בתשו' בית שלמה לראיי' מבנין הורדות בב"ב דף ג' דלחד תירוצא דלא חזי בי' תיוה' ומ"מ ליכא משום איסור נתיצה אע"ג דא"א דלפקע קדושתו וה"ה דברי משאת בנימין סי' ל"ג. לענ"ד דגם זו לא תברה לפי מ"ש בתורת חיים שהקשה אתירוצא דקאמר בגמ' דליכא משום פשיעות דמלכות שאני דלא הדרי, והקשה הוא ז"ל מ"מ למ"ד משום צלויי' הא איכא דכל זמן שסתרו ובנו דהי' משך ג' שנים כמ"ש בגמר' דף ד' א"כ בטלה הקרבת קרבנות ותי' למ"ד קדושה ראשנה לא ביטלה מקריבי' אע"פ שאין בית ולמ"ד דבטלה בלא בית י"ל דעשו קלעים דהוה במקום מקדש כמ"ש ר"א כשבוני' בהיכל עשו קלעים, והא לדעת הרז"ה במס' ע"ז דף נ"ב הנ"ל אבני היכל וביהמ"ק יש להם פדיון דאינם רק קדושת בדק הבית וא"כ פשיט' דפקע קדושתה ואפשר שחל הפדיון על הקלעים אלא שהרמב"ן שם במס' ע"ז הביא דברי התוס' דמס' מגילה דאבני היכל שנפגמו אין להם פדיון והוכיח מזה דהם קדושת הגוף כמו כלי שרת וקרבן, אלא שהחת"ס באו"ח סי' ל"ח תמה עליו שהוא נגד הש"ס מס' כתובות דף ק"ו ובמל"מ הלכות בית הבחירה פ"ב נראה מדעתו שאינו רק מדרבנן דלא אורח ארע' להדיוט כמ"ש בגמ' במס' ע"ז על אבני מזבח ששקצו ול"י עיי"ש, ובלא"ה י"ל כיון דבגמר' מס' כתובות וכן במס' שקלים מוכח כן ולא הביאו דברי התוספ' ז"ל כמ"ש הרא"ש במס' חולין אם יש איזה תוס' שהוא נגד התלמוד ולא מובא בגמ' ידוע דלא ס"ל כוותי' וכיון שכן אין כאן חשש נתיצה כיון שיצאו מקדושתן ע"י פדיון. וע"ד נלענ"ד דשאני ביהמ"ק דמצוה בפני עצמו לרומם ולפאר בית מקדשינו כמ"ש הרמב"ם פ"א מה' בית הבחירה והוא מקרא דעזר' ע"כ מותר לסתור ע"מ לבנות בנין מפואר ומהודר משא"נ בשה"ק לא מצינו רק משום מצות ז"א ואנוה' ודברי מהרש"א וכפות תמר תמרים במס' סוכה ידועים ומובן כי מצות חלוקים זה מזה דהדר ופאר בבית המקדש מצוה בפני עצמו וכמה דברים מצינו במקדש ומצוה לפארו ואינו מעכב כמ"ש הרמב"ם אם בכח הצבור להטיח בזהב וכן במנורה המצוה בזהב ומ"מ כל מתכת כשר וכן בקרבנות מצינו בפרה דנפדה ע"ג מערכ' אם מצא נאה ממנה וכן במנחות לענין קרבן שמנה עיי"ש זה מצוה בפני עצמו במקדש ע"כ חילוק גדול בין מצות פאר והדר במקדש להתיר נתיצה לצורך תקון כזה: ועוד ראיתי במ"ש בתשו' בית שלמה בענין דברי הריא"ס ומרדכי וכן ליישב דברי רמ"א עם המחבר סי' רע"ו בסברא אם התיקון בשעה שהוא גורר דהוה המחיקה ותיקון כאחד גם הריא"ס מודה דמותר לכן בדביקת אותיות לכ"ע מיתר משא"כ בדבוק כרעי' דה"א דא"א משום ח"ת וצריך לגרר רגלו קודם התיקון ובאמת ה"ה דברי ש"ג בפ"ד דמס' שבועות אבל כל האחרונים בתשובותיהם פירשו הך דהריא"ס בפשיטות משום דאין ברור פסולו של הה"א דבוק מעט כמ"ש בחת"ס יו"ד סי' תס"ז ונסתייע מדברי מהרי"ק וכ"ד הנוב"י הנ"ל. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה