לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן כו
ב"ה ר"ח סיון תרס"ט לפ"ק פה מאד יצ"ו. שוי"ר על ראש כבוד ידידי הרב הגאון מו"ה חיים פריעד ני' אבדק"ק סענטפעטער יצ"ו. ע"ד שאלתו להורות הדרך ע"ד חמור ונשגב והוא אשר מקדמת דנא אשר בעת שהי' שם הגאון מהו' חיים סופר זצ"ל והוא קבץ כסף נבחר מאנשי גלילות לבנין בית המדרש ובנה אות' על תלו ולמדו שם תורה ברבים עם בני הישיבה נ"י ובל"ס מתפללי' שם ג"כ בדבר שבקדושה כנהוג והוא ז"ל גמר אומר בדברי גזרו' וקללת חכם שלא לשלוח יד בביהמ"ד הנ"ל ולפני ימים ימימה הי' דעת הקהל לבנות במקום הנ"ל ביהכ"נ חדש ושאלו עד"ז להרב הגאון פוטנאק ז"ל וכן נכתב בתשובתו בת' נהרי אפרסמון כידוע ולהתיר' יצא ממנו אך ורק באופן שיבנו וקודש ביהמ"ד במ"א עד גמירא, ויסוד ההיתר ע"ד מ"ב שהביא המג"א סי' קנ"ג ס"ק ט"ז ואם כי המג"א פליג עליו מ"מ סמך ע"ד ת' דברי חיים סי' י"א י"ב י"ג שדעתו כדברי ונ"ב דבבנו ביהכ"נ חדש' מותר לאחר סתיר' ביהכ"נ הישנה בעצים ואבנים וכמ"ש בא"ר וכן דעת התשובות פנ"י סי' ז' (עיי' בת' הרי בשמים סי' א) וא"כ כיון דעצם הסברה דמ"ב דמאי איכפת להו בעצים ואבנים כיון דיש להם ביהכ"נ אחרת ופקעה הקדושה מהישנה ואלא על חדשה כמ"ש במג"א סק"ד ועיי' בחת"ס או"ח סי' ל"א וע"כ סברת הגאון בת' נ"א דזה מהני ג"כ לגזיר' הגאון מהו' ח"ס ז"ל דאומדים דעתו ג"כ באופן זה ומה איכפת לי' כיון דישנה ביהמ"ד חדש בבנוי' כמו הישנה והביא עד"ז דברי המהרי"ט בת' סי' ס"ג לענין מצוה לקיים דה"מ דאזלינן בתר אומדנ' ולא בתר דבריו. והנה בזמן ההוא לא הי' צריכי' לכך כי בנו הביהכ"נ במ"א ועתה ברצונם לבנות במקום בית המדרש בית החברות ובית התבשיל השייך לזה וע"ז דן כבודו נ"י כי עפ"י סברת דברי מ"ב לדברי זה ג"כ מהני כיון שיבנו ביהמ"ד אחר פקע הקדושה ממנו וממילא מותר מקום ההיא לאחר הסתירה וגם בנין בית החברות הוה מצוה לפקוח ע"ד רבים וכיו"ב, והנה הארכתי בההוצאות הדברים מפני שעל יסוד זה סובב דעתי הפעוטה והוא במ"ש בת' נהרי אפרסמון לסמוך ע"ד מ"ב כמ"ש בת' דברי חיים:
והנה בת' חת"ס או"ח סי' ל"א השיב להחמיר כדברי מג"א וכן בת' בית שלמה סי' כ' עד כ"ז ואני מתלמודי תלמודים ומצרן חת"ס וידעתי בטח כי רבותי נ"ע שלשה תלמיד' מרן חת"ס לא הי' נטין מדבריו וגם הגאון מהו' ח"ס ז"ל הי' מתלמודיו ובל"ס שלא הי' עשה דבר נגד דעתו, ודאי דבריו וגזירותיו הי' ע"ד כן, ועוד נראה כי גם בת' דברי חיים חזר קצת מדברי' בסי' י"ד עיי"ש, ועוד כי בת' הנ"ל צירף להתירו בענין נתיצת ביהכ"נ של עזר' אנשים לעזר' נשים ועל דבר כי קדושת' קלה מביהכ"נ של עא"נ. ובזה לית' משום לא תעשה כן וגו' עכ"פ דס"ס הוה ג"כ קדוש' ואינה רק הורדה מק"ח לקלה ואין זה דרך השחת' אבל לבנין של חבר' חופין הוה אם כי דהוה ג"כ לצורך מצוה מ"מ עצמות' חולין וכש"כ בית התבשיל שלו ואיכא ודאי חששא משום לא תעש' כן ואם כי דמותר לסותר' לאחר בנין החדש אבל הא העצים ואבנים לדברי המג"א בקדושתיהו קיימ' ופשיטא דאם יבנו במקומ' אי אפשר מבלי השחתה ומטלטלי, ג"כ אית בהו משום לאו הנ"ל כמ"ש בחת"ס סי' ל"ג ובדברי חיים עיי"ש במ"ש על דברי מהרמ"מ, ע"כ לענ"ד כי גם הגאון בעל כ"א לא סמך ע"ד מ"ב רק משום צורך ביהכ"נ אבל לצורך חולין להשליך אבני קדש הי' חושש לדברי מג"א שכפל דברי' בס"ק ל"ז, והאחרוני' שסמכו ומצרפי' ג"כ דברי ת' פנ"י עיינתי וראיתי שם שלא עשה רק לסניף והי' שם כמה התיר' דבני המקום בנו משלהם וגם החשוב העיר כמו כפר וגם כי שם הוה עובד' שנשרף הביהכ"נ ובנו במק"א ואחרי שגדרו גדר סביב מקום הישנה כמ"ש ג"כ מהרמ"ל הביא' במג"א לא הי' מנוח מפני דריסת הגוים שפרצו פרצות וזלזלו במקום ק' ע"כ נטה להקל וכל עצמ' שאנו מקילי' בבנין ביהכ"נ שלנו למכור העצים והאבנים שנשתיירו מסתיר' הישנה משום דמקומות שלנו חושבי' ככפרים כמ"ש המג"א בשם מ"ב וכן בת' פנ"י הנ"ל דאינ' כרכי' רק מקום ירידי' ושווקי' שיושבי' שם הסוחרי' ממקוונו' אחרים זמן זמנים טובא וישיבת כרכי' לדידהו הוה כמו מיעוט' דמיעוטי, אבל בברור לנו שהי' בנוי ממעות דעלמא וגם באים ממקצת מקומות הסמוכי' לביהכ"נ וכגון בימים הקדושים וכיו"ב וק"ו לצורך ישיבות בחורים ודאי הוה דינו ככרכים הנ"ל ועכ"ח צל"כ לדברי חת"ס בת' סי' ל"א הנ"ל דאל"כ הי' נגד דעת המרדכי הישן שהביא הב"י דס"ל דבשל כפרים אפי' בבנוי ממעות דעלמא מ"מ אמרינן כיון דלאו ביאתם למקום ההוא אדעתי' דההוא מקום נתנו אלא דע"כ כיון דאיכא תרתי מעות מדעלמא וגם לפעמים באים מעלמא אפי' שלא בקביעות חשיב ככרכים ממש, ולצורך ישיבה חשב בת' פנ"י ככרך דמה"ט מתא מחסי' חשיב ככרך אם כי שלא הי' כרך ממש ורק מפני שהי' ר"א דר שם והי' מקום קבוץ ישיבה חשב' ככרך ומשום דעל דעתי' נתנו ע"כ תלה בדעת' ג"כ וכמ"ש המג"א בס"ק י"ז ומעתה יש לי ג"כ לדון במ"ש הגאון בעל נ"א שהביא לראיי' מדברי מהרי"ט סי' ס"ג דעפ"י אומדנא מורי' דברי המצוה לענין מצוה לקיים דה"מ:
והנה שם בתשוב' הי' כמה התיר' לסניפי' דלדעת כמה פוסקים לא הי' בי' משום וולדה"מ וגם הי' נאמנו' בנו שכן הי' ניח' לאבוהו במעות עניים הנ"ל לתלמוד תורה, וכבר כתב הרדב"ז והח"צ בתשוב' הביאה המחצהש"ק סי' תנ"ג סק"ח דאין לסמוך על התשוב' אם לא יסתעפו סניפי התירי' שהי' בעובד' של בעל המשיב, ומה"ט תמוה' לי' ג"כ במ"ש האחרונים ע"ד תשו' פנ"י שדעתו ג"כ כדעת המ"ב ובאמת גם בת' פנ"י הי שארית היתיר' לסניפי'. כמ"ש לעיל, וגם כי עיקר דברי בעל נ"א תמוהי במ"ש לדון לפי אומדינ' דעת הגאון מה"ו רח"ס ז"ל לאמור ומה איכפת לי' כיון שיש ביהמ"ד חדש, ולענ"ד הא יש אומדינ' להיפך כמ"ש במ"ס בב"ב דף קל"ח בענין שכ"מ שאמר תנו מאתיים זוז לפלוני בני בכור כראוי' לו נוטלן ונוטל בכורתו ועוד מימר' כיו"ב בבע"ח ופריך בגמר' דילמא כראוי' לו בחובו ובכורתו ומסיק בגמר' דהא מני ר"ע היא דדריש לישנ' יתיר' וכן קיי"ל בח"מ רנ"ג, וא"כ ה"נ דלמה הי' צריך הגאון ז"ל לגזור בחומר דברי' שלא לשלוח יד בביהמ"ד הנ"ל הא בלא"ה כיון שקבץ המעות מהגלילות וגם לצורך בני הישיבה הא דינ' ככרכים ועכ"ח דעתו שלא יסתור בשום פנים להתירו אפי' למאן דסמוך ע"ד ונ"ב הנ"ל, ועוד הדבר תמוה לומר מה איכפת לי'. זה גופ' איכפת לי' דאם יבנה ביהמ"ד חדש ופנים חדשות בא' לכאן על זה לא גזר ולא חלה עליו דברי הנוקפים בלבות בני האדם וא"כ ודאי איכפת לי', ועוד דאם יבנה ביהמ"ד חדש יהי' דינו כבשל כפרים משא"כ זה שרוחו קבצם זה הנלענ"ד ע"כ אין בידי לצרף להתיר'. ומעתה מה שכתב כבודו משום דחזי תיוה' קצת ועכ"פ ספיקו הוה באמת גם בחת"ס סי' ל"א חשוב תיוה' אפי' אם אפשר להסיר הסכנה בשעתי' מ"מ מה מועיל לפי"ד דהא לדברי המהרי"ט שהביא המג"א ס"ק ל"ז המקום עומד בקדושתו ואי אפשר לפי"ז לבנות עלי' בית חולי' וכש"כ בית תבשיל שעושי' בו עפי' רוב גם דברי' בזויי' וכמ"ש בחת"ס באות' תשוב' סי' ל"ד הנ"ל:
וראיתי מ"ש הדר"ג דבית החברות הוה ג"כ דבר מצוה למען לפקוח ע"ד רבים, ודאי כן הדברים אך מה מועיל לענין סתירת ביהכ"נ וכש"כ ביהמ"ד הא פסקינן בסי' קנ"ג סעיף ו' דאין מוכרים ביהכ"נ וכש"כ ביהמ"ד רק להספקת תלמידי' ולהשיא יתומים, ובמג"א דגם לפדיון שבוים וזה לית' בבית החברות הנ"ל וכש"כ אסור סתיר' והנא' בק"ו:
וראיתי שארית דבריו במ"ש אם יש להקפיד בעובי החומה עיי"ש בת' בית שלמה בסי' כ' עד כ"ד הנ"ל האריך קצת בעניני של דבר זה ומפני שאין נ"מ לפענ"ד הנ"ל ע"כ לא באתי לישא וליתן בזה, ואתו רב סליחה שאין בידי להיות אתו בהסכמ' אח' לפענ"ד ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: